ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
שני הפרקים הראשונים בסדרת המעקב אחר המתרחש ברשות הארצית לכבאות והצלה, עסקו בסכסוך הקשה המתנהל בשנים האחרונות בין נציב הכבאות דדי שמחי, לוועד העובדים בראשות אבי אנקורי. אי השקט הארגוני החל עוד קודם לתקופתו של שמחי, שנכנס לתפקיד ב-2016, בעקבות העברת האחריות והניהול של תחנות הכיבוי מהרשויות המקומיות לרשות הארצית ב-2013, כלקח מאירועי אסון הכרמל.
למרות התראות רבות על כך שהסכסוך ברשות הכבאות עלול להוביל לפגיעה בנפש וברכוש, הנושא צץ במהדורות החדשות רק כשקורה אסון – ונשכח מיד לאחר מכן. אנחנו ב"שקוף" לא מחכים לאסון הבא, ולכן מדי שבוע אנו מסקרים מקרוב ובאדיקות את המתרחש בשירותי הכבאות.
במקביל לפרסום סדרת הכתבות הודיע לאחרונה מבקר המדינה על פתיחת בדיקה של מוכנות הארגון, בין השאר בעקבות העיצומים של ועד העובדים, שגרמו לביטול אימונים והכשרות. ברשות הכבאות וההצלה מועסקים מעט יותר מ-3,000 עובדים, בהם 2,100 לוחמי אש מבצעיים, 300 מפקחי מניעת דליקות וכ-600 עובדי מנהלה.
לאחר שבשתי הכתבות הראשונות דיווחנו על מהלכים כוחניים ובעייתיים מבחינה אתית של הוועד, הפרק הנוכחי נועד לתאר את הסיבות העיקריות שבגינן מנהל הוועד את המאבק. טענת הגג של העובדים היא ששמחי, תא"ל במיל' שהיה ראש מטה פיקוד העורף, מזלזל בכבאים, אינו מבין את אופי הארגון ומתנהל בו כאילו היה עדיין בצה"ל. כתבה על טענות הכבאים בעניין יחסי האנוש של שמחי תפורסם כאן בהמשך.
במהלך העבודה על הכתבה הזאת, כמו גם על שתי הכתבות הקודמות, סיפקו אנשי ועד העובדים שיתוף פעולה חלקי בלבד, שהקשה על הנגשת המידע המלא על המתרחש בארגון מנקודת מבטם. לקראת סיום העבודה על הכתבה הוועד אף הטיל חרם מלא על "שקוף". אף שטענות העובדים אינן ברורות, בחלק מהנושאים ישנה באופן מפתיע הסכמה בינם ובין שמחי, אך היעדר משאבים ותקשורת לקויה בין הצדדים מונעים יישום פתרונות.
כבכל ארגון עובדים, גם טענות ועד עובדי רשות הכבאות וההצלה מתמקדות במינויים ובתפקידים בארגון, ובתנאי שכר, פנסיה וביטוחים. הטענה הראשונה נוגעת לכבאים שאיבדו את היכולת המבצעית ואמורים לעבור לתפקידי מטה. לטענת הוועד, מעבר בין תפקיד מבצעי לתפקיד מטה גורר איתו ירידה של כ-7,000 שקל בממוצע בשכר, מה שיוצר תמריץ להשארת לוחמי אש לא כשירים בתפקידי שטח, ועלול לסכן את הציבור.
על פי תוצאות סקר אנונימי שהעבירה בשנה שעברה רשות הכבאות בין העובדים, 85% מהם מעידים כי בסביבה הקרובה אליהם ישנם כבאים שאינם כשירים לביצוע תפקידם. הסביבה הקרובה יכולה להיות צוות המונה שלושה כבאים, או עמית למשמרת המונה תשעה כבאים. המציאות הזאת מתאפשרת משום שכיום לא ניתן לדעת מה מצבו הרפואי של כבאי – אלא אם הוא מדווח על כך בעצמו.
מבקר המדינה התייחס לנושא בדו"ח ביקורת מ-2016: "לא מתקיימים הליכי פיקוח ובקרה שוטפים כדי לוודא שלוחמי האש עומדים, במשך כל שירותם, בדרישות הגופניות והרפואיות לביצוע התפקיד. זאת על אף המחקרים המלמדים על ירידה ככלל בתפקוד הגופני עם העלייה בגיל, ואף שהשירות בתפקיד זה הוא עד גיל 67". המציאות שתיאר המבקר לא השתנתה מאז.
גורמים בוועד הסבירו ל"שקוף" את נקודת מבטם על בנושא: לדבריהם, אין דבר כזה כבאי לא כשיר לחלוטין, מכיוון שלא כל כבאי צריך להיות זה שרץ לקומה העשירית, או זה שסוחב על הגב שלו אדם במשקל 100 ק"ג. בעת שריפה, טוענים בוועד, מחלקים ביניהם הכבאים בשטח את המשימות בהתאם ליכולות הפיזיות של כל אחד.
בנציבות טוענים אחרת: במצב תקין כל צוות הכיבוי אמור לפעול יחד בעת שריפה, וכל אחד ממרכיביו צריך להיות מסוגל לבצע כל משימה. המצב הרפואי הבעייתי של כבאים רבים הוביל לכך שבמציאות אין ברירה אלא ללמוד להתנהל עם כבאים מבוגרים, פצועים, כבדי משקל או כבדי נשימה, שבשבילם "הומצא" עניין חלוקת התפקידים.
בשורה התחתונה נראה כי בין הוועד לנציבות שוררת הסכמה שהדברים צריכים להשתנות. מהנציבות נמסר: "מעבר ממשמרת לתפקיד יום וגיל פרישה מוקדם הינם בראש סדר העדיפות של הנציב, והוא עוסק בכך באופן אישי".
טענה נוספת של ועד הכבאים נוגעת למכרזים לאיוש תפקידים בכבאות. העובדים טוענים כי נציבות הרשות מבצעת שינויים חד-צדדיים בתנאי הסף ובקריטריונים במכרזים שהיא מפרסמת לאיוש התפקידים. ע"פ הוועד, המצב מוביל לתסכול מצד הכבאים, ולכך שתפקידי ליבה מאוישים על ידי אנשים חסרי ידע וניסיון מקצועי, לא פעם קצינים לשעבר בצה"ל.
מבדיקה מול הנציבות עולה כי טענות הוועד בעניין שינוי תנאי הסף מבוססות. "נציב הכבאות פועל נמרצות ובאופן אישי לשנות את תנאי הסף למכרזי הקצונה בדרג הבכיר והביניים במערך המבצעי", נמסר מהנציבות, "ולכן כבאות והצלה לישראל הינה הגוף היחידי בשירות המדינה בו ניתן היתר חריג לקציני כבאות צעירים להתמודד במכרזי קצונה גם ללא תואר, וגם עם פחות משנתיים בדרגת הכתף".
בוועד טוענים פעם אחר פעם כי לא רק שהנציב שמחי מוביל שינוי לא רצוי בתנאי הסף, אלא הוא גם "תופר" מכרזים שיאפשרו למנות לתפקידים בכירים את מקורביו ואנשי שלומו מהצבא. הוועד אף העביר ל"שקוף" כמה תלונות בנושא שהגיש לנציבות שירות המדינה.
שקוף לא הצליחה למצוא הוכחות לטיעון זה. בנציבות שירות המדינה אומרים כי תלונות הוועד על מכרזים תפורים נבדקו מיד עם קבלתן ונמצאו לא מבוססות. "הוחלט לדחות את הפניות", נמסר מהנציבות, "מאחר והטענות המועלות בהן אינן מגלות עילה מספקת לפתוח בחקירה, או לנקוט בהליכים אכיפתיים אחרים מטעם נציבות שירות המדינה".
על פי נתונים שהגיעו ל"שקוף" מנציבות הכבאות, 91% ממכרזי כוח האדם שפורסמו מאז מונה שמחי לתפקיד הסתיימו בזכייה של עובדים מתוך רשות הכבאות וההצלה. למרות זאת, בוועד מתקשים לקבל את זכייתם של קצינים לשעבר בצה"ל במכרזים, וטוענים שמדובר בפגיעה במקצועיות הארגון.
יש לציין כי שמחי שינה את הרכב ועדת המכרזים בכבאות, והגדיל בה את מספר נציגיו מאחד לשניים. לצד נציגיו, חברים בוועדה נציג/ה של ועד העובדים ונציג/ה של נציבות שירות המדינה.
תלונה נוספת של הוועד נוגעת לתפקידים כמו דוברות, הדרכה וריכוז מתנדבים. בוועד טוענים כי בעבר היה נהוג להקצות תקנים ייעודיים לתפקידים הללו, אך הנציבות הנוכחית מצפה שהכבאים יבצעו אותם במקביל לפעילות השוטפת וללא תגמול נוסף. כך, אומרים בוועד, ההנהלה חוסכת בכסף על גב העובדים.
נציב הכבאות רואה את הדברים אחרת. ל"שקוף" נמסר כי הנציב סבור שאין כל צורך בתקנים חדשים לביצוע התפקידים הללו, שאת מילויים בהתנדבות הוא רואה כעדות ליוזמה ומסירות – תכונות קריטיות בפיתוח לוחמים ומפקדים איכותיים. דרישת תוספת כספית על "הגדלת ראש", סבור שמחי, אינה עולה בקנה אחד עם רוח הארגון, ומי מהכבאים שמעוניין לתרום מזמנו עבור שיפור מערך הכבאות, יתוגמל ביציאה לקורסים, משלחות וכד'.
אחת הטענות המדהימות בנוגע ללוחמי האש היא שתוחלת החיים שלהם קצרה בעשר שנים מהממוצע. כך אמרו בעבר נציבי הכבאות שמעון רומח ושחר איילון, וכך נכתב גם באתר ארגון Future Firefighters, המסתמך על מחקרים המגלים פגיעות יוצאת דופן של לוחמי אש למחלות בדרכי הנשימה, סרטן, מחלות לב, פגיעה מרעלים וסיבוכים נוספים.
על פי הארגון, סיכויי התמותה של כבאים במהלך העבודה גבוהים פי שלושה משל בעלי מקצוע אחרים. אתר מרקט-ווטש פירסם כי אקטוארים שבחנו את תוחלת החיים הצפויה של כבאים שהגיעו לגיל 60, הגיעו למסקנה שהיא נמוכה בשנה בלבד מהממוצע – 24 שנים לעומת 25. נתון זה מבהיר כי עיקר הסיכון לכבאים טמון בעבודה השוטפת.
בוועד הכבאים דורשים להתמודד עם הנתונים הללו באמצעות הרחבת הביטוח שלו זוכים לוחמי האש, כדי שיכסה מחלות קשות והשתלות. במצב הנוכחי, אומרים בוועד, כל כבאי נאלץ להוציא מכיסו כ-7,000 שקל בשנה על ביטוחים פרטיים.
בעיה נוספת היא גיל הפרישה של הכבאים, העומד כמו בכל המשק על 67, אף שבגילאים המתקדמים רוב הכבאים כבר אינם כשירים לבצע את הפעולות הפיזיות שהמקצוע מחייב. למרות זאת, כבאים מבוגרים אינם מעוניינים לפרוש מוקדם בגלל המשמעויות הכלכליות של פרישה כזאת. מבקר המדינה ציין בדו"ח מ-2016 כי 18% מהכבאים במערך המבצעי הם בני 45 או יותר.
בוועד אומרים כי גם הפנסיה התקציבית שממנה נהנים כבאים בני 45 ומעלה וגם הפנסיות הצוברות של הכבאים הצעירים אינן מאפשרות פרישה מוקדמת. במצב תקין, אומרים שם, תנאי הפוליסות השונות היו משקללים את ההפחתה בתוחלת החיים וגורמים לכך שהכבאים יכולים לפרוש בגיל מוקדם יותר, בדומה לנהוג בצה"ל. בשונה מצה"ל, רשות הכבאות וההצלה אינה נחשבת לגוף ביטחוני. לכן עובדיה יכולים להתארגן בוועד, אך מנגד אינם זוכים ליחס ותנאים של אנשי מערכת הביטחון.
גם בנושא החשוב הזה שוררת הסכמה בין הוועד לנציבות, שמסרה כי "זה שגיל הפרישה לכבאים הוא 67 זו בעיה. כבאי לא יכול להישאר בשיא כשירותו בגיל כזה. המענה לאזרחי המדינה נפגע, ובמקרה של הכבאות המענה שווה להצלת חיי אדם".
*
בכתבות הבאות נמשיך לעדכן בהתפתחויות ביחסים בתוך מערך הכבאות, נמשיך לצלול לעומק של טענות הצדדים, והכי חשוב: נשאיר את הנושא בתודעה הציבורית.
מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!
תגובה אחת
".. אך הנציבות הנוכחית מצפה שהכבאים יבצעו אותם במקביל לפעילות השוטפת וללא תגמול נוסף. כך, אומרים בוועד, ההנהלה חוסכת בכסף על גב העובדים.
נציב הכבאות רואה את הדברים אחרת. ל"שקוף" נמסר כי הנציב סבור שאין כל צורך בתקנים חדשים לביצוע התפקידים הללו, שאת מילויים בהתנדבות הוא רואה כעדות ליוזמה ומסירות.."
התגובה של הנציב לגבי הנושא הזה פשוט הזויה.
אני אשמח לקרוא כתבה שמתמקדת רק בנושא הזה – לדוגמה, מה התפקידים שדורשים שיבצעו בהתנדבות, כמה זמן לוקח לבצע אותם, מה השכר שמקבל אדם שמבצע תפקיד דומה שלא בהתנדבות. נראה לי שחלק ניכר מהמחלוקת הוא סביב השאלה הזו ואני יכולה להבין למה ישנה התנגדות כה עזה לנציב.