בדקנו: האם המשרד להגנת הסביבה אכן הפסיק את השימוש בכלים חד פעמיים?
לאחר שפרסמנו שהמשרד להגנת הסביבה הפסיק להשתמש בכלים חד פעמיים, פנו אלינו קוראי שקוף שביקרו במשרד וראו שהמציאות אחרת. האם במשרד הפסיקו להשתמש בחד פעמי באופן מוחלט? בדקנו
דפוס בעייתי? הכירו את שעטנז התקציב של משרד האוצר
במשרד האוצר נוהגים לערבב בקשות תקציביות: הגדלת המימון לטיסות רה"מ, תפעול הלמ"ס, תקציב מורשת הכותל ותוכנית "שלישי בשלייקס" – כולם נכנסים לאותה בקשה והופכים להיות תלויים האחד בשני. הח"כים מתמרמרים אך נדרשים לאשר – הכל או כלום
כיצד משפיעה פגרת הכנסת על ענף הלובינג?
בעוד מספר הלוביסטים הפועלים בכנסת לא הושפע מהמשבר הפוליטי, נראה כי שכרם דווקא נפגע והריכוזיות בענף התהדקה. במקביל, Amazon ו-Uber שכרו את שירותיהם של משרדי לובינג לקראת תחילת עבודה משותפת, ברגע שתהיה כנסת מתפקדת. כך עולה מנתונים שרוכזו עבור "מדד הלוביסטים ולקוחותיהם בכנסת" (פרויקט מטעם העמותה לדמוקרטיה מתקדמת) ומתפרסמים כאן לראשונה
נצחון לסיירת השקיפות: מרכז השלטון המקומי יפסיק להילחם בחוק חופש המידע
בזכות מאבק סיירת וקואליציית השקיפות: המרכז לשלטון מקומי ירד מהניסיון לסרס את חוק חופש המידע. לאחר כתבות וטורים של ארגוני השקיפות לצד פניות ישירות לשלטון המקומי של חברי סיירת השקיפות בשבוע שעבר – הרשויות המקומיות נסוגו מהניסיון לצמצם את השקיפות המקומית
הנתון העצוב המראה כי רוב חברי הכנסת שכחו את הציבור
לרשות הח"כים עומד כלי פשוט להמשיך לשרת את הציבור בשגרה ובחירום, בפגרה ובשוטף – הגשת שאילתה ישירה. מדובר בכלי פרלמנטרי דיגיטלי פשוט, המאפשר לח"כים לפנות בצורה ישירה למשרדי הממשלה ועל אלה מוטלת החובה להשיב לפניה תוך זמן קצוב. בימים כתיקונם, הח"כים עושים בשאילתות ישירות שימוש תכוף. כמה בחרו הח"כים להגיש בפגרה האינסופית הנוכחית? בדקנו, וגילינו נתון עצוב
מסתמן: רישיון הנהיגה הישראלי לא מוכר באופן רשמי על ידי אף מדינה בעולם
לפני חודש פרסמנו כאן כי משרד התחבורה מפרסם מידע מעורפל ומטעה לגבי תוקף רישיון הנהיגה הישראלי בחו"ל, וכי במשרד טרם התאימו את הרישיון הישראלי לתקן האירופי, חרף התחייבות בת 18 שנה לעשות זאת. הופתענו לגלות כי מיד לאחר פרסום הכתבה, הסיר משרד התחבורה מאתרו כל מידע לגבי תוקף רישיון הנהיגה הישראלי בחו"ל, אך הוא עדיין ממשיך לכנותו בשם המטעה "רישיון בתקן אירופי". פנינו למשרד התחבורה להסבר, ומה שנמסר לנו יפתיע אתכם מאוד
מדינה יהודית ודמוקרטית לא תהיה כאן. איך בכל זאת נצליח לגשר על הפערים?
הוויכוח בנושא חוקה בישראל נסוב סביב חוסר היכולת לגשר על הסתירה בין מדינה יהודית לדמוקרטית. הרב שרלו מסביר איך בעוד הסתירה בין השתיים בלתי ניתנת ליישוב, ניתן בהחלט לאמץ דרכים לרכך ולצמצם אותה, כדי שיהיה אפשר לחיות איתה
חוסר היציבות השלטוני: האם הממשלה פחות יציבה היום מבעבר? חלק שני בפרויקט ויזואלי מיוחד
האם השלטון בישראל מאז שנות ה-90 יציב יותר ממה שהיה מאז קום המדינה? ממשלות ישראל מכהנות זמן ארוך יותר ממה שכיהנו בעבר (12 חודשים יותר, בממוצע). מאז שנות ה-90, הסיבה העיקרית לנפילת ממשלות בישראל היא התפזרות הכנסת (8 מתוך 11, 73%), בעוד מאז קום המדינה ועד שנות ה-90 פיזור הכנסת הוביל לנפילתן של 3 ממשלות […]
ועדת סרק: הכנסת ה-20 אישרה לעצמה כל הטבה שרצתה
מהעלאת שכר ועד נסיעה בנתיב המהיר: לראשונה ביקשנו את כלל הפניות של חברי הכנסת ה-20 לוועדה הציבורית שאמורה לעסוק בעניינם. בדיקת "שקוף" מעלה כי חברי הכנסת הצליחו לקבל את כל ההטבות שרצו. יו"ר הוועדה חיים לוי: "זו ועדה ללא שיניים". הפירוט המלא בכתבה
מקרי בוחן מדאיגים: פקידי הממשלה מצפצפים על חוק פרסום הצהרת הון
לפני כחצי שנה, פרסמנו כי מנכ"ל משרד הביטחון והממונה על השכר במשרד האוצר, לא טרחו להגיש את הצהרת ההון שלהם כנדרש בחוק.
#חזרנו_לבדוק, וגילינו כי השניים נזכרו להגיש את הצהרותיהם, אבל – באיחור של יותר משנתיים. למה? כי אף אחד לא אכף את חוק הגשת הצהרות הון.
מנציבות שירות המינה נמסר לנו כי הנציב, פרופ' דניאל הרשקוביץ, קבע לאחרונה כי יש לפעול לאכיפה בנושא.