ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
בדצמבר 2015 פרסם המגזין National Review גרף "שמוכיח" שאין התחממות גלובלית. המגזין השתמש בנתונים נכונים. למרות זאת התקשורת בארה"ב ביקרה אותו והצביעה על בעיה מהותית בו: הגרף אמנם מציג נתונים נכונים אך משתמש בקנה מידה שמסתיר את הבעיה.
אז הפעם בסדרת הכתבות של שקוף על צריכה ביקורתית של תקשורת: גרפים וכיצד תוכלו להימנע מליפול בפח.
קנה מידה
נחזור לגרף שפורסם על ידי National Review, אגב, מגזין שמרני. הבעיה שלו הייתה שהוא הציג את שינוי הטמפרטורה על גרף של 0-110 מעלות פרנהייט.
דרך אחרת ונכונה יותר להראות את הנתונים היא על סקאלה שלא מסתירה את האמת – שהטמפרטורה הממוצעת על כדור הארץ עולה.
ואם זה נראה לכם סתם קטנוני. בספרו של אלברטו קיירו (Alberto Cairo) איך לשקר בגרפים, how to lie with charts חוקר בשם ריצ'ארד רייס מאוניברסיטת ניו יורק עשה דבר מעניין: הוא הניח את הנתונים על גרף שממחיש את השפעת השינוי הקטן הזה על מפלס הים או על שקיעה לתקופת הקרח הקטנה, כמו שהייתה בין המאה ה-15 למאה ה-19.
מנכ"ל אפל טים קוק מציג צמיחה למרות הירידה במכירות האיפון
בספרו מדריך לשקרים וסטטיסטיקה (A Field Guide to Lies and Statistics) מספר דניאל לויטן (Daniel Levitin) על האירוע הבא. בשנת 2013 הציג מנכ"ל אפל למשקיעים את הגרף שכותרתו: "מכירה מצטברת של מכשירי אייפון". במבט ראשון ואפילו שני המכירות נראות מבטיחות. אפל ממשיכה למכור יותר אייפונים.
נניח רגע בצד את העובדה שלא ברור מה קנה המידה של ציר ה-Y, מאות אלפים, מיליונים? בפועל, קוק מציג ירידה במכירות. שימו לב לשיפוע הגרף של השנה האחרונה. הוא מתמתן(!) מה שמעיד על ירידה בקצב המכירות. האתר TechJunkie הצמיד את הגרף למכירות של החברה כפי שהופיעו בדוחות כדי להמחיש את העיוות שהגרף שקוק הציג מטעה.
להתחיל גרף עמודות מה-0
חטא שגרתי של פוליטיקאים ובעלי אינטרסים הוא להציג גרף עמודות שלא מתחיל מ-0. דוגמא אחת היא הגרף שהציגו ברשת פוקס בשנת 2014. הגרף הציג את הפער בין יעד ההרשמה לתכנית "Obama Care" לעומת ההרשמה בפועל. הגרף הוצג כך:
הגרף הציג כאילו מדובר בפער עצום יותר ממה שהוא באמת. פוקס ניוז התנצלו ופרסמו בעצמם תיקון לגרף.
הבעיה כאמור מתרחשת כשחותכים את נקודת ה-'0' ומציגים רק את קצת העמודה.
ובישראל?
לא חסרות דוגמאות. בבחירות האחרונות לראשות הליכוד גדעון סער הציג שגוש הימין בראשותו יתחזק בשלושה מנדטים אבל הגרף שהוא הראה הציג שגוש הימין מכפיל את עצמו – מה שממש לא נכון.
גם יריבו, נתניהו, הציג כאילו הליכוד בראשותו יזכה בכפול מנדטים מאשר עם סער.
בתכלס: צרכו בזהירות נתונים וגרפים. קחו בערבון מוגבל כל גרף שמציג לכם פוליטיקאי, או בעל אינטרס.
שאלו מה מופיע בגרף ומה לא מופיע בו. שאלו את עצמכם: מה אפשר ללמוד מהגרף, מה אי אפשר ומה עוד הייתם רוצים לדעת. קיירו בספרו חוזר וטוען שגם אם הגרף איכותי ומדוייק הוא מוגבל במידע שהוא יכול להציג. לכן גרף טוב אמור גם לעודד דיון ולא לסיים אותו.
למעוניינים ולמעוניינות להתעמק יש ספרים רבים על הנושא. הנה שלושה שאני יכול להמליץ עליהם:
A Field Guide to Lies and Statistics: A Neuroscientist on How to Make Sense of a Complex World – Daniel Levitin
How Charts Lie: Getting Smarter about Visual Information – Alberto Cairo
Factfulness: Ten Reasons We're Wrong About the World–and Why Things Are Better Than You Think – Hans Rosling, Anna Rosling Rönnlund, Ola Rosling
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
