| יפעה ברפל |
בשני העשורים האחרונים גדל משמעותית היקף שעות העבודה עובדי ההוראה בישראל. לצד זאת, גדל גם היקף שעות ההיעדרות שלהם. כתוצאה מכך, גדל גם מספר ממלאי המקום שעל משרד החינוך להעסיק על מנת להחליפם בעת היעדרותם ממוסדות החינוך.
כ-70% מתקציב משרד החינוך מיועד לתשלום שכרם של עובדי ההוראה הקבועים. לפי נתוני הלמ"ס, בין השנים 2010-2018 שיעור ההיעדרות הממוצע הוא כ-14% משעות ההוראה. במילים אחרות, על כל שבע שעות עבודה הייתה היעדרות של שעה אחת, בממוצע.
היקף השעות והסכומים של מורים מחליפים הוא עצום: ב-2017 שילמנו 314 מיליון שקלים על 5.3 מיליון שעות לימוד של מורים מחליפים. ב-2018 המספר ירד ל-209 מיליון שקלים על 4.2 מיליון שעות החלפה.
מבקר המדינה מצא ב-2019 שמשרד החינוך מתעלם מהנתונים על היקף ההיעדרויות של עובדי ההוראה ושאינו מפעיל מנגנון מעקב ראוי. זאת למרות שמחקרים שבחנו את סוגיית ההיעדרויות על היקפה, אופניה ודפוסיה מצאו כי שיעור ימי ההיעדרות הממוצע של עובדי ההוראה בישראל היה 5.63% מימי העבודה השנתיים – שיעור גבוה לעומת עובדים במגזרים אחרים במשק ולעומת מורים בחו"ל (עם זאת, המבקר לא ציין איפה בחו"ל).
קוראים לזה שיעור חופשי
המבקר מצא שאין הלימה בין היקף שעות ההיעדרות לבין היקף שעות מילוי המקום. בשנת 2017, מתוך כלל השעות שהמורים והמורות נעדרו באותה השנה, רק לכ-60% מתוכם היה מורה מחליף. בשנת 2018, הנתונים הראו הידרדרות קלה, והפער הסתכם בכ-58%. המבקר קבע שיש חשד ממשי שמשרד החינוך לא סיפק לחלק מההיעדרויות פתרון לימודי ראוי.
כפי הנראה, משרד החינוך פשוט התעלם מהמלצות המחקרים שהזמין ומימן לאורך השנים. המשרד גם לא השתמש בממצאיהם של מחקרי הלמ"ס בנושא ההיעדרויות, כדי ללמוד על מאפייני התופעה וכיצד לקדם תוכנית מערכתית לצמצומה.
לפי המבקר, אגף כוח אדם בכיר, שאחראי לנושא במערכת החינוך הרשמית, נמנע מבדיקה מעמיקה ויסודית של היקף התופעה, מאפייניה וסיבותיה. מנהלי בתי הספר בחינוך המוכר שאינו רשמי, כלל אינם מדווחים על היעדרויות של עובדי ההוראה בבתי הספר שבאחריותם, והמשרד אינו אוכף עליהם חובת דיווח כזו.
אין מחליף? תביא את השכנה
עניין לא פחות קריטי ומבהיל היא העובדה שאין הסדרה לגבי זהות ממלא המקום השעתי. משרד החינוך לא קבע תנאי סף למורים המחליפים, כמו ניסיון בתחום החינוך, ההדרכה, או השכלה גבוהה. מבקר המדינה חשף שבמרבית המקרים בתי הספר קולטים ממלאי מקום ללא ניסיון בהוראה, ולעיתים קרובות גם ללא כל השכלה. בשנים 2017-2018 שיעור העסקתם של ממלאי מקום שלא היו ברשותם אישורי השכלה כלשהם הגיע לכדי 40%.
כבר שנים מתדיינים במשרד על הקמת מאגר ממלאי המקום שיעמוד לרשות מנהלי מוסדות החינוך. נכון לתחילת שנת הלימודים 2018 המאגר עדיין אינו זמין. גם כשיהיה זמין, נקבע שלא יעמוד לרשות בתי הספר של הזרמים הלא-רשמיים. כמו כן, ברגע שייצא מכרז למפעיל פרטי של ממלאי מקום, נכון להיום אין עליו מנגנוני הפיקוח שיבטיחו את איכות המורים המחליפים שייקלטו במוסדות החינוך.
מורה מחליף עם עבר פלילי
במצב הקיים כיום בשטח, ניתן לקלוט בתנאים מסוימים ממלאי מקום לפני סיום הבדיקה הפלילית. ביוני 2017, נחשפו כמה וכמה מעשים מגונים שביצע ממלא מקום בקטינות שלימד בכמה בתי ספר באזור המרכז. רוב המסקנות וההמלצות שהועלו מאירוע זה, ונועדו לשפר את תהליך טיפולו של המשרד במקרים מסוג זה לא יושמו ואף לא התקיימו דיונים לבחינתן.
לפי המבקר, מרבית הצעדים שנקט המשרד נעשו בסמוך לאירוע במהלך 2017 , אך יש בהם מענה זמני בלבד. נוכח מיליוני שעות מילוי המקום השעתיות מדי שנה, מדובר בסיכון משמעותי. בשנת 2018 לבדה העסיק משרד החינוך 36 מורים מחליפים החסומים במערכת בשל רישום פלילי. בינתיים, לפי המבקר, נראה כי אין תיאום בין הגורמים השונים במשרד כדי שזה לא יקרה שוב.
לסיכום, הגיע הזמן שמשרד החינוך יקבע מדיניות מסודרת – החל מתכנית הכוללת יעדים לצמצום היעדרות, דרך אלטרנטיבות למילוי המקום והכללת כלל זרמי החינוך בתכנית ועד הידוק המעקב והבקרה על התחום. כמו כן, על משרד החינוך להנגיש לבתי הספר באופן מידי מאגר ממלאי מקום מתאימים. לפי המבקר, אפשר להתחיל בתיאום בין האגפים השונים במכרז – זה כבר יעשה סדר.
