ביקשנו מהממשלה ומהכנסת ליישם צעדי שקיפות במלחמה בקורונה. הנה הפירוט המלא

פנינו לממשלה ולכנסת בבקשה לקדם את רמת השקיפות בכל הנוגע לפעילות רשויות המדינה במאבק בקורונה. שקיפות איננה פריבילגיה אלא רכיב נדרש ומרכזי במלחמה בנגיף. הפירוט המלא של כל הצעדים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
אמש פנינו במסגרת קואליציית השקיפות למשרדי רה"מ והבריאות ולוועדת הקורונה בכנסת בבקשה לקדם את רמת השקיפות בכל הנוגע לפעילות רשויות המדינה במאבק בנגיף הקורונה. במכתב, אותו ניסחה עו"ד רבקי דב"ש, (לשעבר ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע) ציינו כי השקיפות נדרשת במספר מישורים:
1. פרסום נתונים על בסיס מתקבלות החלטות ובכללן המודלים, הערכות המצב, תרחישי האיום וכד';
2. פרסום החלטות הממשלה באופן אחיד, על ידי גורם אחד, בשפה מובנת ובזמן המאפשר הערכות של הציבור להחלטות החדשות;
3. פרסום מידע המאפשר פיקוח ובקרה על יישומן של הנחיות הממשלה ומידת יעילותן וזאת לאור היקף הפגיעה בזכויות יסוד המתרחשת, כחלק נדרש מהמאבק, בימים אלו;
4. תצורת פרסום הנתונים באופן שיאפשר שימוש נוסף בנתונים על ידי גורמים נוספים.

בין היתר ביקשנו הנגשת נתונים של:

• מצב הדברים בישראל – הן ביחס למצב התחלואה והן ביחס לעומס על מערכת הבריאות (וזאת בשים לב שהחשש מעומס יתר הוא המהווה הצדקה לצעדים הנוקשים כלפי האוכלוסייה), וכן לנתונים אודות מערכות נוספות (כגון היציבות הפיננסית, מערך שרותי הרווחה וכד') שיש בהן להשליך על החלטות הממשלה;
• מידע אודות הנגיף – בהינתן שהבנת דרך פעולתו והשפעתו של הנגיף נלמדת בימים אלו, יש לפרסם את המידע הרפואי המקובל על גורמי הרפואה, ומהווה את המידע המחקרי התקף עליו נשענים מקבלי ההחלטות;
• מחקרים ומודלים – אלו מחקרים ומודלים עמדו בפני מקבלי ההחלטות בנוגע להתפשטות הנגיף, ההשפעה של צעדי הממשלה על המשק ועוד, ואלו מביניהן הוחלט לאמץ כמודלים מהימנים לצורך קבלת ההחלטות;
• מצב הדברים בעולם – דרכי פעולה של מדינות שונות שישראל החליטה לאמץ או לדחות, תוך הבנה מדוע מודל מסוים, או חלקו מתאים לישראל על פני משנהו. כמו כן מדוע חלופות אחרות (לעתים פוגעניות פחות) נפסלו;
• מדיניות ויעדי הממשלה – מהי התוכנית ארוכת הטווח של הממשלה, על פי התרחישים השונים. אלו יעדים נקבעו על ידי הממשלה להשגה, ומה הן ההשלכות במקום הממשלה אינה משיגה את היעד. יש לכלול פרמטרים מדידים ובכלל זה קצב הגידול של החולים, חולים במצב מסוים, הבראה, אחוז החולים באשפוז ביתי לעומת בתי מלון וכו'.
מדובר רק במידע שממילא קיים ומצוי בפני מקבלי ההחלטות.
מלחמה בקורונה דרך אינפוגרפיקה

נדרשת גם שקיפות ובהירות לגבי החלטות הממשלה

• פרסום ממוקד ואחיד – מינוי גורם אחד מתכלל והקמת מוקד שירות אחד למתן מענה לשאלות הנוגעות ליישום ההנחיות לציבור, במקום הפניית הציבור למוקד של כל משרד מבלי שחלוקת התפקידים ביניהם ברורה לציבור.
• דוח מצב – האם הממשלה עומדת במדדים שנקבעו על ידה כיעדים להשגה במלחמתה בנגיף.
• דיווח אודות תקלות – לאחרונה התפרסמו תקלות במערכות שונות ובהן באפליקציה הייעודית ובתשובות לבדיקות לזיהוי הנגיף. יש חשיבות שהממשלה תפרסם מיוזמתה במקום בו מתגלות תקלות מסוג זה, כמו גם את מסקנות הבדיקה ומקור התקלה, וכן את הצעדים שננקטו על מנת לתקנה. מידע זה חשוב שיהיה מקוטלג ונגיש במקום אחד ויכלול את מועד התקלה, אופיה, מקורה והצעדים שננקטו על מנת לתקנה.
• נתוני איכון – יש לדווח ולפרסם את היקף השימוש של השב"כ בנתוני איכון כמו גם את התועלת שהביא השימוש בכלי זה (נושא זה נדון בימים אלו בוועדת חוץ ובטחון ויש לקוות כי יינתן לכך מענה);
• מפרי בידוד – מה הם האמצעים המשמשים את הרשויות על מנת לאכוף את הוראות הבידוד, כמות הקנסות שהוטלו על מפרי בידוד ודיווח אודות אירועים חריגים.
• פרסום בסיסי הנתונים בתצורה פתוחה תאפשר לקדם שיח ציבורי מבוסס נתונים ובה בעת לרסן שיח מבוסס נתונים שגויים. כמו כן פרסום כזה יאפשר בקרה יעילה, אפקטיבית ועניינית על מדיניות הממשלה, משרד הבריאות, מערכות המידע והעוסקים במלאכה.
• בחברה האזרחית יש משאבים אנושיים וטכנולוגיים רבים, ופרסום נתונים מאפשר לגורמים אלו למצות את הפוטנציאל של הנתונים לטובת כלל הציבור. נציין כי מאז תחילת המשבר ישנם פעילים חברתיים ועובדים מרקע טכנולוגי אשר סייעו למדינה בטיוב, השבחה ואיתור טעויות ותקלות במסדי הנתונים.
• פרסום הנתונים חשוב שיהיה ברמת פירוט ותצורה שתאפשר עבודה איכותית עם נתונים אלו. למכתבנו מצורף נספח בנושא זה.
ציינו כי במדינות הנאבקות בהצלחה במיגור הנגיף – עקרון השקיפות הוא נר מנחה בפני קובעי המדיניות.
• השקיפות יוצרת אמון המבטיח שיתוף פעולה אזרחי עם הוראות הממשלה
• שקיפות הורגת פייק ניוז.
• הצעדים פוגעים בזכויות יסוד- ולכן הצורך בשקיפות הכרחי.
ביקשנו שהצעדים ייושמו בממשלה ושיתנהל בנושא דיון במהרה בכנסת. שקיפות איננה פריבילגיה אלא רכיב נדרש ומרכזי במלחמה בנגיף הקורונה
יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
תומר אביטל
מייסד-שותף, כתב גדלתי במקומונים - שם התאהבתי בעיתונות ולמדתי להשתמש בה לתיקון עולם. בהמשך עבדתי ב"מבט", "כלכליסט" ו"עובדה". סיקרתי את השלטון והבנתי שכלי תקשורת עצמאית ואקטיביסטי יכול להגביר את מחויבות נבחרי הציבור - לציבור. הבנתי שיחד אנחנו יכולים למנוע החלטות שלטוניות גרועות. אז ב-2014 ייסדתי את "מאה ימים של שקיפות" שבהמשך גדל ל"שקוף" ובזכות המו"לים שלנו - מייצר פוליטיקה איכותית יותר. אני מאמין בכוחה של העיתונות העצמאית - לתקן את העולם. לא פחות. בין לבין אני כותב פרוזה (חיברתי ספר מתח בשם "המשכן"), מוביל את נשנושי שירה ומרצה בסמינר הקיבוצים ובמרכז הבינתחומי. אפשר לקרוא עלי עוד פה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,700 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.