מגששים באפלה: משרד הבריאות מסתמך באופן עיוור על הנתונים שמספקת לו ההסתדרות הרפואית בתכנון כח האדם הרפואי

"הפרסום כולל מידע על מתמחים ברפואה המבוסס על הרישום במועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל". כך נכתב כבר בהקדמה לדו"ח מקצועות הרפואה במשרד הבריאות. המשמעות היא, שכדי לדעת כמה מתמחים יש ובאילו תחומים, משרד הבריאות נסמך על נתונים של ההסתדרות הרפואית.

אתם בוחרים, אנחנו חוקרים: לפי החלטת המו"לים של "שקוף" (88% תמיכה בהצבעה שנערכה), אנו ממשיכים לכתוב על ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י), מתוך כוונה להעמיק בסוד כוחה של האגודה העות'מאנית המייצגת חלק גדול מהרופאים בישראל ומשפיעה רבות על מערכת הבריאות שלנו.

• לכתבה הראשונה: האגודה העותמאנית הר"י
• לכתבה השניה: הר"י לא מדווחת על תרומות

נתונים על מתמחים? לא בידי משרד הבריאות

בדו"ח שמסכם את תמונת המצב של כוח האדם במערכת הבריאות בישראל, ניתן למצוא מידע על רוקחים/ות, אחים/ות ורופאים/ות. בכל הנוגע לרופאים במערכת הבריאות, משרד הבריאות יודע בדיוק היכן עובד כל מומחה, ותק, מין, גיל ועוד. אך בכל הנוגע למתמחים, המשרד מסתמך על עיבוד נתונים שמגישה לו הר"י, ארגון העובדים של הרופאים, ואותו הגוף שאחראי גם על הכשרת המתמחים ברפואה בישראל.

פנינו למשרד הבריאות, וביקשנו את הנתונים הגולמיים בנוגע למומחים ולמתמחים. חשבנו שיהיה חשוב לדעת כיצד מתוכננות ההתמחויות – כמה מתמחים יש בכל אזור, באיזה בית חולים, באיזו מרפאה, איפה הם למדו ועוד. התשובה שקיבלנו הייתה מפתיעה: "בשלב זה המשרד לא מאפשר ייצוא לאקסל של נתוני העוסקים בבריאות, הנושא בבחינה של הלשכה משפטית ויחידת אבטחת מידע המשרדית. נוכל לעדכן אותך לאחר קבלת החלטה סופית בנושא. לקבלת קובץ המתמחים אשר צוין בפנייתך, אנא פנה להר"י (הדגשה ע.ב)".

לפנות להר"י, מדוע? ביקשנו הבהרה חזרה מהדוברות אם באמת אין להם את פירוט המתמחים בישראל. שם שלחו אותנו שוב לדו"ח שאנחנו כבר מכירים, ובגללו ביקשנו את המידע. ביקשנו שוב הבהרה, אך הפעם לא קיבלנו תשובה.

נראה, אם כן, כי מאגר המידע על המתמחים ברפואה בישראל יושב בהסתדרות העובדים של הרופאים בישראל.

מהכשרת המתמחים ועד קביעת מקומות התמחות – המועצה המדעית היא הרגולטור של הרופאים במערכת הבריאות בישראל

"המועצה המדעית" היא הגוף האמון על התמחות הרופאים בישראל. היא נבחרת על ידי ההסתדרות הרפואית, ובכך הופכת אותו לאחד הגופים החזקים במערכת הבריאות, אולי החזק שבהם. המשמעות היא שהר"י אינו רק ארגון העובדים של הרופאים בישראל, אלא גם המפקח בפועל על הכשרתם.

לפי אתר הר"י, תפקידי המועצה המדעית הם: קביעת מדיניות בנושא ההתמחות; מעקב אחר מהלך ההתמחות של כ-5,429 מתמחים; אישור תואר מומחה ב-56 מקצועות רפואה; שינויים בתוכניות ההתמחות במקצועות רפואיים קיימים; קביעת מקצועות חדשים להתמחות, קיום הכרה ובקרה במחלקות, במרפאות, ביחידות ובכל המסגרות למתן התמחות; קיום בחינות התמחות שלב א' וב', בחינות סיום ההתמחות במקצועות העל; עידוד פעילות מדעית ומחקרית בהר"י ובמוסדות הרפואה בארץ.

בראש המועצה המדעית עומד פרופ' גדעון פרת, ולצידו מכהן פרופ' חנוך קשתן ויו"ר הר"י עצמו – פרופ' ציון חגי.

המועצה המדעית האחרונה נבחרה בוועידה של הר"י במאי 2018, ולשמחתנו בהר"י מפרסמים גם הרשימה המלאה של הוועידה וגם את מקום עבודתם של הרופאים.

הגורמים שנבחרו בוועידה של הר"י הם החברים היחידים במועצה המדעית, ולמשרד הבריאות אין נציגות בוועדה. פרופ' יציב ממשרד הבריאות רשאי רק להיות נוכח בדיון. פנינו למשרד הבריאות ושאלנו מדוע אין נציג למשרד הבריאות במועצה. ממשרד הבריאות נמסר כי האתר לא מעודכן ו"נציג המשרד במועצה המדעית הינו פרופ' איתמר גרוטו והוא משתתף בדיונים". שאלנו האם הוא חבר מועצה ובעל זכות הצבעה בה נותרה ללא מענה.

מקומות להתמחות ללא רגולציה ופיקוח

ר', רופא בכיר מצפון הארץ ששוחח עם "שקוף" בנושא, סיפר כי "המועצה המדעית היא גוף פוליטי הסתדרותי. אין קריטריונים, רגולציה או פיקוח. מדובר בגוף הסתדרותי מאד עתיק, ומי שמגיע לדרגות ניהוליות בכירות בו הם רופאים בכירים שיש להם אינטרס אישי – מה שבא בדמות המועצה המדעית". ר' מתאר כיצד עובד בהר"י הפיקוח על הכשרות הרופאים: "יש ועדות שקובעות מה יהיו הסילבוסים של הרופאים וגם באים לפקח. הפיקוח הוא פורמאלי בלבד ואינו פיקוח אמיתי".

חשוב לציין כי לא כל מוסד רפואי שרוצה לקלוט ולהכשיר מתמחים יכול לעשות זאת: עליו לעמוד בקריטוריונים שנקבעים על ידי הר"י והארגון מצידו דואג לפקח עליו.

ר' טען בפנינו שהפיקוח לוקה בחסר רציני, ולא בודקים נתונים כמותיים קשיחים על הפרוצדורות הרפואיות שהמתמחה ביצע. הכל מתבצע על סמך ראיונות סובייקטיביים. לטענתו, "יש מקומות התמחות עם אחוז נכשלים גבוה, שנה אחרי שנה, אבל הם ממשיכים לקבל אישור להעסיק מתמחים. הכל על בסיס היכרות אישית".

בנקודה זו ראוי לציין את האירוע הטרגי בו שם קץ לחייו ד"ר אלכסנדר ברזובסקי, מנהל היחידה לכירורגיה פלסטית בבית החולים סורוקה, לאחר שהמועצה המדעית שללה למחלקה שלו את האישור להכשיר מתמחים בטענה כי אלה לא קיבלו ליווי ראוי. ד"ר ברזובסקי טען במכתב שהשאיר אחריו כי המועצה עשתה לו עוול, ושללה לו את הזכות להכשיר מתמחים בגלל מחלוקת עמה. מה היה שם, מדוע שללו לו את הזכות להכשיר מתמחים ומה הביא להתאבדותו – כנראה שלעולם לא נדע.

חשיפה של רן רזניק מ'ישראל היום'  באוגוסט האחרון הצביעה על כך שבבי"ח סורוקה קיימת בעיה בפיקוח על עבודת המחלקות והמתמחים עד לכדי סיכון חיים. פרופ' גידי פרת, יו"ר המועצה המדעית, מסר אז בתגובה: "תפקידה של המועצה המדעית הוא בראש ובראשונה להבטיח את איכות הרפואה בישראל בהווה ובעתיד. אחד האמצעים הוא לוודא שכל רופא המקבל תעודת התמחות יהיה בעל הכישורים הנדרשים להיות רופא בישראל, לעבוד בצורה אחראית ועצמאית בתחום מומחיותו ולהעניק את הטיפול המיטבי. הבקרה נעשית על מנת להכשיר את הדור הבא של הרופאים ולסייע למחלקות. כשנמצאים ליקויים המונעים הכשרה מיטבית, פועלת המועצה המדעית עם בתי החולים והמחלקות, על מנת שלא לפגוע בטיפול ובהתמחות."

"כאילו היינו נותנים לאגד לתת רישיונות נהיגה לנהגיו"

ניסינו לפנות לרופאים נוספים על מנת שישוחחו איתנו בשמם ובגלוי, אך הם חששו. פרופ' אשר אלחיאני, לשעבר מנכ"ל קופת חולים מאוחדת ומנהל בית חולים מאיר, העלה את הנושא כשפרסם לפני כשנה מאמר בגלובס בו הוא טען כי העובדה שהארגון שולט בהכשרת הרופאים בישראל יוצר ניגוד עניינים שפוגע במערכת הבריאות.

"דומה הדבר כאילו היינו נותנים לאגד לתת רישיונות הנהיגה לנהגיו, או שהסתדרות המורים תהיה אחראית על מתן תעודת הסמכה להוראה או תערוך ותנפיק את תעודת הבגרות לתלמידי בתי הספר".

עוד הוסיף כי "הר"י מגלמת במטרותיה סתירה מובנית: מצד אחד קבעה את אחת ממטרות הארגון את פיתוח מדע הרפואה בארץ דרך המועצה המדעית של הר"י, ומאידך מטרתה פרופסיונלית כארגון עובדים, האמור לפעול קודם כל לטובת חבריו".

לטענותו, הר"י צריכה לשוב ולהיות ארגון העובדים של הרופאים. "עליה לדאוג לזכויותיהם, תנאי עבודתם, מעמדם ושכרם ולהותיר למדינה, אולי באמצעות רשות ממלכתית עצמאית, את תפקידי תכנון כ"א ,הכשרתו, רישוי ושמירה על רמת ואיכות הרופאים. תהליך תכנון כמות המתמחים למקצועותיהם השונים צריך להיות לפי צרכי המדינה ולא לפי צרכי ואינטרסים ארגון הרופאים".

חסכון כספי שעולה לנו ביוקר?

האם הר"י אשמים? נראה שלא. הארגון עושה מה שהחוק הקיים מורה לו. טוב יותר או פחות? זו כבר סוגיה אחרת. פנינו להר"י כמה פעמים בכדי לשוחח עם מישהו שיכול לייצג את הוועדה ואת עבודתה, כולל היו"ר פרופ' גדעון פרת, אך בהר"י סירבו לפנייתנו.

ניסינו לברר מדוע משרד הבריאות אינו לוקח את המושכות לידיו ואת האחריות על ניהול הכשרות והתמחויות הרופאים. סיבה בגינה נוטים לעיתים משרדי ממשלה להימנע ממעורבות היא חסכון כספי. למשרד הבריאות הסיטואציה הזו יכולה להיות נוחה – לא צריך להקדיש משאבים לפיקוח. מצד שני להר"י זה גם נוח מאחר והדבר מאפשר להם, כארגון עובדים, לשלוט במערכת הסמכות הרופאים בישראל.

המועצה המדעית משקיעה מיליונים בהסמכות המתמחים ובבחינות

הר"י עושה את המוטל עליה על פי חוק, ואף משקיעה בכך כסף: במצגת ההכנסות וההוצאות של הר"י לשנת 2018 שפורסמה החודש, ניתן ללמוד כי הארגון השקיע מעל ל-11 מיליון שקלים במועצה המדעית, בעוד שהכנסותיה מבחינות הרישוי עמדו על כ-4 מיליון שקלים בלבד. כך שבשורה התחתונה, הוציא הארגון מעל 7 מיליון שקלים בניהול המועצה המדעית.

האם  המצב בישראל ייחודי?

במחקר של מרכז סמוקלר לחקר מדיניות, שהוזמן ומומן על ידי משרד הבריאות, ביצעו החוקרים השוואה בין לאומית בין שבע מדינות מערביות. מטרתו של המחקר הייתה לבחון את תהליך תכנון כוח האדם במקצועות הבריאות, ובין היתר את מעורבותם של גופים חוץ ממשלתיים בתהליך. המדינות שסוקרו: צרפת, בלגיה, אנגליה, אירלנד, ארה"ב, קנדה (ובנפרד גם למחוז אלברטה) ואוסטרליה. ההשוואה בדקה כמה פרמטרים ושניים מהם רלוונטים אלינו. בשורה התחתונה: כולם מעורבים בתכנון, אבל מידת ריכוזיות הכוח בישראל נראית חריגה.

סמכויות הרישוי – בדו"ח נכתב ש"ברוב המדינות הרישוי עצמו ניתן על-ידי הריבון, ואילו הבחינה והרישום נערכים על-ידי הארגונים הפרופסיונליים (ארצות-הברית, קנדה, צרפת, אירלנד). בבלגיה הרישוי ניתן על-ידי השר הפדרלי, ובאוסטרליה קיים גוף רישוי ממשלתי ברמה הפדרלית".

תכנון כוח האדם –  בכל המדינות נמצא כי קיימת מעורבות כלשהי של איגודים אלה בשלב התכנון. כאשר קיים רצף כלשהו בין מעורבות ברמת מקור מידע בלבד (צרפת), לבין התייעצות בתהליך התכנון (ארצות-הברית, קנדה), ועד לחברות של ממש בגוף המתכנן (בלגיה).

בצרפת, האיגודים המקצועיים מעורבים ביישום רפורמות, ומהווים מקור מידע לרשות התכנון הממשלתית. בבלגיה האיגודים המקצועיים מיוצגים במועצה לכח אדם.

באנגליה ארגוני עובדים ואיגודים מקצועיים מעורבים במידה מסויימת בתהליכי התכנון, בעיקר במעקב, פיקוח וייצוג מול הרשויות. יוצא דופן הוא ה-MEE, גוף עצמאי של ה-NHS (שירות הבריאות הלאומי), העוסק בתיאום ותכנון הכשרת רופאים, שבוועד המנהל שלו יושבים נציגי איגודים מקצועיים וארגוני עובדים.

באירלנד קיים ארגון עובדים יציג אחד, המעורב בתהליך התכנון במו"מ שהוא מנהל על תנאי עבודת הרופאים והחתימה על הסכמים קיבוציים.

בארה"ב קיימים כמה ארגונים כמו: ארגון AHA שמייצג את בתי החולים, AAMC שמייצג את בתי הספר לרפואה וה-AMA שמאגד רופאים בכל ארה"ב לייצוג בסוגיות מקצועיות. כולם מייצגים אינטרסים שונים.

בקנדה קיים ארגון עובדים ארצי שמהווה ארגון גג לחיבור בין הרופאים. האחריות על שירותי הרפואה והסמכות הרופאים נמצאת בידי הפרובינציות. לדוגמא איגוד רופאי אונטריו – מאגד את כל הרופאים במחוז. יש לארגון כח רב, ונטען בעבר כי ניסה לצמצם את כמות הרופאים כדי לשמור על שכר גבוה לרופאים במערכת. גם במחוז אלברטה מוערב ארגון העובדים בתכנון מערכת הבריאות ועוסק גם ברפורמות.

באוסטרליה, ארגונים פרופסיונאליים נוטלים חלק בתהליך קביעת הסטנדרטים המקצועיים במדינה. הארגונים העוסקים בתכנון כוח אדם כיום מצהירים כי הם מעוניינים לשתף בתהליך התכנון את כל בעלי העניין מתחום הבריאות, אך לא ניכר כי יש הסדר מוסדי כלשהו לשיתופם.

*

חשוב להדגיש כי מאחר ואין סטנדרטיזציה של הכשרות והסמכות רופאים בעולם, כל מדינה, ולעיתים כל מחוז במדינה, קובעים קריטריונים ומסלולי הסמכה שונים. עם זאת, ביחס לענייננו, נראה שבכל המקומות לאיגודים המקצועיים יש משקל כזה או אחר בהסמכה הרופאים ובתכנון כח האדם וישראל אינה שונה בנוף.

*

הבהרה  – המצגת של הר"י אינה דו"ח כספי

בכתבות הקודמות ציינו שהר"י אינה מפרסמת דוחות כספיים, וקיבלנו ביקורת רבה על כך שיש – והן באינטרנט. אלו לא דוחות כספיים. דוחות כספיים מורכבים מחלקים ודו"ח ההכנסות וההוצאות יכול לתעתע בהבנת מצבו של הארגון. לא נלאה בכל החלקים וחשיבותם ונסתפק בדוגמה אחת הנוגעת למאזן הארגון: המאזן מורכב מנכסי החברה והתחייבויותיה. הנכסים פחות ההתחייבויות יוצרים עודפים שנכנסים לסעיף שנקרא הון, שם צוברים את עודפי הכנסות החברה. רק בשנת 2018 נוצר עודף של 7.7 מיליון שקלים בארגון. לאן הוא מגיע – נכון לסעיף העודפים שיכול להיות מושקע באפיקים שונים – אג"ח, מניות או סתם מזומן. ביותר ממאה שנות פעילותה יכלה הר"י לצבור מאות מיליוני שקלים (אולי מליארדים). כך שדו"ח ההכנסות וההוצאות מראה רק את קצה הקרחון של הארגון.

*

פנינו למשרד הבריאות ולהסתדרות הרפואית מספר פעמים, אך הם בחרו שלא להגיב לכתבה.
*