ככה הרוויח כץ כסף על פי כתב האישום: הרצת מניות ושימוש במידע פנים | עיר מקלט – כתבה שישית  

"אני פעיל בשוק ההון מ-1968 עד היותי שר. מקצוען בידע… אני מחשיב את עצמי כמי שמבין מאוד-מאוד בתחום", כך התבטא חיים כץ בדיון החסינות שלו בוועדה. לעומת זאת, כתב האישום מצביע דווקא על שיטות מסחר שנויות במחלוקת, ספק חוקיות, ביניהן גישה אקסקלוסיבית למידע והשפעה מלאכותית על שערי מניות (הרצה).

כחלק מסדרת הכתבות על דיוני החסינות חזרנו לטענה המפתיעה של כץ כי פעל מתוך מקצוענות וידע והבנה בתחום. הדרך בה כץ הרוויח כסף אפשרית רק למקורבים, עבריינים או בעלי הון שמקבלים שירותי בוטיק. האמת המרה היא שאם תסחרו בדומה לכץ – אבל באופן הגון – תפסידו את כל כספכם. שיטת המסחר בה חבר הכנסת קנה ומכר מניות בתדירות גבוהה היא הדרך הבטוחה של כל סוחר להפסיד כסף. אבל כץ? עשה הון.

ולמרות זאת צפוי רוב בכנסת להעניק לכץ היום כרטיס יציאה מהכלא.

• לכתבה הראשונה: מה הטריד את הכנסת שחוקקה את חוק החסינות?
• לכתבה השנייה: רמיית חבריו לחקיקה, שקרים לוועדת האתיקה ו"חוק ליטו" שנתפר מתוך נקמה אישית – העבירות המיוחסות לכץ
• לכתבה השלישית: פרגון לחברת הכנסת שהזהירה עוד ב-1951 מפני ניצול לרעה של חוק החסינות
• לכתבה הרביעית: האם חברי הכנסת שלנו מבינים מהו ניגוד עניינים?
• לכתבה החמישית: מי אלו חברי הכנסת שהעניקו חסינות לח"כ חיים כץ?
• לייב בלוג מוועדת החסינות בטלגרם של "שקוף"

החברות של חיים כץ ומוטי בן ארי

דיוני החסינות בוועדת הכנסת התמקדו בצד הפרלמנטרי של העבירות לכאורה של כץ – איזה חוק קידם ולמה. חשוב אבל להבין גם את הצד הפיננסי:

בתחילת שנות האלפיים חיבר איש העסקים וטייקון הגז קובי מימון בין ח"כ חיים כץ ואיש שוק ההון מוטי בן-ארי. מימון הציע לכץ להתייעץ עם בן-ארי בנוגע להשקעותיו בבורסה. הקשר הלך והתחזק לידי חברות קרובה. במסגרתה היו נפגשים כץ ובן-ארי בבתי קפה מדי יום שישי, ועוד כמה פעמים בחודש במשרדו של בן-ארי בחברת "אקוויטל" – לה נתן בן-ארי שירותי ייעוץ פיננסים.

ככל שהכיר כץ את בן-ארי לעומק, כך זכה להיחשף לכישוריו בשוק ההון, עד שנהג לכנותו "מסי של שוק ההון". כחלק ממפגשיהם, כץ היה יושב במשרדו של בן-ארי ופשוט מעתיק את פקודות הקניה והמכירה שלו, כך לפי כתב האישום.

בשלב מסוים החלו השניים אף לתאם פעולות מסחר, קונים ומוכרים ביניהם – כץ היה קונה ובן-ארי מוכר, ולהיפך. וכך עשו בעשרות פעולות בהיקפים של מיליוני שקלים.

כאן חשוב להבין: ישנן מניות בבורסה שהיקף המסחר שלהן הוא אלפי שקלים בודדים ביום ולעיתים בכלל לא מצליחות להיסחר ימים ארוכים, הדבר נובע לרוב ממיעוט סוחרים. פעולות מתואמות במניות שאינן נסחרות בקלות  משפיעות באופן ניכר על שער המניה ובאופן מלאכותי. במילים אחרות, שניהם לכאורה 'עבדו' על השוק כדי לנפח ערך. לכן הדבר מוגדר כעבירה על החוק. חד וחלק. אבל הקשר הסודי המשיך. השניים היו נפגשים, סוחרים ושותים קפה בשישי. יש לציין שכץ לא מואשם בהרצת מניות.

בהמשך נהנה כץ גם מעצה של בן ארי לרכישה של מניית נצבא ויואל. זו השקעה שהשיאה לו רווח של מעל למאתיים אלף שקלים תוך חודש וחצי, וכל זאת כשבן ארי חשוף למידע פנים בנושא. זה לא נגמר שם. שלל אירועים משונים נוספים פקדו את חשבונותיהם לאורך כל תקופת היכרותם.

למעשה, לפי התיאור בכתב האישום, כץ כלל לא היה מקצוען בשוק ההון. שר הרווחה לשעבר וחבר הכנסת בהווה שיחק מלוכלך תוך כדי תיאום עסקאות ושימוש במידע פנים – בידיעתו או שלא. ועדיין, חברי הכנסת החליטו לאפשר לכץ לחמוק ממשפט.

אין גאונים בשוק ההון. יש מקורבים, מכונות מסחר ומשקיעים עם כיסים עמוקים – כל השאר פראיירים. איזה כובע חובש כץ?

מי משקיע בשוק ההון? האמת שכולנו, אבל רובנו בדרכים עקיפות כמו קרן השתלמות וקרן פנסיה. יש גם משקיעים שקונים ומוכרים מניות באופן ישיר בבורסה, רובם ישקיעו, בהיגיון רב, דרך תעודות סל (סל מניות במקום רכישה של מניה בודדת). אבל יש גם משקיעים מתוחכמים אחרים:

א. משקיעים מוסדיים: קרנות זרות, בנקים ודומיהם מנתבים את הכסף הגדול בשוק ההון. חלקם סולידיים, חלקם ספקולטיביים וחלקם פועלים באסטרטגיות מסחר מתוחכמות שדורשות כיסים עמוקים. אלו גופים שיכולים להשיג, לפעמים, תשואה עודפת על השוק.

ב. מכונות מסחר – כמעט כל הסוחרים היומיים, אלו שקונים ומוכרים מניות באותו יום, כפי שעשה כץ, מפסידים כסף למכונות מסחר (אלגוטרייד). אלו מכונות עם אלגוריתם מתוחכם שלרוב מהווה סוד מסחרי, וסוחרות בכל מה שזז בבורסה במהירות של מיקרו שניות, מהר יותר מכל תגובה אנושית. כמה המהירות חשובה? התחרות בין החברות היא עד לרמת הקרבה הפיזית למחשבי הבורסה. המכונות יכולות לזהות ניסיון של משקיע לנסות לקנות מניות ולרכוש אותם לפניהם רק כדי למכור לו אותן חזרה במחיר גבוה יותר. לציבור הרחב אין גישה למערכות מסחר כאלו.

ג.  סוחרי אג"ח זבל – אלו סוחרים באגרות חוב שנסחרות במחירים נמוכים משווי החוב שהן מייצגות מאחר והסיכוי של החברה להשיב את כל הכסף ללווים קלוש. סוחרים שכאלו, כמו מוטי בן ארי, רוכשים אג"ח ומנסים להגיע להסדר עם בעלי החברה, שישיא להם רווחים גבוהים. זו השיטה שבה סחר בן ארי.

ד. דרכים לא חוקיות מחלקן, לכאורה, גם נהנה כץ – שימוש במידע פנים והרצת מניות. המדינה האשימה כי מוטי בן ארי השתמש והעביר מידע פנים. שימוש במידע פנים הופך את המסחר בבורסה ללא הוגן, אך נפוץ. אם פעם ראיתם מניה עולה בחדות כשבשעות או בימים לאחר מכן מתפרסמת הודעה חיובית אודותיה – יש סיכוי כי מישהו סחר במידע פנים. לדוגמא, כשחברה נמצאת במו"מ לרכישתה על ידי חברה אחרת, יש אישים בכירים שמנהלים את אותו מו"מ.

הם יודעים שהחברה עומדת למכירה, במחיר גבוה יותר ממה שהשוק מתמחר אותה. מה שעוצר אותם לקנות או למכור את המניה הרלוונטית לפני העסקה ואז למכור אחריה – זה החוק כמובן. החוק מטיל על שימוש במידע פנים עד חמש שנות מאסר, ולמי שקיבל אותו וסחר בו ביודעין עד שנתיים. כץ לכאורה נהנה ממידע הפנים אבל לא מואשם בכך.

ה. הדרכים הסולידיות – אי אפשר להתעשר מהן אבל בהחלט ניתן, בטווח הארוך, להרוויח סכומי כסף נאים. לא נעז לייעץ על שיטות ספציפיות אבל ההיסטוריה אומרו שגיוון התיק והשקעה לטווח ארוך עתידה להשיא לכם, על פני שנים, רווחים נאים. לאור המתואר בכתב האישום זו לא הייתה שיטת המסחר של כץ.

טענותיו של כץ לחסינות

בבקשת החסינות לכנסת העלה כץ כמה טענות נגד ההליך הפלילי: ראשית, הוא מציין כי קידם הצעת חוק חברתית לטובת הציבור, כדי להגן על כלל ציבור המשקיעים. כץ לא מכחיש שבן-ארי קידם מולו את החוק וטוען כי זוהי "חקיקה מהחיים", גם "אם הגיע ממאן דהו, או אף מלוביסט", כפי שקורה עם חלק גדול מהצעות החוק. בהיבט הנורמטיבי כץ כותב כי אין תקדים בו חבר כנסת הועמד לדין בטענה כי פעל בניגוד עניינים, ומוסיף כי הטלת נורמות באופן רטרואקטיבי תקשה על חברי הכנסת לעבוד. עוד הוסיף כי ועדת האתיקה מצאה טעם לפגם בהתנהלותו אך לא עד כדי עבירה אתית. לאור זאת, כץ ביקש כי תוענק לו חסינות מפני משפט.

היועמ"ש, כאמור, דחה את טענותיו של כץ.

כץ לכאורה הרוויח כסף בזכות מידע פנים בו החזיק בן ארי ובזכות הרצת מניות שעשו יחד. כל זאת כשברקע כץ קידם הצעת חוק שנועדה להשיא רווחים אדירים ישירות לכיס של בן ארי. חברי כנסת שהצביעו בעד החסינות של כץ בוועדת הכנסת, ויצביעו בעד בהצבעת אשרור החסינות במליאת הכנסת – מעניקים, ללא סיבה מיוחדת, יחס מועדף לנבחר ציבור. הם נותנים פטור ממשפט דווקא לאיש שאמור לשמש כדוגמא אישית לציבור כולו.