דו"ח הבטיחות של אובר: מורכב יותר מאיך שהוצג בתקשורת / טור דעה אורח

| טור דעה אורח: טום קרגנבילד, כלכלה קלה |

לפני שבועיים פורסמה בגלובס כתבה שסקרה את מקרי ההטרדות המיניות במהלך נסיעה בשירות מוניות אובר בארה"ב, ואת מספר המשתמשים שנהרגו במהלך נסיעתם: "כ-6,000 הטרדות מיניות דווחו לאחר נסיעות בשירות אובר בארה"ב בין השנים 2018-2017. כך עולה מדוח ציבורי שהחברה פרסמה אמש. עוד פורסם כי בשנתיים אלה, 107 אנשים נהרגו במהלך נסיעות אובר – 58 מהם ב-2018 ו-49 ב-2017. מתוך אלה, 19 נרצחו בנסיעה – 9 ב-2018 ו-10 ב-2017". אמנם דיווחו בכותרת שמדובר בשבריר אחוז, אך לא עשו את ההשוואה המלאה שמאפשרת לנו, הציבור, להבין את משמעותם המלאה של הנתונים. 

אקדים ואומר: הטרדות מיניות ואלימות הם כמובן לא נושאים שיש לזלזל או להמעיט בהם. ההפך. גברים ונשים צריכים להרגיש בטוחים בנסיעה בתחבורה ציבורית, מונית או בנסיעה עם חברים. בדיוק בגלל שמדובר בנושא כל כך חשוב, מעצבן לראות כמה מעט מחשבה הוקדשה בגלובס למשמעות האמיתית של הנתונים ש-Uber פרסמו, או אפילו לקריאה בסיסית שלהם.

על פי הדו"ח של אובר, שמתייחס לארצות הברית, כמות הנסיעות היומית הממוצעת שהתבצעה בשנים 2017-2018 עמדה על 3.1 מיליון נסיעות בממוצע בכל יום, או במילים אחרות: 2.26 מיליארד נסיעות לכל אורך התקופה. באותן השנים היו 19 אנשים שנרצחו – מתוכם 8 לקוחות, 7 נהגי אובר ועוד 4 קורבנות צד שלישי (כמו הולכי רגל). במילים אחרות, הסיכוי שלכן ושלכם, כלקוחות אובר, להירצח במונית החברה עומד על 0.000000357% בלבד.

הסיכוי למות בתאונת דרכים – נמוך יותר עם אובר

בנוסף לנתונים על מקרי רצח, אובר פרסמה גם את הסיכויים למות בתאונה בנסיעת אובר. הסיכוי למוות בתאונה עומד על 0.59 קורבנות ל-100 מיליון מייל בשנת 2017 ו-0.57 קורבנות ל-100 מיליון מייל בשנת 2018. בשני המקרים מדובר על הסתברות שקטנה בחצי מזאת של רכב רגיל על כבישי ארצות הברית. אחת הסיבות לכך היא שרכבי אובר, בממוצע, חדשים ובטוחים יותר מרכבים רגילים.

בתחום ההטרדות המיניות, ניתן לראות שמתוך 5,981 דיווחים על הטרדות מיניות בשנים 2017-2018, 45% מההטרדות דווחו על ידי הנהגים ולא על ידי הנוסעים. זה לא הופך את המצב לטוב יותר, אך בוודאי כדאי לציין עובדה זאת בכתבה על הסכנה בנסיעה ברכב אובר. אף הטרדה מינית היא לא לגיטימית, אך חשוב להבדיל בין מקרי אונס (1 ל-5 מיליון נסיעות) לבין נשיקות (1 ל-3 מיליון נסיעות) או מגע (1 ל-800 אלף נסיעות). אין הצדקה לאף מעשה – אך כשבוחנים את הנתונים חשוב לדעת שבארה"ב הסיכוי שהקורבן יכיר את האנס עומד על 8 מתוך 10.

וכאן המקום להדגיש שאולי הדבר המדהים ביותר שהולך לאיבוד בביקורת על נתוני אובר, טמון בעובדה שיש פה חברה שמפרסמת בצורה שקופה נתונים על הטרדות מיניות, ופועלת ליצור מנגנונים לטיפול בבעיה. באותו זמן אף אחד לא שאל מה הנתונים אצל שאר נהגי המוניות. לצערנו, לא רק שלא ניתן למצוא נתונים כאלה, אלא גם בדרך כלל הרבה יותר קשה לקורבן להתלונן כשאין לו אפליקציה דרכה הוא הזמין את המונית. כשמדובר בהטרדות שהן לא אונס, סביר יותר בעיניי שנוסעי אובר יגישו תלונה לחברה על הטרדה מינית, מאשר שייגשו אל תחנת המשטרה.

בשורה התחתונה: בזמן שאובר חושפת את הנתונים ומספקת מנגנוני דיווח, פיקוח וזיהוי של הנהג, הממשלה – שאחראית על נהגי המוניות, לא מספקת נתונים כאלה, ואנחנו לא יכולים לדעת האם האלטרנטיבה בטוחה יותר או פחות.

הנתונים שמספקת אובר הם חשובים, וצריך לפעול לצמצום המקרים הבעייתים לאפס, אבל חשוב לזכור להשוות אותם אל מול הנתונים במוניות אחרות, אל מול הממוצע הארצי. להאשים את החברה היחידה שפועלת בשקיפות בכך שהיא סכנה לציבור – בזמן שאין שום נתונים על שירותים מקבילים ואי אפשר להבין אם מדובר במספרים גבוהים או נמוכים – זה לא אחראי.

• למה אנחנו מפרסמים טורי דעה אורחים?

טום קרגנבילד כותב ומנהל את "כלכלה קלה" – עמוד פייסבוק ואתר אינטרנט שנוצרו במטרה להנגיש ידע כלכלי בשפה פשוטה, תוך התייחסות לאירועים אקטואליים, במטרה לתת לאזרחים כלים להבין טוב יותר את העולם הכלכלי.