לאחר חשיפת הפערים בנתוני שריפות הפסולת – כיצד יימדד הזיהום?

במשרד להגנת הסביבה נערכים כעת לבחון כיצד חשיפת "שקוף" בדבר הבעייתיות בנתוני רשות הכבאות על היקף תופעת שריפות הפסולת, עשויה להשפיע על דוח פליטות הזיהום הקרוב.

במשרד מסרו את העדכון בעקבות בקשת חופש מידע שנשלחה על ידי "שקוף" לרשות הכבאות וההצלה שגילתה נתון מפתיע: ירידה דרמטית ומפתיעה של 36% בכמות שריפות הפסולת בין שנת 2021 לשנת 2022. כיוון שמדובר במגמה הפוכה למתרחש בפועל – עלייה עקבית במספר השריפות – ביררנו לעומק אם אכן התרחשה ירידה שכזו. 

כפי שפורט בכתבה קודמת בנושא, הבדיקה העלתה כי הסיבה למה שנראה כמו ירידה – הוא שינוי באופן המדידה. "בשנת 2022 הוחלט לשנות את הנהלים לגבי לאיזה אירועים כן חוקרים ואיזה אירועים לא חוקרים בהקשר של שריפות פסולת", מסרו ל"שקוף" ברשות הכבאות. "אנחנו לא יכולים להצביע על ירידה (בכמות שריפות הפסולת, ד.ג)". ברשות הדגישו כי בעקבות השינוי כלל לא ניתן להשוות בין מספר השריפות שדווח ב-2021, לזה שדווח ב-2022.

אחד השימושים החשובים שיש למידע על אודות מספר שריפות הפסולת בכל שנה נוגע לדוח המפל"ס – מרשם פליטות לסביבה של המשרד להגנת הסביבה. מדובר בדוח שנתי שמפרסם המשרד, הכולל מידע מקיף על פליטות מזהמים לאוויר, לים, לקרקע ולמקורות מים. בשנת 2021 הוא הציג את הפליטות של 575 המפעלים הגדולים בישראל, וכפי שהוסבר בו, "המפל"ס משמש כלי מרכזי לזיהוי מגמות של פליטות מזהמים", בין היתר, גם אלו שנפלטים על ידי שריפות פסולת.

במשרד מסרו ל"שקוף" כי המתודולוגיה שלהם לחישוב פליטת חומרים מסרטנים לאוויר "מסתמכת על דיווחי כבאות והצלה לגבי שריפות פסולת בשטחים פתוחים". כך לדוגמה, בשנת 2021 שריפות אלו היו אחראיות ל-76% מהחומרים המסרטנים שאזרחי ישראל נשמו. לשם השוואה סקטור התחבורה (כולל כלי שיט) היה אחראי ל-17%, וענף התעשייה וייצור החשמל ל-3% בלבד מתוך כלל החומרים המסרטנים שנפלטו לאוויר.

הנתונים של 2021 המשיכו מגמת עלייה עקבית מהשנים האחרונות, שהצביעה על החרפה מתמשכת בבעיית שריפות הפסולת. כאמור, וכפי שהדגישו ברשות הכבאות, לא ניתן להשוות בין מספר השריפות שדווחו בשנת 2021 לאלו שדווחו בשנת 2022. המשמעות היא שדוח המפל"ס עבור שנת 2022 לא יוכל להעריך עד כמה החריפה או שככה התופעה, או לכל הפחות יתקשה מאוד להעריך את השינוי בה. עוד הוסיפו מטעם המשרד להגנת הסביבה כי "הנתונים והסבר על המתודולוגיה יפורטו בעת פרסומם בספטמבר 2023".

איך נלחמים במה שלא יודעים?

"בלי נתונים, אתה רק עוד אדם עם דעה", אמר הסטטיסטיקאי האמריקאי המפורסם, פרופ' ויליאם אדוארדס דמינג. השיבוש שחל בדיווח על מספר שריפות הפסולת בין 2021 ל-2022 יקשה על המשרד להגנת הסביבה בגיבוש מדיניות שתעזור להתמודד עם שריפות הפסולת. כפי שכתוב בדוח המפל"ס עצמו: "המשרד להגנת הסביבה נעזר במפל"ס כאמצעי מסייע לפעילות פיקוח, לקבלת החלטות ולקביעת מדיניות". כיצד יוכל המשרד לוודא שפעולותיו למיגור התופעה מצליחות, אם כלל לא ניתן לדעת מה היקף התופעה?

המקרה הנקודתי שתואר הוא חלק מתופעה רחבה יותר שמקשה על אמידת היקף שריפות הפסולת. כפי שנמסר ל"שקוף" מרשות הכבאות בכתבה קודמת, הנהלים הנוכחיים לדיווח על שריפות הפסולת לא נקבעו במסמך מסודר – כשביקשנו מסמך כזה, מסרו ברשות שהוא לא קיים. כאשר נהלי הדיווח לא יציבים, קשה להשוות בין שנה לשנה.

לדוגמה, ביולי 2022 הוחלט כי על עבירת זריקת פסולת בשטחים פתוחים יהיה ניתן להטיל קנס בגובה של עד 12,000 שקלים. האם צעד זה עזר להפחית את מספר שריפות הפסולת בשנת 2023? בעקבות השינוי שבוצע ברשות הכבאות, יהיה קשה מאוד לדעת, שכן נהלי הדיווח אינם יציבים, ומקשים על השוואה בין השנים.

אחד הפתרונות האפשריים למצב זה הוא יצירת מתודולוגיה משותפת של המשרד להגנת הסביבה ורשות הכבאות, בה יקבעו נהלי ואופן הדיווח על שריפות הפסולת. כך יהיה ניתן להבטיח יציבות של הנתונים המדווחים, ולנתח את אפקטיביות הצעדים למיגור התופעה.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר:

"שריפות הפסולת הן תופעה לא חוקית, ועל כן אין עבורה מקור מידע מהימן ועקבי, פרט לדיווחים של גופים המטפלים בה. המשרד להגנת הסביבה פיתח מתודולוגיה לחישוב הפליטות משריפות פסולת אשר מסתמכת על דיווחי כבאות והצלה לגבי שריפות פסולת בשטחים פתוחים. המשרד בוחן את משמעות השינוי בשיטת הדיווח של כבאות והצלה לישראל וההשפעות על נתוני המפל"ס של 2022 ומצאי הפליטות. הנתונים והסבר על המתודולוגיה יפורטו בעת פרסומם בספטמבר 2023".