הכירו את האיש שעושה מהפכה של שקיפות ברשויות המקומיות הערביות

| כרמל שטרן |

"תמיד שואלים אותי איפה יש יותר שחיתות? ואני חושב שזו לא שאלה שהיא ברת מענה", אומר נדאל חאיק, מי שהקים ועומד בראש עמותת "עורכי דין לקידום מנהל תקין" שפועלת למען שקיפות ונגד שחיתות בחברה הערבית. "בשתי החברות, היהודית והערבית יש שחיתות – אבל זו שחיתות שונה. ברשויות הערביות השחיתות היא יותר פרימיטיבית, היא פחות 'הייטק'. זו שחיתות שמבוססת על הכוח של החמולה, אז אפשר לראות יותר מינויים לא חוקיים, יותר הטבות לא חוקיות בארנונה, יותר פלישה לשטחי ציבור ופחות התעסקות בענייני שקיפות". 

"זו שחיתות שפוגעת מאוד בשירותים שניתנים לתושבים מצד אחד, ומצד שני אף אחד לא התייחס לזה", מסביר חאיק. עד כה רוב הארגונים שעסקו בשחיתות ומנהל תקין התמקדו בעיקר ברמת המדינה – במשרדי ממשלה, בכנסת, בחברות ממשלתיות. ברשויות המקומיות הקטנות, בעיקר אלו הערביות הממוקמות בפריפריה, אומר חאיק, אף אחד לא התעניין. "זה לא מספיק סקסי כדי להגיע לכותרות העיתונים, וזה לא מספיק מעניין את המשטרה, את מבקר המדינה ואת משרד הפנים. לכן נוצרה סוג של אקס-טריטוריה, שרשויות רבות – יש 85 רשויות מקומיות ערביות – פועלות בדרך התנהלות שהיא מאוד רחוקה ממה שכתוב בחוק ובנהלים ואף אחד לא עוקב, אף אחד לא מפקח ואף אחד לא פונה לבית משפט".

"מנגנון החשיבה של השחיתות הוא אחר"

חאיק הקים את עמותת "עורכי דין לקידום מנהל תקין" לפני שש שנים במטרה ליצור מציאות שקופה יותר ברשויות המקומיות הערביות, ולמגר את המינויים הלא חוקיים והשחיתות. ב-2018 הוענק לו אות אביר איכות השלטון על פעילותו. 

בפעילות עקבית ושיטתית חאיק משנה דרכי פעולה ונורמות שהשתרשו במשך עשורים, והוא מאמין שהשינוי כבר קורה מתחת לאף שלנו. לדברי חאיק, מיום הקמתה ועד היום העמותה ניהלה מעל אלף הליכים משפטים וזכתה ברובם. "יש לנו עתירות להקמת אתרי אינטרנט ולפרסום בהם, לביטול התקשרויות לא חוקיות עם קבלנים, להגשת הצהרות הון, להקמת מאגרי נתונים בתוך הרשויות", הוא מספר על כמה מההליכים למען שקיפות שהעמותה מובילה.

חאיק מספר כי אחד התיקים הראשונים בו טיפלה העמותה "עסק במינוי מנהל בית ספר בנצרת שלא הייתה לו תעודת הוראה, ואף אחד לא פצה פה". העמותה פנתה לבית המשפט והצליחה לבטל את המינוי. זה היה הראשון מתוך מאות מינויים לא תקינים שהעמותה הצליחה לבטל במהלך השנים. בחלק מהמקרים הספיק מכתב התראה ואחרים הגיעו עד לבית המשפט. "בכל המינויים האלה אנחנו רואים את האפקט המטורף של השחיתות", אומר חאיק. "כל מינוי של אדם שהוא לא מתאים למשרה מסוימת גורם נזק היקפי מטורף, למשרה שהוא עובד בה ולכל אלה שמקבלים שירותים מהמשרה או מהתפקיד שלו".

עוד בשקוף:

• הפיקוח על הבנקים ממשיך לצפצף על מסקנות ועדת הטייקונים
• ים של ג׳ובים והזדמנות דיגיטלית: המשרד החדש של דוד אמסלם
• בתוככי משרד האוצר: השר לא חושף יומן ולא מתעד פגישות

הוא גאה במיוחד בפעילות של העמותה בתחום מערכת החינוך. הוא מספר על "אימפקט ציבורי אדיר" כשהעמותה מצליחה לבטל מינוי לא חוקי במערכת החינוך, כמו מנהלים או מורים "זה לא רק שביטלת את המינוי של איזה מורה שהכין תלמידים למתמטיקה למרות שאין לו תואר במתמטיקה, אלא אתה באופן ישיר שיפרת את המצב של מערכת החינוך ושל התלמידים בבית הספר". לא רק זה, מדגיש חאיק, מדובר במקרים שמשפיעים על המערכת במשך שנים. "אם יש לך מנהל לא טוב שקיבל מינוי שלא כדין רק כי הוא בן דוד של מישהו אז הוא ייתן תפוקה גרועה במשך שנים. אם יש לך מנהל טוב אז הוא יהיה טוב במשך שנים".

מה האינטרס של הרשות המקומית לתת את התפקיד לאדם כזה? חאיק מסביר כי "המנוע של השחיתות הוא תמיד שיקולים זרים ולא ענייניים". בדוגמה של מינוי מנהל בית ספר, האינטרס שהרשות צריכה לשים לנגד עיניה הוא קודם כל האינטרס של התלמידים, ההורים, הקהילה. אז זה ברור שהיא צריכה למנות לתפקיד את "הבסט של הבסט". 

אבל, הוא ממשיך, "בשחיתות זה אחרת, מנגנון החשיבה הוא אחר, זה מנגנון חשיבה של איך אני זוכה בבחירות הבאות. כדי לזכות אני אצטרך למנות מישהו ששולט על בלוק קולות של מאות קולות וככה אני ממנה מישהו שהוא לא הכי מתאים אבל הוא מביא לי אינטרס אישי שזה תמיכה בבחירות או שקט תעשייתי".

"רצים למרחקים ארוכים, רואים אותות של שינוי"

המאבק נגד שחיתות הוא מערכה ארוכה. היא לא התחילה ביום אחד, אלא מחלחלת במשך שנים מהדרגים הגבוהים ביותר. המצב חמור אף יותר בחברה הערבית, שסבלה שנים רבות מאפליה בתקציבים – אך חאיק טוען כי זו לא הסיבה הבלעדית למצב כיום. "במשך הרבה מאוד שנים הרשויות המקומיות הערביות קיבלו פחות ממה שמגיע להן. זה יצר גיבנת כלכלית שהרשויות גררו במשך הרבה זמן, והיא משליכה על הפעילות שלהן עד היום", הוא מסביר. "עם זאת, המצב היום קשור בהרבה מובנים בעיקר להתנהלות הפנימית שלהן. בעבר לא היה תקצוב שוויוני, אבל היום בחלקים נרחבים של הפעילות בשלטון המקומי יש תקצוב שוויוני. וזה עדיין לא עוזר כל עוד הרשויות המקומיות לא מקפידות בעצמן על ההתנהלות הפנימית".

קיימות בעיות בחברה הערבית שלא קיימות בחברה היהודית?

"כל המבנה החברתי סוציולוגי הוא אחר. הייחוד המרכזי של רשויות מקומיות ערביות, והוא לא חיובי, הוא שברוב המוחץ של הרשויות המקומיות הערביות יש מנגנון ומערכת שמבוססת על החמולה – המשפחה המורחבת. בעצם החמולה מתפקדת כמעין יחידה פוליטית. זה גורם לכך שבמקום שהבחירות יתקיימו על בסיס הרעיון שבו הטובים ביותר זוכים לפי מצע ברור ושקוף לכולם הבחירות הופכות להיות מאבק בין חמולות. 

"במצב הזה כל המועמדים הטובים והראויים שאין להם משענת של בלוק קולות רחב נדחקים החוצה ואפילו לא מתמודדים בבחירות. זה מוביל למצב שקיים היום ברשויות המקומיות הערביות, שבו הרוב המוחץ של ראשי הרשויות הם גברים בגיל מבוגר יחסית, חסרי השכלה אקדמית שנבחרים מכוח המסורת. 

"זה גם גורם לכך שאין נשים כמעט בכלל, אין לנו נשים שהן ראשות רשויות וכמעט אין לנו נשים כנבחרות ציבור – מתוך כאלף נבחרי ציבור יש 13 נשים שזה קצת יותר מאחוז אחד, ואנחנו כמובן יודעים מה שיעורי הנשים מתוך כלל האוכלוסייה. וזה גם גורם לדחיקת הרגליים של צעירים. 

"המערכת החמולתית הזו לא מסתיימת בבחירות, גם נמשכת אחרי הבחירות. כשהמועמדים שנבחרו רוצים להחזיר את ההבטחות וטובות ההנאה שהבטיחו במהלך הבחירות. הם עושים את זה בהטבות מכל העולה על הדמיון, בין אם זה ג'ובים, הנחות בארנונה, השתלטות או העלמת עין מהשתלטות על שטחי ציבור, מכרזים לא חוקיים, ניפוח חוזים. כל אפשרות כדי להיטיב עם בלוק הקולות הזה, כי כל הטבה כזו משמרת את הלכידות לקראת הבחירות הבאות. כל זה לא קיים ברשויות המקומיות היהודיות, וזה מה שגורם לכך שהשחיתות היא אחרת, זה לא מתן הטבות בנייה באיזה מגדל שנותנים עבורן לראש הרשות מיליון שקל". 

מול מי אתם נלחמים בעיקר? מי בולם את תהליכים של שינוי?

"כל הרשויות המקומיות, כל נבחרי הציבור, כל מי שנפגע מהפעילות של העמותה מנסה כמובן לבלום את זה. כל ה'אולד סקול' שחגגו בתוך הרשויות ועשו את מה שבא להם, ואנחנו באים ואומרים להם 'סטופ', בוודאי שהם יצאו מכליהם כדי לשמור על המערכת הישנה ועל האופן שהתנהלו הדברים בעבר. 

"אז אלה מנסים לפגוע בעמותה בין אם זה ברמה הציבורית, בהגשת תלונות לרשם העמותות וללשכת עורכי הדין וכמובן בניסיון להתנגד להליכים המשפטיים בבתי המשפט. אנחנו שמחים שבינתיים זה לא מצליח ואנחנו כן מצליחים בתמיכה של הציבור. 

"שוחרי רעתה של העמותה קיימים. ככל שהיא מגיעה ליותר מקומות שבהם יש שחיתות, וחושפת יותר מושחתים, מפרסמת עליהם יותר ונוקטת ביותר תהליכים של הנגשה ושקיפות לרשויות המקומיות – המושחתים מרימים את ראשם ויותר מתנגדים. בינתיים אנחנו עומדים בזה בהצלחה לשמחתי".

אתה מצליח לראות שינוי שקורה בפועל בעקבות הפעילות שלכם?

"ללא ספק. מי שציפה לפתרון קסם התבדה, אבל אנחנו לא ציפינו לפתרון קסם. ידענו שזאת לא ריצת ספרינט של מאה מטר. אנחנו רצים למרחקים ארוכים, אבל אנחנו רואים אותות של שינוי. אם אני מסתכל על המצב של הרשויות המקומיות לפני עשר שנים ואני משווה אותו למצב היום אז הפונקציה בהחלט במגמת עלייה. זו אמנם לא מגמת עליה שהיא מאוד תלולה אבל היא מובהקת ומשמעותית. 

"אנחנו מאמינים שכל שינוי שהוא בר קיימא, כלומר אם אתה רוצה לעשות שינוי שהוא יישאר ובאמת יופנם ויפעלו לפיו להרבה שנים אז שינויים כאלה עושים בהדרגתיות. הרשויות המקומיות הערביות פעלו במודול א׳ במשך חמישה-שישה עשורים. העמותה שלנו מגיעה ואומרת להם – 'תשמעו, יש אפשרות אחרת. יש מודל אחר, יש מנהל תקין, יש שקיפות, יש שיתוף ציבור, יש דמוקרטיה מקומית שצריכה לתפקד. זה לא מה שאתם עשיתם'. אז בוודאי שזה ייקח זמן. האם יש אותות? בוודאי". 

מחנך ולא מפקח

כדוגמא לשינוי משמעותי שנעשה בשטח, כתוצאה מהפעילות של העמותה מספר חאיק על העובדה שרשויות מקומיות ערביות מקימות כיום אתרי אינטרנט בעצמן. זה נשמע אולי מוזר, כי הזיכרון האנושי נוטה להיות קצר, אבל האינטרנט הזמין כמעט בכל מקום וכמעט לכל אדם הוא סיפור של העשור האחרון. לפני עשור, כשחאיק וחבריו דיברו על הקמת אתרי אינטרנט של הרשויות המקומיות הערביות, כאלו שינגישו לציבור מידע, "אנשים לא ידעו על מה אנחנו מדברים". 

כיום, הוא מספר בגאווה, יותר ויותר רשויות הבינו את החשיבות של הנגשת מידע לתושבים והן מקימות לעצמן אתרים באופן עצמאי ללא צורך במעורבות של העמותה. למה זה כל כך חשוב? חאיק מסביר כי "במאה ה-21 אתר אינטרנט זה הפלטפורמה המרכזית לממשק בין הרשות המקומית לציבור. אם הציבור רוצה לראות פרוטוקולים, רוצה לראות את החזון של הרשות, את תוכניות העבודה, את בעלי התפקידים, את הדוחות השנתיים. כל הפעילות של הרשות אמורה להיות באתר אינטרנט ולציבור אמורה להיות גישה חינמית ואפקטיבית למסמכים האלה". 

מזה ארבע שנים מפרסמת "עורכי דין לקידום מנהל תקין" את "מוניטור השקיפות". מדובר בדו"ח שנתי שמטרתו לעקוב אחר מידת השקיפות המיושמת על-ידי 85 הרשויות המקומיות הערביות בישראל, באמצעות בחינת אתרי האינטרנט שלהן. במהלך השנים מציג הדו"ח גרף ברור של שיפור, ועדיין ישנו פער גדול ברמת השקיפות והנגישות של השירותים לעומת רשויות יהודיות. עד לשנה האחרונה היו מועצות ויישובים שכלל לא הפעילו אתר אינטרנט מתפקד לרווחת התושבים. 

בתחילת דצמבר השיקה העמותה את הדו"ח החדש שלה לשנת 2020. על פי הדו"ח, ארבעה אחוז מהרשויות כלל לא פרסמו את שמותיהם של בעלי תפקידים בכירים ברשות באתר שלהן. שמונה אחוז מהרשויות לא פרסמו דרכי התקשרות באתר ו-53 פרסמו מידע בנושא בצורה חלקית. רק 18 אחוז מהרשויות המקומיות פרסמו סקירה של עיקרי פעילותן בשנה החולפת, ו-86 אחוז מהרשויות לא פרסמו את תוכנית הפעילות שלהן לשנה הנוכחית. 84 אחוז לא פרסמו תקציב לציבור. 40 אחוז לא פרסמו את חוקי העזר שלהן ורק אחוז אחד פרסמו כנדרש את הדוחות הכספיים שלהן. 12 אחוז מהרשויות לא פרסמו פרוטוקולים לציבור בכלל.

לצד העובדה שאתר אינטרנט פעיל הוא צעד פרגמטי ויעל שחוסך הוצאות, כמו למשל האפשרות לשלם ארנונה דרך האתר, חאיק מדגיש כי שקיפות היא הבסיס לשיתוף ומעורבות ציבור. בלי שקיפות, הוא מזכיר, "הציבור לא יכול להביע את דעתו, להגיד מה הוא חושב, לא יכול להתנגד למשהו שהוא לא מכיר. אם הציבור לא יודע מה המנהיגים שלו רוצים, איזה החלטות הם מקבלים ומה תוכניות העבודה אז על מה הוא יביע דעתו? אתר האינטרנט לא מתפקד לצורכי שקיפות לשמה, אלא שקיפות כבסיס להשתתפות אזרחית".

הסיפור הזה מאפיין את התפיסה של חאיק. הוא לא רוצה להיות המפקח לנצח, הוא לא רוצה רק ענישה, הוא מנסה לחנך ולגרום לרשויות המקומיות לפעול לפי החוק מתוך הבנה שזה מה שטוב ונכון. 

"אנחנו מבינים שמה שאנחנו מנסים לשנות זה משהו שהשתרש, זה משהו שפעלו לפיו ולא דיברו עליו במשך 50-60 שנה. ולכן אנחנו מבינים שהדרך עוד ארוכה", הוא מסביר. אבל יש לו מטרה ברורה: "להפוך את הרשויות המקומיות מרשויות שמפרות את החוק, שצריכות שבתי משפט יגידו להן מה נכון ומה לא נכון – לרשויות שממלאות ומכבדות את הוראות החוק ושלטון החוק ללא צורך בפנייה לבתי משפט". המטרה שהציבו לעצמם חאיק וחבריו היא שאפתנית. "אנחנו רוצים לשנות את מודל הפעולה של הרשויות המקומיות הערביות", הוא מצהיר. "לעשות רה-ארגון בתוך הרשויות כך שכל אחת תוכל לתפקד בעצמה ולמלא אחר הוראות החוק והנהלים".