ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

הכנסת אישרה את חוק הסמכויות: מהם הסעיפים המסוכנים?

חוק הסמכויות שעבר הלילה יתיר לממשלה לקבוע הגבלות – והכנסת תאשר אותן רק בדיעבד ● אם תעברו על ההגבלות אתם מסתכנים לא רק בדוח - אלא גם ברישום פלילי ● הנתונים שהובילו לקבלת ההחלטות על ההגבלות לא יהיו שקופים לציבור ● כל הסעיפים במחלוקת במילים פשוטות
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

יפעת שאשא ביטון. "הצליחה להיות עניינית, מקצועית ואוביקטיבית בוועדת הקורונה" (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

**עדכון: הצעת חוק הסמכויות (הנקרא גם "חוק הקורונה הגדול") אושרה הלילה (חמישי) בקריאה שניה ושלישית.

מטרת ההצעה היא להסדיר באופן נרחב את סמכויות הממשלה בניהול משבר הקורונה. בין הסעיפים המסוכנים: אישור הגבלות רק בדיעבד ע"י הכנסת, ענישה פלילית למי שיפר הוראות, הגבלות על הפגנות, חוסר שקיפות של נתונים ומתן סמכויות מופלגות לפקחים עירוניים.

רה"מ ורה"מ החלופי. מבקשים לשנות את יחסי הכוחות בין הכנסת לממשלה (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

החוק ארוך ומורכב מאוד ולכן איתרנו את הסעיפים שישפיעו באופן הכי משמעותי על חייך ופירטנו במילים פשוטות על מה כל הסיפור. הכתבה נכתבה לפני אישור החוק, ומכילה את ההצעות לתיקון הסעיפים המסוכנים.

רקע קצר: איך נולד חוק הסמכויות

הצעת חוק הסמכויות מאפשרת לממשלה להחליט על שעת חירום אזרחית ולהגביל את תנועתו של הציבור במרחב הציבורי, כמו גם את העסקים, מוסדות החינוך, התחבורה ועוד. על מנת להעביר את ההגבלות למניעת התפשטות הנגיף במהירות, הממשלה מבקשת לעקוף את דיוני החקיקה הארוכים – ובכך לשנות את היחסים בינה לבין הכנסת בשעת החירום הזו.

עוד באותו נושא:

בתחילה קבעה הממשלה תקנות שעת החירום שתקפות לשלושה חודשים ויש להאריכן כל פעם ב-45 יום נוספים. על מנת שתקנות אלו יישארו קבועות יש צורך בהליך חקיקה סדור בכנסת. בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה הנחו את הממשלה לעגן את התקנות האלו בחוק מסודר. כך נולדה הצעת חוק הסמכויות. החוק יבטל את התקנות הקודמות שנקבעו ויעגן בחוק את הסמכויות החדשות של הממשלה להתנהלות בזמן המשבר.
חשוב לציין, המטרה הראשית של החקיקה היא שמירה על בריאות הציבור, אך הצעת החוק כוללת סעיפים מסוכנים שעלולים להתקבע גם בעתות חירום בעתיד. והנה הם:

1. הממשלה קובעת – הכנסת מאשרת בדיעבד

הממשלה הציעה מנגנון חריג – סעיף 4 בהצעת החוק מאפשר לממשלה להתקין תקנות ללא אישור מראש של הכנסת, אלא בדיעבד. כלומר, הממשלה תקבע את המגבלות, אך ועדה בכנסת תאשר אותן תוך 7 או 14 ימים, (תלוי בסוג המגבלה), עם אפשרות הארכה  של 3 ימים. אם הוועדה לא מצליחה לקבל החלטה או להתכנס לדיון, האישור יעבור למליאה.

יפעת שאשא ביטון, יו"ר ועדת הקורונה. נאבקה בתקנות הממשלה בדיונים בדיעבד (צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)


ההיגיון העומד מאחורי המנגנון הוא מניעת עיכוב על ידי הכנסת. לדברי המציעים, לפעמים עיכוב של יום או יומיים בהחלטה על הגבלה חדשה, יכול להבדיל בין כמה מאות לבין כמה אלפי חולים חדשים.

יחד עם זאת, ישנה סכנה ממשית לכך שהממשלה "תמשוך את הזמן" מרגע שתפעיל את כוחה בהגבלת הציבור ועד העברת התקנה לאישור הכנסת בדיעבד. הסעיף קובע כי נוסח התקנות "יונח בסמוך ככל האפשר" לאחר כניסתן לתוקף של התקנות – ביטוי עמום שלא ניתן לבחון אותו, אלא רק לאחר תקופת זמן עמומה זו, יהיו לוועדה עד 7 או עד 14 ימים נוספים לאשר את התקנות והמגבלות, על פי התקנה ומידת ההשפעה שלה על הציבור.
סכנה נוספת היא בהעברת סמכות האישור בדיעבד לידי המליאה. אם הוועדה לא תקבל החלטה הדיון יעבור למליאת הכנסת, שם ינתנו 7 ימים נוספים לאישור התקנות שנקבעו על ידי הממשלה.

"הסמכת המליאה להחליט בנושא כזה בעייתית", מסבירים במכון הישראלי לדמוקרטיה. "מליאת הכנסת אינה עוסקת בניסוח דברי חקיקה ברזולוציה זהה לזו של  הוועדה. במליאה אין יכולת לנהל דיון אמיתי ואפקטיבי על תקנות כאלה או אחרות המתעסק בדקויות ומשקלל את כל האינטרסים. במליאה גם לא מופיעים מומחים ולא נשמעות עמדות הציבור. מכאן, המליאה עלולה להפוך ל"חותמת גומי" בה הרוב הפוליטי מאשר את החלטות הממשלה".

כמו כן, בהצעת החוק הנוכחית הכנסת לא מעורבת בשום שלב בהליך קבלת ההחלטות בנוגע להגבלות, ואין הבחנה בין הגבלות קלות או חמורות, שהממשלה מחליטה עליהן. בין אם הממשלה מחליטה לסגור את חדרי הכושר ובין אם היא מכריזה על סגר מלא – לכנסת אין שום אופציה להתערב בהליך קבלת החלטות זה.
איך זה משפיע עליך? כדי שלא יסגרו לך את העסק שוב ושוב, שנוכל לחזור להיפגש עם סבא וסבתא, וכדי שנוכל סוף סוף לצאת ממשבר הקורונה – יש צורך להתקין את ההגבלות במהירות.

העברת הסמכות האחרונה למליאה עלולה להפוך את הכנסת ל"חותמת גומי". (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

עם זאת בנוסח הנוכחי של הצעת החוק, הממשלה יכולה להחליט שהיא מטילה הגבלות על אילו גופים שתרצה, להקטין התקהלויות, לחזור לסגר מלא, וכד'. במצב זה האזרחים ייספגו פגיעה מהותית בזכויותיהם, כל עוד הכנסת לא תחליט לבטל הגבלות אלה במידת ותראה לנכון.

מה לעשות כדי שיתוקן? כפי שנכתב, הצעת החוק בנוסח הנוכחי שלה לא מאפשרת לכנסת להתערב בשום שלב של קבלת ההחלטות בנוגע להגבלות. המכון הישראלי לדמוקרטיה מציע כי ברירת המחדל תהיה שכל התקנות וההגבלות שהממשלה רוצה לקבוע יעברו בצורה הסדורה של קבלת אישור הכנסת, ורק במקרים חריגים ודחופים במיוחד הממשלה תהיה רשאית להתקין תקנות והגבלות אשר יכנסו לתוקף מיידית, והן יועברו לאישור הכנסת בדיעבד.

2. הנתונים שהובילו להחלטות הממשלה – לא שקופים לציבור

סעיף 4(ד) בהצעת החוק מציין כי התקנות וההגבלות ,אותן הממשלה קובעת, צריכות להיות מלוות בהסבר. זהו כיוון חיובי של שקיפות: כאשר תקנה מונחת על שולחן הוועדה בכנסת עם דברי ההסבר, היא עולה לאתר הוועדה וההסבר יהיה חשוף לציבור.
עם זאת, אין כל סעיף בחוק המחייב את הממשלה להביא בדברי ההסבר שלה לתקנות את הבסיס העובדתי לקבלת ההחלטות. בשורה התחתונה, הנתונים שהובילו לקבלת התקנה לא יהיו שקופים לציבור.

פתיחת איקאה בעת סגירת בתי העלמין ביום הזיכרון. שיקולי הממשלה צריכים להיות חשופים לציבור (צילום: קדיה לוי, פלאש 90)

איך זה משפיע עליך? הנתונים שהובילו לקבלת ההחלטות בנוגע להגבלות שפוגעות לך בחופש הפרט יכולים להישאר במחשכים לתקופה ארוכה. זה פוגע בפיקוח על קבלת ההחלטות של הממשלה, וגם ביכולת שלך להעריך את התרחישים שעלולים להוביל לסגירת עסק או לבידוד.

מה צריך לעשות כדי שיתוקן? במצב בו מקבלים החלטות שמשפיעות על הציבור בצורה כה מהותית, ראוי שנבין מה הם הנתונים שהובילו לכך. האם נשקלו חלופות? כדי שתהיה לנו את האפשרות המינימלית של גישה אליהם, וכך גם את האפשרות לבקר אותם במידת הצורך, הכנסת צריכה לחייב את הממשלה בחוק זה לפרסם בכל החלטה את הבסיס העובדתי ואת הנתונים שהובילו להחלטה על הגבלת הציבור והאם נשקלו חלופות אחרות.

3. יצאת מהבית בסגר? הפכת לפושע

פרק ד' בהצעת החוק מציין כי הממשלה תוכל לקבוע ענישה פלילית לאלה המפרים את הוראות המגבלות. בשורה התחתונה: הממשלה יכולה לקבוע עונש פלילי אם אתם חלק מהתקהלות, אם יצאת מעבר למרחק המותר שנקבע שמותר לצאת ממנו מהבית, או אם עברת על כל מגבלה אחרת שהטילה הממשלה.

הפיכת אזרחים מפרי הנחיות לפושעים בהליך מזורז היא לא מידתית (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

איך זה משפיע עליך? תקנות והגבלות הממשלה משתנות בתכיפות גבוהה. מצב זה אינו מאפשר לאזרחים להפנים את הדין, במיוחד לאזרחים מאוכלוסיות מוחלשות. כך למשל, אם תפר הנחיה מסוימת בעת הפגנה, בין אם בתום לב (כי לא היית מודע להנחיה חדשה) ובין אם לא, הממשלה יכולה להפוך אותך לפושע מבלי שהדבר התקבל בצורה סדורה בכנסת.
מדובר במדרון חלקלק מאוד שיכול לשמש את הממשלה ככלי ענישה חריף. הפיכת אזרחים לפושעים בהליך כה מזורז היא לא מידתית בעליל.

מה צריך לעשות כדי שיתוקן? אם רוצים לשמור על ההגבלות חשוב שיהיו עליהן סנקציות, אבל רישום פלילי מלווה אדם לכל החיים. אחת ההצעות היא לאפשר לתת דוחות אך לבטל בהם את הפן הפלילי.

4. הגבלת הפגנות

סעיף 7 בהצעת החוק מציין כי לא יהיה ניתן לאסור על קיום הפגנה בשל החשש לפגיעה בחופש הביטוי, אך עם זאת, הממשלה רשאית "לקבוע תנאים לעניין אופן קיומה" במטרה למנוע את התפשטות נגיף הקורונה. כלומר, הממשלה יכולה לקבוע הגבלות על הפגנות.

ההפגנה הגדולה מול בית ראש הממשלה בבלפור, מה-15.7 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

איך זה משפיע עליך? גם בהפגנות שמירה על בריאות הציבור היא חשובה, אך האם סעיף זה בהצעת החוק ישמש את הממשלה בכדי לעקר את הזכות להפגין? אם בכל הפגנה שתתקיים תוגבל כמות המשתתפים, ויחולקו קנסות לכל מי שלא שומר מרחק של שני מטר – האם במצב זה הזכות להפגין תישאר רלוונטית?

מה צריך לעשות כדי שיתוקן? על הכנסת לוודא שכל הגבלה שמוטלת על קיום הפגנה היא מידתית ומותאמת להגבלות אחרות המוטלות באותה שעה על התכנסויות בחוץ, ללא החמרה מיותרת. חשוב שהציבור יהיה מודע לאפשרויות העומדות בפני הממשלה, וכך ידע גם לבקר אותן במידת הצורך. בניירות העמדה שהגישו התנועה לאיכות השלטון והמכון הישראלי לדמוקרטיה יש הצעות לתיקונים נוספים המתבקשים בנושא.

5. הכירו את השוטרים החדשים: פקחי העירייה

סעיף 25 בהצעת החוק מאפשר לממשלה להסמיך פקחים עירוניים לאכוף את התקנות ואת ההגבלות, שכאמור יכולות להוביל את מי שעובר עליהם, למשפט פלילי. הפקח העירוני המוסמך יוכל להיכנס לכל מבנה, חוץ ממקום המגורים הפרטי שלך, ולכלי רכב נייחים שאינם פרטיים, כמו אוטובוסים וכדומה, ו"לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות".

פקחים אינם עוברים הכשרה בנוגע להפעלת כוח על אזרחים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


סעיף זה הוביל להרבה גבות מורמות. הרי כל שוטר זקוק ל"יסוד סביר" לביסוס חשדותיו כדי לבצע חיפוש על אדם. בנוסח הצעת החוק לא ברור האם הפקח זקוק גם הוא ל"יסוד סביר" על מנת שידרוש "מכל אדם למסור לו כל ידיעה או מסמך"? נוסח החוק בהקשר זה עמום וניתן לפרש אותו בדרכים רבות.
עם זאת, ישנו סייג בהצעת החוק הטוען כי "מוצע להגביל את הסמכתם של הפקחים", אך הגבלה כזאת אם תהיה, נתונה כאמור אך ורק להחלטת הממשלה ולא לכנסת. אם הממשלה תרצה היא תוכל לתת את הסמכויות האלה לפקחים העירוניים.

נזכיר בשלב זה שבניגוד לשוטרים אשר עוברים הליך הכשרה מסודר ומעמיק הנוגע להפעלת סמכויות על אזרחים ואכיפת החוק, לא ברור מהם הליכי ההכשרה של פקחים עירוניים. כיצד ימודדו עם מצב של שיטור ממשי, תוך סמכות והפעלת כוח מול אזרחים?

סמכויות פקחים בחוקים אחרים

חשוב לציין שגם במקרה זה הממשלה לא "המציאה" סמכויות חדשות לפקחים. הסמכויות המדוברות בחוק הסמכויות קיימות בצורה זהה לחלוטין גם בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים (סעיף 12), וגם בחוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו (סעיף 13).

גם בשני חוקים אלו ניתן למצוא את השורות:
"לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה ומסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען". עם זאת, הבעיה בסמכויות אלו שיינתנו לפקחים בחוק הסמכויות, היא רגישות הנושא והפוטנציאל הנפיץ שלו לגרור השלכות חמורות בהרבה מחוק הצהרונים וחוק ייצור הצמח.

איך זה משפיע עליך? הצעת החוק מעניקה כוח רב לפקחים – כוח שלא ברור לגמרי מה היא משמעותו. האם פקח עירוני יוכל לקנוס אותך אם יראה תמונה בפייסבוק בה מפרים הנחיות? האם יוכל לדרוש ממך למסור לו תמונה שקיבלת מחבר שלך שמפר את אחת המגבלות?

מה צריך לעשות כדי שיתוקן? הסמכויות לאכיפת החוק צריכות להישאר ברשות השוטרים אשר עברו את ההכשרה הנדרשת לכך והוסמכו לכך בעבודתם. לכל הפחות ראוי שבהצעת החוק יבהירו בצורה ברורה יותר את סמכויות הפקחים, וכן שהכנסת תהיה מעורבת בהחלטה הנוגעת לסמכויות הניתנות לפקחים העירוניים, במידה ותתקבל כזאת.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת דרור גורני

דרור גורני
כתב הון-שלטון-אקלים. סטודנט באוניברסיטה העברית, ומאמין בכוח של אנשים אכפתיים לשנות את המציאות. שומר על אופטימיות, אקטיביסט, ולצד עבודתי בשקוף מתנדב במספר ארגונים, בהם "ישראל 2050" ועמותת "לפרוש כנף". מקווה להשאיר את העולם טוב יותר לדור הבא. אני מאמין שכלי התקשורת בארץ לא מסקרים נושאים סביבתיים כמו שצריך, ולא במקרה. מאז שהצטרפתי ל"שקוף" אני שואף לחשוף את האינטרסים והקשרים החבויים הקיימים בין החברות המזהמות במדינה למקבלי ההחלטות, ורואה חובה לשקף לציבור את ההשלכות הקיומיות של משבר האקלים כמו שהן.

20 תגובות

  1. הכנסת האריכה שוב את חוק הסמכויות לפני כמה ימים.
    איפה אתם ? למה לא שומעים על המהפכה המשפטית השקטה? כי היא הולבנה ע"י גוש השמאל, הוא הפך אותה לבסדר גמור.
    היכן השקיפות שלכם?
    זה הזמן לצאת בסדרת כתבות כנגד המהפכה המשפטית השקטה – חוק הסמכויות.

  2. נראה כי "שקוף" הפך להיות "מעורפל" – סובבים סביב הנקודה אך לא מצביעים אליה. ברור, שמדובר בחוק אנטי-דמוקרטי שמקדם מדיניות דיקטטורית ,שנוגד חוק יסוד במדינה ושאין בו שום תכלית ראויה.

    1. מעניין שלא הוצעתם כתבה חדשה בנושא
      25 בינו׳ 2022 — מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק סמכויות מיוחדות
      יו"ר ועדת חוקה ח"כ גלעד קריב (העבודה) הציג את ההצעה והתייחס לביקורת שהוטחה בו

      כשהחוק הורחב על ידי מפלגת העבודה השתררה דממה מצדכם – שקוף או עכור?

  3. הגיע הזמן לעשות כתבה חדשה בנושא. אחרת נכון יותר שביבי יהיה בשלטון כי רק אז יש ביקורת מצד התקשורת.

  4. שערורייה!!!
    הקורונה הפכה להיות שפעת רגילה ואפילו קלה משפעות אחרות
    אין סיבה לקבוע חוק כזה ואי אפשר שלא לתהות מה מסתתר מאחורי החוק?
    ולאן היושבים בראש מתכננים לקחת אותנו?

  5. "שקוף", איפה אתם היום?

    כשעובר החוק בגרסתו המשופרת לשולטים ופוגעת בזכויות האדם, במדינה, ובבני-האדם?
    בכלל, איפה העבודה העיתונאית שלכם מול המדיניות ההרסנית, הלא-שקופה, הלא-מדעית, לא-רפואית, ששפכה מיליארדי שקלים, הרסה אינספור חיי אדם, פגעה בהמוני עסקים, החריבה משפחות, בריאות נפשית, בריאות פיזית, ועוד ועוד ועוד.
    הסכמים חסויים, פרוטוקולים של ועדות חסויות, החלטות שרירותיות ללא שום סימוכין, ניירות עמדה כביכול רפואיים מונפצים לגמרי. הכפשות של רופאים ומדענים בתקשורת הממוסדת, תעמולה אינסופית בטלויזיה. בחירת בעלי תפקידים במשרד הבריאות בניגוד לנהלים ולפרוטוקולים. בקיצור, שחיתות מכף רגל ועד הראש.

    איפה אתם? ומדוע אתם לא עושים עיתונאות בנושאים הללו?

    1. כל עינין הקורונה הוא =(שפעת) ולא יותר, והוא כיסוי למטרה האמיתית של השילטון לישלוט ולירדות באזרחים, לפגוע ולבטל את חרות האזרח,
      חוק הסמכויות הוא הוכחה ברורה לכך,
      לפי הנתונים האמיתיים אין שום הצדקה לחוק הסמכויות, ולשום הגבלה כל שהיא על הציבור, לא צריך להיות גאון כדאי להבין את זאת, רק להיות פתוח לקבל

  6. לכל האנשים שחושבים שיהיה כאן סדר כנראה לא ממש מבינים שמצב דומה היה כאן מתחילת הקורונה ואם לא היה עד עכשיו סדר כנראה גם לא יהיה… אל תחיו האשליות, זה חוק מסוכן מאוד לדעתי..

  7. תודה על ההסבר המפורט והאובייקטיבי, בתוך כל ההמולה קשה מאוד להבין מה נכון ולא נכון ועשית לי סדר בבלגאן

  8. אני הבנתי שלא רק לממשלה באופן כללי יש את הסמכויות החריגות המתוארות על ידכם, אלא שהיא מסמיכה את ראש הממשלה לקבל ההחלטות החריגות. האם אכן?

    1. היי צביקה,
      בנושא סמכויות רה"מ:
      בסעיף 38 בהצעת החוק נכתב כי: "ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ואולם
      תקנות לביצוע סימן ג' לפרק ג' יותקנו בידי הממשלה; תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור הוועדה."
      ראש הממשלה יכול להתקין תקנות ביצוע בלבד (טכניות יישומיות).
      התקנות מכוח החוק שמגבילות את הזכויות (פרק ג' בהצעת החוק), ניתנות להתקנה רק על ידי הממשלה או ועדת שרים (קבינט קורונה).

      1. יש לבטל את חוק הסמכויות, קורונה זה שפעת, לכן אין צורך בחוק הסמכויות,יש הרבה עובדים זרים עם שחפת,שעובדים עם המזון, ו במפעלי -מזון, יש מספיק וירוסים מדברים,היו לפני אנושות( בראשית העולם ובסופו) וישארו אחרי האנושות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,935 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!