ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
"מהלכים פוליטיים חפוזים, כמו בחירת יו"ר כנסת קבוע והעברת חקיקה שנויה במחלוקת, מטרתם לסתום את הגולל על האפשרות לאחדות שאותה העם רוצה", כתב ח"כ יולי אדלשטיין בעמוד הפייסבוק שלו. "הזמן לפוליטיקה קטנה נגמר. לא אתן יד למהלך שובר מוסכמות שמטרתו לבצע מחטפים בבית המחוקקים", עוד הוסיף.
אז אמנם טרם אושרה ממשלה בישראל – אבל הכנסת כבר נבחרה. בגלל זה יש 120 ח"כים שמקבלים שכר מלא, אפילו אם הם יושבים בבית (כמו בשנה האחרונה) – כי תמיד צריך כנסת. אותם הנציגים יצהירו היום אמונים למדינה וזכותם לבחור יו"ר לעצמם – זה יכול להיות אדלשטיין או כל ח"כ אחר שירצו. אדלשטיין רק מכהן בתפקיד באופן זמני.
אדלשטיין, להזכיר, נבחר לתפקיד היו"ר בכנסת ה-19, ה-20 וה-21, שאותה אגב חיסל במו ידיו כשניצח על פיזורה. בכנסת ה-22 כבר לא נבחר יו"ר, ואדלשטיין מילא את התפקיד כממלא מקום, מכוח החוק (ששונה אגב בכנסת ה-20) וקובע שמי שימלא את התפקיד באופן זמני עד הבחירה של יו"ר חדש – הוא היו"ר מהכנסת הקודמת.
במהלך שינוי החוק ב-2015 אמרה מרב מיכאלי (העבודה) כי מדובר בהצעה פרסונאלית למען אדלשטיין. הפתרון שהיא הציעה היה להכניס את התיקון שתי כנסות קדימה (כלומר מהכנסת ה-22), כדי שזהות היו"ר היוצא לא תהיה ידועה. זה לא קרה.
הכנסת כאמור יכולה לבחור יו"ר ברוב רגיל, בכל שלב עד להקמת ממשלה וזכותה לעשות זאת. אבל ברגע שבחרה – היא נדרשת לתשעים ח"כים כדי להדיח יו"ר מכהן. למרות ניסיונות המסגור שלו ושל התקשורת, אדלשטיין לא מודח מתפקידו בכנסת ה-23, הוא מעולם לא קיבל אותו. הוא רק ממלא מקום זמני.
הכנסת חייבת לחזור לשגרה אחרי שנה ושלושה חודשים של חוסר פעילות. הצעד הראשון הוא בחירת יו"ר ואדלשטיין יכול להעמיד את עצמו לבחירה. כל ניסיון למנוע הצבעה על כך היא הפגיעה האמיתית ברצון הבוחר וכרסום ממשי במוסדות הדמוקרטיים.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
2 תגובות
מירב מיכאלי התנגדה לחוק בזמנו? אם אינני טועה, החוק ב2015 עבר עם 90 בעד ו0 נגד. כולל ח"כים שהיום בכחול לבן.
מה אומר החוק?
מההיו הדרישות של כח"ל שגרמו לאדלשטיין להתבצר בכסאו?