מקרי בוחן מדאיגים: פקידי הממשלה מצפצפים על חוק פרסום הצהרת הון

בבדיקה מקיפה שערכנו בנושא במרץ האחרון, חשפנו כי אודי אדם, מנכ"ל משרד הביטחון, וקובי בר-נתן, הממונה על השכר במשרד האוצר, לא הגישו את הצהרות ההון שלהם במשך תקופה של יותר משנתיים, בניגוד לחוק. 

במסגרת תחום הסיקור החדש שלנו, #חזרנו_לבדוק – האם כבר נזכרו שני הבכירים להגיש את הצהרותיהם? גילינו שכן, הם נזכרו! אבל באיחור חמור: אדם, מנכ"ל משרד הביטחון, הגיש את הצהרת ההון שלו במרץ האחרון – באיחור מטורף של קרוב לשלוש שנים (!), לאחר שמונה לתפקידו במאי 2016. בר-נתן, הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר, מונה לתפקיד ביולי 2017 – אך הגיש את הצהרת ההון רק ביולי האחרון, באיחור של שנתיים. 

נציבות שירות המדינה הודו בבעיה, ומסרו כי בשנים האחרונות חוק הצהרות הון אכן לא נאכף. לאחרונה קבע הנציב כי יחלו פעולות אכיפה בנושא.

הצהרות ההון שומרות על הבכירים נקיים משחיתות

חשוב להבין – הגשת הצהרת הון אינה בגדר המלצה, היא מעוגנת בחוק, ובעלי התפקידים חייבים להגיש אותה עם כניסתם לתפקיד. העיקרון העומד מאחורי הגשת הצהרת הון הוא לשמור על הבכירים העובדים במשרדי הממשלה נקיים משחיתות: המדינה יכולה לעקוב אחר הרכוש איתו נכנס משרת הציבור לתפקידו, ואחר הרכוש אשר איתו הוא יוצא ממנו. היא יכולה גם לקבל מידע על ניגוד עניינים שבו ייתכן והוא מצוי.

כשפקידי ממשלה מרשים לעצמם להגיש הצהרת הון באיחור כל כך גדול, יוצא העוקץ ממנה: כל פקיד בכיר יכול לקבל החלטות לטובת נכסיו בתחילת ההעסקה, ו"להיזכר" להגיש הצהרת הון אחרי כמה שנים, כשהשפעת ההחלטה על נכסיו כבר לא תהיה ברורה ולא תשתקף בהכרח בהצהרתו.
כך בדיוק יכולה להתפתח שחיתות.

"לא מעוניינים להתייחס מעבר" 

פנינו למשרדים בניסיון לברר האם הם אוכפים כלל את חוק הגשת הצהרות ההון, והאם הוטלה סנקציה על המאחרים, אדם ובר-נתן. התשובות לא מעודדות:
במשרד האוצר ענו לנו כי "הממונה על השכר הגיש את הצהרת ההון שלו כנדרש". כששאלנו אותם האם הוטלה סנקציה על בר-נתן, במשרד הגיבו כי הם "לא מעוניינים להתייחס מעבר".

כשפנינו כיום למשרד הביטחון כדי להבין האם עשו משהו עם החריגה הבלתי תיאמן של מנכ"לם, השיבו: "מדובר בטעות שנעשתה בתום לב, בעת קליטת מר אודי אדם כמנכ"ל הוא לא חתם על הטופס הנדרש. מיד עם קבלת הפנייה מנציבות המדינה, ולאחר שביררנו את הנושא, הטופס מולא כנדרש והועבר לנציבות בהתאם". 

בנוסף, ביררנו מה קורה עם תלונה שהגיש לפני מס' חודשים כתבנו תומר אביטל נגד אודי אדם, בעקבות האיחור בהגשת הצהרת ההון שלו. בנציבות שירות המדינה ענו לנו כך: "מאחר וההצהרה כבר הייתה בידינו, לא נמצא מקום לפתיחת בדיקה משמעתית". כלומר, לאדם ויתרו על חריגה של 3 שנים, ולא יטילו עליו שום סנקציה. 

בנציבות מודים: עד לאחרונה, החוק כלל לא נאכף

התגובות הללו תמוהות, ומעלות סימני שאלה קשים: כיצד ייתכן שנציבות שירות המדינה, הממונה בין היתר על טיפול במשמעת ואכיפתה בשירות המדינה, מאפשרת לפקידי הממשלה לעבור על החוק במשך שנים?
היא מתרפסת אל מול עבירה של מנכ"ל המשרד הרגיש במדינה, שחולש על תקציב עתק של 70 מיליארד שקל.
משרד האוצר ומשרד הביטחון לא מתרגשים מהעניין, ויחד הם מצפצפים על אחד מחוקי השקיפות הבודדים שקיימים, ולמעשה גם על הציבור. 

הפננו טענה זו לנציבות, ובתגובה נמסרה תשובה מעודדת יותר: בנציבות הודו בבעיה, וציינו בפנינו כי עד כה אכן לא פעלו לאכוף את חוק הצהרות הון. לאחרונה, לדבריהם, נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ קבע כי יש לפעול לאכיפה בנושא. עקב כך הובהר לאלו שלא הגישו הצהרת הון כי ישקלו נגדם הליכים משמעתיים. 
עם זאת, הנציבות לא תפעל בנוגע לאודי אדם שהעביר את הצהרת ההון שלו טרם קביעה זו. 

את התוצאות להתנהלות האדישה מול חוק הצהרות ההון אנחנו כבר מכירים

יואב הורוביץ, לשעבר ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, וקודם לכן ראש לשכתו של ראש הממשלה – הסביר בעבר כי רק בזכות שאילתה שלנו בנושא למד שעליו בכלל להגיש הצהרה שכזו. כמוהו גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר אלי גרונר, שמעולם לא הגיש הצהרת הון.

לסיום נדגיש: אין לנו כל רצון לחטט בעו"ש של איש, אך אנו רואים חשיבות עצומה בהגשת הצהרת הון לגורמים המוסמכים. היא מונעת שחיתות בעצם הגשתה. העובדה שניתן לפקח על מצבת הנכסים, ההשקעות, ושאר אינטרסים כלכליים שיכולים להטות את השיקול של מי שמוביל את המדינה שלנו יכולה להשפיע על איך ייראו החיים של כולנו.
אנו ממשיכים לבקש גם מחברי הכנסת לחשוף בפנינו את מצבת הנכסים שלהם מתוך המחשבה הזו בדיוק. 

כפי שאנחנו תמיד אומרים: אין בעיה עם פקידים/ח"כים עשירים, יש בעיה עם המסתירים.

*

תגובת נציבות שירות המדינה: "מינהל הסגל הבכיר בנציבות שירות המדינה מופקד על פי דין על קבלת הצהרות הון מהעובדים המחויבים בהעברת הצהרות שכאלה. עם זאת, לאורך השנים לא הונהגה מדיניות של אכיפה משמעתית בנושא אלא העברת תזכורות לעובדים. נציב שירות המדינה הנוכחי, פרופ' דניאל הרשקוביץ, קבע כי יש לפעול לאכיפה בנושא. בעקבות כך נשלחו לאחרונה לעובדים הרלוונטיים שטרם הגישו הצהרות הון מכתבי דרישה, שבהם צוין במפורש כי אי העברת הצהרה במועד מהווה עבירת משמעת ותישקל בעניינם פתיחה בהליכים משמעתיים.

מר אודי אדם העביר את הצהרת ההון עוד טרם נקבעה המדיניות העדכנית והברורה ולפיכך, לא נמצא כי יש מקום לפעול בעניינו במישור המשמעתי".