המלכוד של ממלאת מקום יועמ"ש הכנסת

"ברור לחלוטין שאם זה יעבור וזה יגיע לדיונים בוועדות, נצטרך לנהל קרב שלם בוועדה. ודרך אגב כשזה יגיע אלי – אעשה כמיטב יכולתי כדי שזה לא יהיה", כך נשמע יו"ר הכנסת, יריב לוין, אומר לחברי כנסת מהליכוד בהקלטות שפורסמו ב"כאן חדשות" השבוע. למעשה, לוין, שהוקלט בסתר, עדכן את חבריו על כוונתו לחסום בתרגילים פרלמנטרים את כוונות החקיקה של כחול לבן בנושאי שוויון ואיסור אפליה. חבריו לסיעת הליכוד אף הציעו, באותה שיחה שהוקלטה, לנעול את ישיבת המליאה כדי למנוע מכחול לבן להעלות חוקים שלא לרוחם. 

במקרה הזה, מי שאמור להיות שומר הסף – שמונע מיו"ר הכנסת לשבור את הכללים ולנצל את כוחו וסמכותו לרעה, שאמור להגדיר לו את גבולות הגזרה המשפטיים – הוא היועץ המשפטי של הכנסת.

אבל למעשה, מאז ה-1 באפריל אין יועצת משפטית לכנסת. מאז שהיועץ המשפטי הקודם, איל ינון, סיים את תפקידו, לא מונה לו מחליף קבוע. הסיבה שזה לא קרה היא בחלקה בגלל הבחירות ובחלקה באשמת יו"ר הכנסת יריב לוין, שעיכב את השקת ההליך. התוצאה שאת התפקיד מאיישת מזה שמונה חודשים ממלאת מקום זמנית, עורכת הדין שגית אפיק, שעכשיו גם מתמודדת בעצמה על תפקיד היועמ"ש הקבוע של הכנסת. עתידה מוחזק בידיים של של לוין, יו"ר הכנסת, בתקופה פוליטית רגישה במיוחד. וזאת מבלי להטיל ספק ביושרה ומקצעיותו של אפיק.

נזכיר: בדמדומי תפקידו, יועמ״ש הכנסת הקודם, איל ינון, מצא את עצמו במרכזה של אחת הסערות המשפטיות והפוליטיות הגדולות ביותר שעברנו בשנים האחרונות: הוא נדרש לקבל הכרעה בנושא בקשת החסינות שהגיש ראש הממשלה נתניהו, והחליט שאין מקום לעכב את הליך דיון החסינות שביקש רה"מ ויש להקים ועדה שתדון בחסינות. 

זה לא הכל. בימיו האחרונים בתפקיד הוא נדרש לחייב את יו"ר הכנסת הקודם, יולי אדלשטיין, לכנס את מליאת הכנסת ולאפשר הצבעה על החלפתו. זה היה לאחר פינג-פונג עם בג"ץ והתפטרות הפגנתית של אדלשטיין מהתפקיד שהותירה ואקום מכוון בו לכנסת לא היה יו"ר. ינון נדרש אז להושיט יד ולהוציא את הערמונים מהאש ולמנות את עמיר פרץ, ותיק חברי הכנסת, לתפקיד. 

מעבר לכך שינון היה כבר היה לקראת סיום תפקידו, ולא היה מודאג ממה שיחשבו עליו הפוליטיקאים שעובדים איתו, מהרגע שמונה לתפקיד באופן קבוע הוא ידע כי יהיה קשה מאוד לפוליטיקאים להחליפו ולכן לא חש שסכנה מרחפת מעל ראשו. 

דמיינו שהוא היה נדרש לקבל את ההכרעות הקשות האלה כנגד  יו"ר הכנסת, או ראש הממשלה, בזמן הוא יודע שעתידו המקצועי נתון בידיים שלהם? שהם יכולים לבחור בו לתפקיד או לסגור בפניו את הדלת?

עוד בשקוף:

• זמיר התפטר מהממשלה אבל שכח שהוא ח"כ
• הכירו את האיש שעושה מהפםכה של שקיפות ברשויות המקומיות הערביות
• הפיקוח על הבנקים ממשיך לצפצף על מסקנות ועדת הטייקונים

כעת, בהווה – זה מה שאורב לשגית אפיק ממש מעבר לפינה. היא יושבת על כסא יועמ"ש הכנסת כממלאת מקום, שאך הגישה מועמדות לתפקיד הקבע באופן רשמי, והיא תלויה בדיוק באותם אנשים שמהם היא אמורה למנוע לשבור את הכלים ואפילו לעבור על החוק. בקרוב, אם תעבור את הסינון הראשוני לתפקיד, עשויה להתייצב אפיק מול יו״ר הכנסת לוין, לראיון עבודה גורלי. וכל זה באחת התקופות הפוליטיות והמשפטיות הסוערות ביותר במדינה מאז ומעולם. 

ככל שיריב לוין מורח את המינוי, והוא מורח, כך מוחזקת אפיק תחת לחץ מתמשך. מוכשרת ככל שתהיה, כל עוד היא נמצאת בעיצומו של הליך המיון לתפקיד היא נאלצת להתמודד עם מצב שבו טובתה האישית עשויה לעמוד מול האינטרס הלאומי. 

רק לפני חודש וחצי היא נאלצה להכריע אם ההחלטה של יריב לוין לבטל הצבעה במליאה בעד הקמת ועדת חקירה לפרשת הצוללות הייתה חוקית. לא היתה היתכנות פוליטית אמיתית להקמת ועדת חקירה, אבל האירוע הזה הוא דוגמה למצב המורכב שבו נמצאת ממלאת מקום היועמ"ש. 

אם הממשלה תבקש לשרוד ותחליט לרמוס את הכנסת ולהעביר תקציב בהליך בזק, אפיק היא שתצטרך להחליט מתי היא מרימה דגל שחור. אם תפוזר הכנסת, והח״כים יחלו בתחרות של קידום הליכי חקיקה מטורללים וכיפופי ידיים – אפיק תצטרך לעמוד מולם.

המצבים הבלתי חוקיים בעליל יהיו דווקא הקלים. אבל האתגר יהיה כאשר יגיעו לפתחה שתי בחירות מורכבות כשכל אחת גרועה מהשניה, תחת לחץ פוליטי כבד. על משקל המאזניים עשוי להיות גם המינוי שלה.  

במצב עניינים כזה ועד שיסתיים הליך המינוי הקבוע לתפקיד, ראוי היה שאפיק תיסוג לאחור ותעביר את המושכות של תפקיד מ"מ יועמ"ש הכנסת לאחד היועצים המשפטיים הוותיקים בכנסת, שאינם נושאים עיניהם למשרה. 

* פנינו לדוברות הכנסת וביקשנו את התייחסותה של אפיק לסוגיה. אולם לא התקבלה תגובה.