ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
כזכור, שר המשפטים אמיר אוחנה, שמונה בממשלת מעבר (שמכהנת מאז דצמבר 2018) על ידי נתניהו (המואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים), ביקש למנות פרקליט מדינה לאחר שהקודם – שי ניצן – סיים את תפקידו. היועמ"ש אביחי מנדלבליט טען שאין זה נכון שהשר ימנה ממלא מקום במציאות זו. מנדלבליט הציע לאוחנה מספר מועמדים לתפקיד, אך האחרון בחר למנות דווקא את זו שלא הופיעה ברשימה, אורלי בן ארי – חרף התנגדותו של מנדלבליט.
ביום החלפת פרקליט המדינה, הקפיא בג"ץ את המינוי של אורלי בן ארי, הפרקליטה המיועדת, שהחליטה לבסוף להסיר את מועמדותה. התוצאה – אין כיום אף אחד בתפקיד.
בתוך כך: ח"כ דוד ביטן (אשר חשוד בשוחד, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה והפרת אמונים), סגן השר יעקב ליצמן (החשוד בעבירות מרמה, הפרת אמונים והדחת עד בפרשיה אחת, וכן בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים בפרשיה אחרת) והשר אריה דרעי (החשוד בעבירות מרמה, הפרת אמונים, שבועת שקר ועבירות כלכליות) ממתינים בינתיים להחלטה בעניינם הנמצאת בפרקליטות. פנינו לפרקליטות בשאלה האם העיכוב במינוי פרקליט חדש עשוי להשפיע על קבלת ההחלטות בעניינם, משם נמסר לנו כי "אין בכך כדי לעכב את התיקים".
שיחות רקע שערכנו עם מומחים לנושא מלמדות כי סמכויותיו של פרקליט המדינה ניתנות להאצלה בקלות יחסית, ושחשיבותו של פרקליט המדינה למדינה דומה לחשיבותו של מנכ"ל לחברה: ניתן להסתדר בלעדיו לפרק זמן קצר, אך בטווח הארוך יותר הדבר עשוי להוביל לכאוס.
עו"ד אביה אלף, חוקרת שחיתות ולשעבר ראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, שליוותה שורת תיקים של נבחרי ציבור, אמרה לנו: "אי מינוי פרקליט מדינה לא אמור לפגוע בתהליך קבלת ההחלטות בעיניינים של נבחרי ציבור. יש אצילת סמכויות, צוותי עבודה מסודרים וכמובן יש את היועץ המשפטי שעומד בראש מערכת התביעה.
עם זאת, מציאות זו, שבה אין פרקליט מדינה היא בעייתית והתנהלות שר המשפטים עד כה תכליתה ליצור כאוס ופגיעה באמון הציבור במערכת".
מהשר אוחנה לא נמסרה תגובה לדברים.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק