"נשים נאנסו בבידוד ואין להן לאן ללכת"

הגבלות על יציאה מהבתים, חרדה בריאותית וכלכלית וחוסר ודאות לגבי העתיד הם רק חלק מהשינויים שהביא איתו נגיף הקורונה. עבור נשים רבות בישראל לא מדובר במצב לא נוח שיש להסתגל אליו – אלא בסכנת חיים של ממש.

"אחד הדברים שהכי מאפיינים את התקופה הזו היא שהבית הופך למקום הכי בטוח עבורנו. אבל לנשים שסובלות מאלימות בתוך הבית, זה הופך לסיוט", מסבירה ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת), יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה. "זה עלול להפוך למצב של סכנת חיים לאישה שעוברת את האלימות הזו. במצבי חירום שקרו בעבר מספר המתלוננות על אלימות טיפס מעלה, וגם היום יש צפי שתהיה עלייה במספר הנשים שמבקשות מקלט או מבקשות להתרחק ממקור האלימות שבתוך הבית שלהן".

עליה במקרי האלימות במשפחה מאז תחילת המשבר

העלייה הזאת כבר החלה: לפי משטרת ישראל, מאז החל משבר הקורונה מספר מקרי האלימות במשפחה ועבירות המין הידועים למשטרה עלה ב-5% בהשוואה לאותה התקופה בשנה שעברה. מדובר, כמובן, על מספר המקרים שדווחו – ולא על כלל מקרי האלימות ועבירות המין, שניתן להניח שהוא גדול הרבה יותר: לפי הערכות, בשנת 2017 היו כ-200 אלף נשים שנפגעות מאלימות במשפחה בישראל. באותה השנה נפתחו במשטרה תיקים נגד כ-9,000 תוקפים.

העלייה בפגיעה בנשים מביאה איתה קשיים שמשרד הרווחה לא נערך אליהם, הדורשים פתרונות מידיים. ארגוני הנשים מדווחים על צורך דחוף בסיוע ממשרד הרווחה, בעוד שממשרד הרווחה נמסר כי הם עדיין "נערכים". האם ייערכו בזמן?

מקלטים הולכים ומתמלאים

בישראל 14 מקלטים לנשים נפגעות אלימות, בכל אחד מהם יש מקום ל-12 נשים ולילדיהן. בעקבות המצב החדש המקלטים עומדים בפני בעיות חדשות, שעלולות לגרום לכך שבקרוב יתמלאו. ארגוני הנשים מבקשים פתרון: הקמת מרכז שבו יוכלו נשים לשהות בבידוד במידה ונפגעו בביתן.

"יש כבר עכשיו יותר הפניות למקלטים, שהולכים ומתמלאים״, מספרת יעל לוין, מנהלת המקלט של נעמת ומשרד הרווחה לנשים נפגעות אלימות. ״אם לא יהיה פתרון ברמה המערכתית בקרוב, גם אם נשים יפנו ותהיה התרשמות שהן בסיכון וזקוקות למקלט כמקום מוגן – לא יהיה לאן להפנות אותן".

"צריך להקים מקום מוגן, בדומה למלונות לחולי הקורונה"

לוין מוסיפה, "יש עוד מורכבות סביב ההפניה של נשים למקלטים: החשש מהידבקות. כשאישה מופנית למקלט אנחנו לא יודעים אם היא נחשפה לווירוס, אם היא חולה או נשאית, ואם לא עושים לה בדיקה לפני הכניסה למקלט אז היא עלולה להדביק נשים וילדים ואת צוות המקלט". למרות הצורך בבדיקות קורונה לפני הכניסה למקלטים, משרד הבריאות לא מאפשר בדיקות כאלה נכון לשעה זו.

"צריך להקים מקום מוגן, בדומה למלונות לחולי הקורונה, שייתן גם מענה טיפולי סביב הנושא של אלימות במשפחה״, אומרת לוין. ״זה לא קורה בינתיים וזה דורש הערכות ברמה הארצית – זאת לא בעיה של מקלט ספציפי כזה או אחר. זה נושא שמשרד הרווחה ומדינת ישראל צריכים לקחת עליו אחריות. נכון להיום נשים שמופנות למקלטים נכנסות. אנחנו נוקטים אמצעי זהירות אבל זה לא אידיאלי, בלשון המעטה".

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן פנתה למשרד הרווחה בבקשה להקים מרכז בידוד לנשים שנפגעו: "ביקשתי שהמדינה תכין מקומות שנשים יוכלו לשהות בהם במקרה של אלימות, מעבר למקומות הקיימים, ושיעשו בדיקות לנשים החדשות שנכנסות למקלטים, לפני שהן נכנסות. שהיה ממושכת בתוך הבית – עם ילדים ועם לחץ נפשי גדול – עלולה לגרום למקרים חדשים, בנוסף לנשים שסבלו בעבר. אני לא מבינה איך הם לא חושבים להתכונן למצב כזה. אם ישלחו נשים שיכנסו למקלטים וחס וחלילה אחת מהן תהיה עם הנגיף, מה יהיה?"

פניתי הערב לשר הרווחה אקוניס כדי לדאוג למצב של המקלטים לנשים מוכות. ההישארות בבית עקב המגיפה, והפגיעה הכלכלית שהיא גורמת, מגדילות את האלימות במשפחה, והמקלטים לא עומדים בקצב.
משרד הרווחה חייב להיכנס לפעולה מהירה כדי לסייע למקלטים. pic.twitter.com/PfcfWYbPOt

— MK Aida Touma-Sliman (@AidaTuma) March 21, 2020

נשים סופגות אלימות בבידוד – ואין להן לאן ללכת

לדברי יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית, חלק מהעבודה כבר נעשתה – ועל משרד הרווחה להשלים את הפתרון בדחיפות. "יש נשים שנאנסו בבידוד, אם זה על ידי השותף או בן הזוג, וגם נשים שהוכו בבידוד ולא היה לאן להוציא אותן. מתחם בידוד לנשים היה צריך לקום כבר מזמן. כבר ארגנו מקום, רק צריך שמשרד הרווחה יספק עובדות סוציאליות ומטבח מרכזי. שתהיה לנו אפשרות להוציא נשים מבידוד למקום שהוא עדיין מבודד. אף אחד פה לא רע – פשוט צריך להתמודד עם מצב חדש".

ממשרד הרווחה נמסר כי המרכזים לטיפול באלימות במשפחה והמקלטים לנשים יישארו פתוחים וימשיכו לקלוט מטופלות על פי הנחיות הבריאות החדשות: "113 המרכזים לטיפול באלימות במשפחה הונחו להמשיך ולטפל והעובדים בהם הוכרו כחיוניים", אומרים במשרד, "במידה ובעקבות הנחיות משרד הבריאות לא תתאפשר הגעה למרכז, יתאפשר טיפול מרחוק – בטלפון או בשיחת וידאו".

יש לציין כי בעוד העובדות והעובדים הסוציאליים הוכרו כחיוניים, משרד הפנים מאפשר לרשויות המקומיות לעבוד עם 30% מהעובדים בלבד, כך שהמענה המקצועי עדיין מצומצם והוא כפוף להחלטת הרשות.

במשרד הרווחה אומרים עוד כי המקלטים הונחו להכין חדרי בידוד לקליטת נשים הזקוקות לכך: "יש עוד מקומות פנויים. עוד לא הגענו לתפוסה מלאה, אבל במידה ויהיה צורך בעוד מקום, נכשיר מבנים נוספים וייקלטו לשם נשים. יהיה לזה תקציב ממשרד הרווחה. אנחנו נערכים לזה".

ומה עם התמיכה במקלטים הקיימים? "התקופה של המשבר הזה במקלט היא מאוד קשה״, אומרת יעל לוין, ״גם הנשים והילדים בתוך המקלט מאוד בלחץ ובחרדה. אין בתי ספר, כל הילדים נמצאים כל הזמן במקלט, התקופה הרבה יותר קשה אבל יש פחות חברות צוות במקלט שיכולות לתת מענה: חלק צריכות להיות בבידוד, חלק עם ילדים קטנים בבית ופחות זמינות לעבודה".

במשרד הרווחה הודיעו כי אם המקלטים יידרשו להוצאות כספיות חריגות הם יקבלו תמיכה מוגברת מהמשרד, אך לא ברור מתי ובאיזו מידה זה יקרה. "יש עוד בעיה״, לוין מוסיפה, ״נשים ששוהות במקלטים וסיימו את התהליך הטיפולי והן לקראת יציאה, כרגע לא יכולות לצאת מהמקלט כי בתקופה כזאת קשה לשכור דירה וקשה למצוא עבודה. זה אומר שאם לא יהיו פתרונות נוספים אולי לא נוכל לתת מענה לכל הנשים שזקוקות למקלט".

מתקיפה מינית – ישר לבידוד

על הבעיות הרבות שיש לפתור סביב אלימות מינית בשגרה נוספו בשבועות האחרונים בעיות חדשות שארגונים בודדים מנסים לפתור. יעל שרר מתארת מציאות של חיפוש פתרונות חירום מאולתרים. "יש נשים שנפגעו מינית בידי אנשים זרים, ולא יודעות אם הן צריכות להיות בבידוד. הן לא חזרו מחו"ל, אין להן מגע עם חולה קורונה מאומת אבל הן פשוט לא יודעות, כי הן לא יודעות מי האדם שעמד מולן.

במשרד הבריאות הנחו אותנו באופן לא רשמי שנמליץ להן להיות בבידוד. אבל כששאלנו אם הן יכולות להיבדק, ענו לנו שאם אין סימפטומים אין מה לבדוק. הנשים האלה לא יכולות לדווח על בידוד בית באתר של משרד הבריאות, כי יש רק שתי אופציות – חזרה מחו"ל, או מגע עם חולה מאומת. אם הן מגיעות עם סימנים הן שייכות לקטגוריה שלישית שהיא קטגוריית רפאים, שמשרד הבריאות יודע עליה, אבל אין לה הערכות מיוחדת או טפסים, ורק אנחנו כרגע מטפלות בדבר הקטן הזה, שהוא עולם ומלואו".

"נכון לעכשיו אנחנו עוקבות אחרי נשים שנמצאות בבידוד אחרי תקיפה מינית. אנחנו נוודא שהנשים האלה משלימות את ימי הבידוד – וגם נוודא שהן משלימות אותם בלי לצאת מדעתן, כי בכל זאת הן עברו תקיפה מינית בידי אדם זר ועכשיו הן נמצאות בבידוד. המטרה שלנו היא לוודא שיש להן רשת תמיכה. כל המערכים לטיפול באלימות מינית בעולם בריאות הנפש בוטלו, אז יש לנו נפגעות שצריכות להיות בהשגחה פסיכיאטרית, והן לא. הן בבית. אני חושבת שהקורונה תגבה פה חיים כי נשים יתאבדו".

שרר מרחיבה על הקושי: "להשיג דברים כמו אנטיביוטיקה נגד מחלות שעוברות במגע מיני, או גלולת היום שאחרי, משהו שהוא לא מאוד מורכב בימים כתיקונם – היום זה כמו משוואה שהוציאו ממנה מיליון גורמים. פתאום צריך חיסון למישהי כשאין אותו בבית המרקחת, אבל אי אפשר להזמין כי הספקים לא שולחים כרגע, ויש רק רוקח אחד, והוא לא עובד עכשיו, והוא לא מוסמך להזריק את זה, והאחות במרפאה לא עובדת ואין קבלת קהל וזה רק אונליין, ויש אחות רק בעיר אחרת אבל אין תחבורה ציבורית, והבחורה בכלל נמצאת בבידוד".

צורך בחשיבה מגדרית

מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים, מסבירה שהשינוי צריך להגיע עוד בשלב קביעת המדיניות.

"אנחנו רואות שאין בכלל חשיבה מגדרית במשבר, למרות שמדוגמאות בעולם במשברים קודמים יש הרבה מדינות שכן השתמשו בחשיבה מגדרית בקביעת מדיניות. חלק מהעבודה שלנו עכשיו הוא לדרוש מהממשלה להבין שהמדיניות שהיא מייצרת משפיעה הרבה פעמים אחרת על גברים ועל נשים, ושהיא חייבת לתת מענה גם לנשים".

עדויות ארגוני הנשים יוצרות תמונה לפיה משרדי הממשלה לא היו ערוכים לבעיות הרבות שנוצרו בעקבות המשבר. "נשים נאנסו בבידוד. ואז את צריכה להוציא אותן למקום אחר שבו הן יהיו בבידוד. מה המקום הזה? לאן?״ שואלת יעל שרר. ״אנחנו מאלתרות, כי אין כרגע שום אפשרות. זאת לא דילמה שיש ביום רגיל: אם מישהי נאנסת בידי השותף שלה, היא יכולה ללכת להורים או לחברה. עכשיו פתאום אין אופציות.

״משרדי הממשלה נאלצים בעצמם להבין תוך כדי תנועה מה קורה. הרבה פעמים זה אומר שאנחנו פשוט היחידות ששואלות כל מיני שאלות. וגם לא בטוח שיודעים לענות לנו וזה מאוד מאוד מתסכל. שלא באשמת אף אחד מהצדדים, פשוט כי אף אחד לא יודע את התשובה".

במידה ונפגעתן/ם או הייתן עדות לאלימות, התקשרו למשטרה (100) או לקו הסיוע של משרד הרווחה (118).

קווי החירום של נעמת:

050-2030504

050-7811118

בימים א' עד ה', 8:00-15:00

משרדי נעמת: 03-6492468/9/70

קו חירום ארצי לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: 1202
הקו החם של עמותת בת מלך לנשים דתיות וחרדיות שסובלות מהתעללות: 1-800-292-333

מרכזי משרד הרווחה לטיפול ומניעת אלימות במשפחה ברחבי הארץ – רשימת הטלפונים כאן

אתר סה"ר – סיוע רגשי לאנשים במצוקה נפשית במצבי משבר