ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
ארבע שנים של הממשלה הכי ימנית בתולדות ישראל, שכוללת כהניסטים ומפלגות ימין-משיחי קיצוניות, הובילו לצונאמי מדיני חסר תקדים נגד ישראל.
לא מדובר ב"תבהלה". יש לזה מקור ממוסמך.
לפי "מפת הסנצקיות" של "המכון למדיניות העם היהודי" (שפורסמה לפני אירועי אלימות המתנחלים בסופ"ש האחרון), 80.9% מכלל הסנקציות שהוטלו רשמית נגד ישראל – 89 מתוך 110 – אירעו במהלך כהונת הממשלה הנוכחית.
ממשלת בנימין נתניהו השישית יכולה לרשום לעצמה עוד כישלון מוחלט – המפולת המדינית העגומה בתולדות ישראל.
בניכוי התחום האקדמי, התמונה מחריפה אף עוד יותר: 81 מתוך 93 הצעדים שבתוקף – 87.1% – החלו בימי הממשלה הנוכחית. החישוב מבוסס על קובץ הנתונים של המפה, המעודכן ל-5 באוקטובר 2026.
המאגר כולל סנקציות פיננסיות, הגבלות נשק וסחר, צעדים דיפלומטיים, הליכים משפטיים וחרמות אקדמיים. מדובר ב-110 צעדים נגד המדינה, כמו גם נגד אישים ומוסדות ישראליים. סביר להניח שהרשימה אינה ממצה את כל הצעדים בעולם, ולא מהנמנע שישנן סנקציות נוספות שמופעלות כיום נגד ישראל.
המפה, המופיעה באתר המכון, כוללת סך הכול 138 רשומות: 110 בתוקף, 19 סנקציות היסטוריות ותשע הצעות שטרם נכנסו לתוקף. בתקופת הממשלה הנוכחית החלו מאה צעדים שהוטלו בפועל, מהם 11 שכבר הסתיימו או הוחלפו.
המספרים האלה מצביעים על עוד תוצאה עגומה וחסרת תקדים הנגזרת מהחלטת רה"מ נתניהו להפר את הבטחתו לא להכניס את איתמר בן גביר ומפלגתו הכהניסטית לממשלה. עם הקמת הממשלה בסוף 2022 קיבלה מפלגת עוצמה יהודית שלושה תפקידי שר. בראש המפלגה עומד איתמר בן-גביר, פעיל כ"ך לשעבר ומי שמזוהה עם משנת הרב מאיר כהנא, שהורשע בהסתה לגזענות ובתמיכה בארגון טרור. למרות היות בן גביר עבריין מורשע ואדם בעל עשייה ציבורית שרובה קשורה להסתה ולאלימות פוליטית, העניק לו נתניהו את המשרד לביטחון לאומי, ולשותפו מהימין הקיצוני, בצלאל סמוטריץ׳, את משרד האוצר וסמכויות נוספות במשרד הביטחון.
כך הפכו נציגי השוליים הקיצוניים וההזויים בישראל לשותפים מרכזיים בעיצוב מדיניות הממשלה, וזאת בשל מצוקתו הפוליטית של נתניהו לנוכח משפט השחיתות המתנהל נגדו.
אולם, אירוע מרכזי שלאורו יש לשפוט את המצב המדיני העגום של ישראל בעולם הוא טבח 7 באוקטובר 2023. במתקפה בהובלת חמאס נהרגו כ-1,200 בני אדם ו-251 נחטפו לרצועת עזה. היא חוללה זעזוע עמוק בחברה ופתחה תקופה של מלחמות, הרס ואובדן חיים ברחבי האזור כולו.
שלוש השנים שחלפו מאז הן הרקע ההכרחי לדיון בהידרדרות מעמד ישראל. מה שיכול היה להוות מנוף מדיני עם ממשלה אחרת – הפך עם הזמן למפולת מדינית. זאת לאור משיכת זמן המלחמה, הסרבנות של נתניהו ושותפיו לקידום עסקה לשחרור חטופים חיים, ביטויים מזעזעים של שרי ממשלתו על הצורך שבהשמדת תושבי עזה או ביצוע טיהור אתני.
לקראת סוף המלחמה, החלה המדיניות בפועל בשטחי יו"ש לתפוס את הבמה המרכזית בתודעה העולמית, כשהיא באה לידי ביטוי בביטול מעצרים מנהליים ליהודים בלבד וגיבוי חצי גלוי של טרור יהודי הולך וגובר. מעשים אלה לא רק שמיסדו את משטר האפרטהייד בגדה המערבית, אלא גם נועדו לסייע למדיניות הטיהור האתני עליה מצהיר חלק גדול מחברי הממשלה – המופיעים כ״עידוד הגירה״ במקרה המכובס ו״גירוש, כיבוש, התיישבות״ במקרים הכנים יותר.
ביטוי חמור נוסף למשבר הוא צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בנובמבר 2024 נגד נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, בחשד לפשעי מלחמה ולפשעים נגד האנושות. צווי המעצר אינם הרשעה. גם אין לבלבל בין ההליך הפלילי הזה לבין התביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק. אולם עצם הוצאת הצווים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר ממחישה את עומק המשבר המדיני אליו דרדרה ממשלת נתניהו את ישראל.
במקרה של בן גביר וסמוטריץ׳, הקשר בין ההתנהלות הפוליטית של השרים הקיצוניים לבין הסנקציות אינו עניין שנתון לפרשנות. ביוני 2025, הודיעו בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורווגיה על צעדים אישיים נגדם. בהודעה המשותפת ייחסו שרי החוץ של המדינות לשניים הסתה לאלימות קיצונית ולהפרות חמורות של זכויות הפלסטינים, והצביעו על התבטאויות התומכות בעקירה כפויה של תושבים ובהרחבת ההתנחלויות. בהודעה נאמר כי נעשתה פנייה לממשלת ישראל בנושא פעמים רבות, אך האלימות נמשכה בעידוד ובחסינות מעונש.
החתך השנתי במאגר מראה 15 צעדים שהחלו ב-2023 והופעלו בפועל, 61 ב-2024, 20 ב-2025 וארבעה ב-2026, עד מועד העדכון. לצד אלה מופיעות חמש הצעות מ-2025 וארבע מ-2026. הירידה במספר ההתחלות אינה בהכרח מוכיחה שהלחץ נחלש המדיני. הצעדים שננקטו בשנים קודמות ממשיכים לחול, והמאגר אינו מודד את היקף הנזק הכלכלי או המדיני שלהם.
בתחום הפיננסי מסומנים 39 צעדים בתוקף; בתחום האקדמי 17; בנשק ובביטחון 16; בסחר 14; במשפט 11; ובדיפלומטיה שמונה. חמישה נוספים מסווגים בקטגוריות אחרות. כל ארבעים הרשומות הפיננסיות בקובץ, כולל אחת היסטורית, החלו בכהונת הממשלה הנוכחית. גם כאן, משקלן של 27 הרשומות האירופיות גדול, ואין לטשטשו.
החלוקה הגיאוגרפית מערערת את האפשרות לייחס את התופעה בעיקר לחרם הערבי הוותיק. בהצלבת המאגר עם סיווג המדינות ה"חופשיות" של Freedom House לשנת 2026, 84 מתוך 110 הצעדים שבתוקף משויכים למדינות לא ערביות בקבוצה הזאת – 76.4%. הספירה כוללת גם איגודים ואוניברסיטאות במדינות הללו, ולא רק ממשלות.
ספרד מובילה במספר הצעדים שכיום בתוקף, עם עשרה, מהם תשעה מחוץ לתחום האקדמי. בבריטניה שבעה, ובבלגיה ובטורקיה חמישה בכל אחת.
בארצות הברית מופיעים שמונה צעדים בתוקף, אך כולם אקדמיים, כלומר אין להציגם כסנקציות שמטיל הממשל האמריקאי. מנגד, ישנם שמונה צעדים בתוקף המשויכים למדינות ערביות, וכולם מתוארכים לתקופה שקדמה לממשלה הנוכחית.
העתיד עשוי להיות מושפע מאוד מתוצאות הבחירות בישראל ומהרכב הממשלה שתקום בעקבותיהן. בריטניה כבר התחייבה לקדם איסור יבוא מההתנחלויות ומשטר סנקציות נוסף, וצרפת וקנדה התחייבו לצעדים לאומיים בתחום הסחר. ממשלה שתמשיך לקדם הרחבת התנחלויות ולהישען על בן גביר וסמוטריץ׳ עלולה להעמיק את העימות סביב המדיניות הזאת; שינוי בהרכב ובמעשים עשוי ליצור אפשרות לבלימתו, אך לא יבטל אוטומטית צעדים קיימים.
גם בחירות האמצע בארצות הברית עשויות לשנות את מרחב הפעולה. דמוקרטים כבר מקדמים סנקציות נגד המעורבים בפיתוח בנייה ב-E1 ומתנגדים לעסקאות נשק מסוימות. רוב דמוקרטי עשוי להגביר פיקוח, עיכובים והתניות, אך הנשיא יישאר גורם מכריע, עם סמכות וטו.
מבחינת ישראל, הבחירות אצלנו ואצל האמריקאים יקבעו חלק מהתנאים להמשך המשבר. האחריות הישראלית תישאר בידי מי שימנה את שרים וינהיג את המדיניות.
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
