לבקר את התקשורת 5: איך לצפות בקליפי חדשות בלי שיעבדו עליכם?

ביום הבחירות לכנסת ה-23 פרסם בנימין נתניהו סרטון חתוך של יו"ר כחול לבן, בני גנץ. בסרטון נראה גנץ קורא "לא לשים כחול לבן בקלפיות". הסרטון הופץ כאש בשדה קוצים ואפילו עיתונאים בינהם אריאל שנבל הדהדו אותו.

למעשה השורה המלאה שאמר גנץ הייתה: "לא לשים כחול לבן בקלפיות נגיע לבחירות רביעיות, בואו נגמור עם זה – צאו להצביע!"

לזכותו של שנבל הוא התנצל, וכדרך לתקן פרסם את הסרטון המקורי (ראוי להערכה). נתניהו עצמו לא התנצל, וניל הנדל, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, הורה על הסרת הסרטון מעמוד הפייסבוק של נתניהו וקנס את הליכוד בסכום מגוחך של 7,500 שקל. סכום זניח כנגד הפצת תעמולה שקרית על ידי יו"ר מפלגה ביום הבחירות – ועוד כולו ייצא מכיס הציבור.

גם הסרת הסרטון הייתה חסרת ערך מאחר ונתניהו הפיץ אותו במקביל בהודעות אישיות לכל עוקביו בפייסבוק – כ-2.5 מיליון חשבונות. לעומת שנבל, אראל סגל המשיך להפיץ הסרטון ולאחר שהונחה להסיר אותו, התלונן, במקום להתנצל.

זה, אגב, הסרטון המקורי.

גם לפני הבחירות הפיץ נתניהו סרטון פייק המציג את גנץ כאדם שמתחמק מלענות לשאלה של ילד בן 16 על ידי חיתוך הסרטון.

גנץ הגיב ופרסם את התשובה שענה לנער אך ערך את הסרטון בעצמו כדי להשמיט הערה מעצבנת, אולי, של ח"כ גבי אשכנזי. גיא זוהר, בתוכנית 'מהצד השני' המחיש את הפער באופן מצויין.

ככה תציגו מועמדת כשהיא שיכורה

לא רק חיתוך ועריכה. בתחכום קל אפשר כיום גם להשמיץ יריב בקלות יחסית.

• לכתבה הראשונה בסדרה: ראיון עם המומחה לחשיבה יצירתית רן שמשוני. אין לקרוא תקשורת מבלי שיעבדו עליכם?
• לכתבה השנייה: המניפולציות שעורכים על כולנו דרך גרפים
• לכתבה השלישית: הכירו את החוקרת שמאפשרת לילדים להפיק סרטונים וכתבות כדי להבין מניפולציות בתקשורת
• לבקר את התקשורת 4: "כתבות" ו"תחקירים" מלטפים בהזמנה אישית – מכספי הציבור שלכם

מדובר בעיוות ויזואלי שנועד לחזק את התווית והרושם שאתם רוצים להדביק לאדם מסוים. קחו לדוגמא סרטון פייק שהפיץ נשיא ארה"ב דונלד טראפ על יריבתו הדמוקרטית, ננסי פלוסי. בסרטון שהפיץ ערכו הפסקות דיבור בנאום של פלוסי כדי שתתפס מגמגמת ולא יציבה.

• פה תוכלו למצוא את הנאום האמיתי.

סרטון אחר שהופץ באותה התקופה, האט את צילום הוידאו שלה כדי שתוצג כשיכורה. סרטון – שהגיע ליותר מ-2 מיליון אנשים בארה"ב – הופץ גם על ידי עו"ד של טראמפ, רודי ג'וליאני.

עולם הדיפ פייקס (Deep fakes)

עיוות וידאו ע"י חיתוך ועריכה שייכים כבר לעשור הקודם. השלב הבא הוא סרטוני דיפ פייק בהם ניתן לייצר ויזואליה של יריב פוליטי, להלביש אותו, להניע אותו ולגרום לו לומר מה שתרצו. קחו לדוגמא את וידאו בו נראה נשיא ארה"ב לשעבר, ברק אובמה, שנוצר במטרה להמחיש את עומקה של הבעיה:

ולפעמים זו סתם רשלנות

בתקשורת מרכזית ואמינה גם קורה שמפרסמים פייק ניוז, אבל לעתים מדובר ברשלנות או עצלנות. כך קרה לאחרונה כשבחדשות 12 דיווח על הסתערות על חנות בבלגיה והשתמשו בסרטון שרץ ברחבי העולם מבלי לבדוק את מקורו. הסרטון צולם בכלל בגרמניה בשנת 2011.

אז מה אפשר לעשות?

1. אל תאמינו לסרטונים שפוליטיקאים מפיצים על יריביהם הפוליטיים. כמעט כל סרטון ערוך באיזושהי צורה. כשלאדם שחושב שהוא מעל החוק יש אינטרס מובהק להכפיש אדם אחר הוא גם ינטה לעשות זאת.
2. בכל הנוגע לסרטוני דיפ פייקס, אכן קשה לזהותם. ישנן טכנולוגיות שיכולות לזהות מרקם צבע פנים, כמות מצמוצי עפעפים ועיוותי פרופורציות – אבל הן אינן זמינות לגולש הממוצע. אז מה כן לעשות? אל תאמינו לסרטונים שמפיצים חשבונות אנונימיים. לא תוכלו לדעת אם זה אמיתי. אם תשתפו סרטון שקרי ותפגעו בשמו של אדם אחר תהיו גם חשופים לתביעת דיבה.
3. בכלל אם סרטון (או כל דבר אחר) הוא פופולרי – זה לאו דווקא אומר שהוא נכון ובריא לכם, במיוחד במועדים לוהטים (כמו ערב בחירות).

מה המדינה צריכים לעשות?

1. לדון על הנושא בכנסת, ולקדם חקיקה שתאפשר איתור, חקירה וענישה למפיצים של סרטוני-פייק
2. להחמיר ענישה על פוליטיקאים שמפיצים סרטונים מזויפים – ולדאוג שהקנסות ייצאו מכיסם האישי, ולא מכיסא המפלגה.

בינתיים טוויטר כבר החלה לסמן סרטונים מניפולטיביים כמו אחד שהפיץ דונלד טראמפ לאחרונה, בו הציג את מועמד המפלגה הדמוקרטית, ג'ו ביידן, אומר שאינם יכולים להיבחר מחדש ויש לבחור בטראמפ. טוויטר גם חסמה לפני כמה חודשים את האפשרות של פוליטיקאים לפרסם מודעות בתשלום.

למעמיקים/ות: 

• הסכת: עושים טכנולוגיה עם רן לוי, שני פרקים על דיפ פייקס.
• This Is Not Propaganda: Adventures in the War Against Reality – Peter Pomerantsev
• War in 140 Characters: How Social Media Is Reshaping Conflict in the Twenty-First Century – David Patrikarakos