ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
הממשלה החליטה להאריך את ההסכם עם חברת התעופה "אל על" לפיו כספי המיסים שלנו ממנים 97.5% מעלות האבטחה של החברה. ההחלטה התקבלה ללא בחינה מחודשת של התנאים, בשל המשבר בענף התעופה.
על פי משרד האוצר, בשנת 2020 עומד אומדן עלות אבטחת חברת התעופה אל על עומד על כ-400 מיליון שקל. בשנת 2019 עמדה עלות האבטחה על 946 מיליון שקל, ובשנת 2021 ההערכה היא שהעלות צפויה להגיע לכ-650 מיליון שקל.
למעשה ההסכם בין המדינה לבין "אל על" תם כבר בסוף 2019, אז היתה אמורה המדינה לבחון מחדש את ההחלטה שהתקבלה כשהסכם "שמיים פתוחים" נכנס לתוקף ב-2013. אולם כשהנושא הגיע בפעמים הקודמות לדיון זה היה בזמן ממשלת המעבר שהחליטה, ובצדק, שלא לדון בנושא, והדיון נדחה עד לכינונה של ממשלה נבחרת.
כעת ישנה ממשלה נבחרת, ובכל זאת, ללא בחינה מחודשת, אתמול (ראשון) החליטה הממשלה להאריך בפעם השלישית את ההסכם – הפעם עד ל-31 ביולי 2021. בנוסף, הוחלט לתת לשר האוצר סמכות להאריך פעם נוספת את ההסכם בעוד חמישה חודשים. בינתיים אנחנו האזרחים נמשיך לשלם מאות מיליונים על החלטה שהתקבלה בתקופה אחרת, ושאולי אינה מותאמת למציאות הנוכחית כבר זמן רב.
בהחלטת הממשלה נכתב כי: "לאור אי הוודאות בענף התעופה בשל נגיף הקורונה אין טעם לקיים שיח על הסכם חדש כיוון שטרם ברור מהו היקף התעופה ומהן המשימות המוטלות על מערך אבטחת התעופה".
ענף התעופה העולמי הוא אחד התחומים שנפגעו באופן הקשה ביותר ממשבר הקורונה – וחברת התעופה הישראלית "אל על" לא חריגה בכך. לא רק זאת, למרות שרק לאחרונה, בעקבות המשבר, גרעין השליטה בחברה החליף ידיים היא ממשיכה להתקשות בגיוס הלוואות מהבנקים.
אבל סיפור ההסכם האבטחה בין החברה למדינה הולך שנים רבות אחורה. ב-2008 החליטה הממשלה לעבות את השתתפותה בתקציב האבטחה של אל על ויתר חברות התעופה הישראליות. מימון האבטחה ניתן כפיצוי על ההפסדים שצפו בחברות התעופה הישראליות כתוצאה מרפורמת "שמיים פתוחים" שהחלה להתבסס מול האיחוד האירופי באותם הימים.
הרפורמה הסירה את מגבלות המכסה על מספר החברות שיכולות להפעיל טיסות בין ישראל ומחוצה לה, ועל תדירות הטיסות, ופתחה את השוק הישראלי לתחרות. מאחר וחברות התעופה הישראליות נדרשות לסידורי אבטחה הדוקים באופן חריג ובהתאם דרישת המדינה – הוחלט מאז כי המדינה תסבסד את עלויות האבטחה.
עד 2013 השתתפה המדינה בכ-65% מהוצאות האבטחה. אבל עם כניסתה של הרפורמה לתוקף באופן רשמי, באפריל 2013, החליט שר האוצר דאז יאיר לפיד להעלות את השתתפות המדינה בהוצאות האבטחה של "אל על" ל-97.5 אחוז. וראו איזה פלא: מאז נוסק תקציב האבטחה מדי שנה, וזה בלי קשר לכמות הנוסעים ולמספר הטיסות.
כך לדוגמה, לפי הדו"חות הכספיים של החברה, בשנת 2016 וגם בשנת 2017 טסו עם "אל על" כ-5.5 מיליון נוסעים, וב-2018 כ-5.6 מיליון נוסעים. כלומר, בין 2016 ל-2018 ישנה עלייה של קרוב לשני אחוזים בלבד במספר הטסים. למרות זאת הוצאות האבטחה עלו ביותר מ-22 אחוז, מ-616 מיליון שקל ל-756 מיליון שקל. בדיקה שערך "שקוף" לפני כשנה מוכיחה כי לאורך השנים התקציב גדל בצורה שאינה קשורה לכמות הנוסעים או הטיסות.
נהלי האבטחה עליהם מתבססות חברות התעופה הישראליות נכתבו לפני עשורים רבים כבר בשנות ה-70 של המאה הקודמת. אבל נראה שהמדינה לא מעוניינת לבחון אם הם עדיין רלוונטיים גם בשנת 2021. במקום לנצל את ההזדמנות כדי לבחון הנחות יסוד מיושנות, ולרענן תפיסות שאנחנו משלמים עליהן מהקופה הציבורית, שוב קיבלה הממשלה החלטה שלא להחליט, בלי לקיים שום דיון. ההסכם הוארך בשנתיים נוספות, והציבור ימשיך לשלם מאות מיליוני שקלים, אולי שלא לצורך.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
