ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
נתניהו ושותפיו הקואליציונים מפרים את חוק תעמולת הבחירות שוב ושוב, ויו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, מאפשר להם זאת, לא גובה מחיר ריאלי ולא מייצר אכיפה מרתיעה – כך עולה מניתוח הנתונים של החלטות ועדת הבחירות המרכזית בשנתיים האחרונות.
הפרה של חוק תעמולת בחירות כוללת מנעד רחב של עבירות, החל משימוש בקטינים מתחת לגיל 15 בקמפיין ועד סימון חסר של תוכן שנוצר בעזרת בינה מלאכותית; מהטעיה והתחזות ועד לשוחד בחירות.
המגמה הבולטת ביותר היא זהות מפרי החוק והתשלום הזעום שסולברג משית פעם אחר פעם: מנתונים שעיבד עמרי לביא, דוקטורנט למשפטים באוניברסיטת תל אביב, עולה כי תנועת הליכוד שילמה את הסכום הגבוה ביותר על הפרות – 87,250 שקל, אלא שהסכום הממוצע של כל הפרה הוא זעום – 3,200 שקל בלבד, ויכול בקלות להיות מגולם כחלק מהוצאות הקמפיין. סכום ההוצאות גם מתחלק פעמים רבות בין המועמד והמפלגה שהפרו את החוק, מה שמפחית עוד יותר את העלויות האישיות.
מבין המועמדים עצמם, ראש הממשלה הנאשם בנימין נתניהו (הליכוד) שילם את הסכום הגבוה ביותר על ההפרות – 77,167 שקלים סך הכל, אולם על כל הפרה הוא שילם בממוצע כ-3,000 שקל בלבד, סכום זעום, בוודאי במונחים של קמפיין בחירות. נגד נתניהו גם נפתח מספר ההליכים הגבוה ביותר: 45 עתירות.
אחריו במצעד חברי הכנסת שעברו על החוק, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר (עוצמה-יהודית), נגדו הוגשו 27 עתירות. בן גביר שילם סך הכל 63,500 שקל הוצאות, אולם כל הפרה עלתה לו ולמפלגה רק 6,300 שקל בממוצע.
במקום השלישי, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (הציונות-הדתית), נגדו הוגשו 18 עתירות, והוא שילם 28,333 שקל על כל ההפרות יחד, כאשר בממוצע כל הפרה עלתה 2,500 שקל בלבד.
יש לקחת בחשבון שלא כל עתירה מסיימת באותו האופן: 79% מכלל הההליכים נגד נתניהו נמחקו (21), נדחו על הסף (11) או נדחו לגופן (3). השאר – 10 עתירות בלבד התקבלו או התקבלו בחלקן. באשר לבן גביר – 59% מכלל העתירות נמחקו, ונדחו. 10 התקבלו או התקבלו בחלקן, ואחת טרם הוכרעה. במקרה של סמוטריץ, 61% מכלל העתירות נגדו נמחקו או נדחו (11). השאר התקבלו (5) או התקבלו בחלקן (2).
עוד נתון בולט במיוחד – כל עתירה מטופלת בממוצע במשך זמן ארוך במיוחד – 18.4 ימים.
נוסף על משך הטיפול הארוך וההוצאות הנמוכות שסולברג משית, הבדיקה העלתה פערים בין הקואליציה לאופוזיציה, במשך הטיפול ובהיקף ההפרות: כך למשל, נגד הקואליציה הוגשו 10 עתירות שמשך הטיפול בהן עלה על 60 ימים, ונגד האופוזיציה אין אף עתירה שעלתה על פרק הזמן הזה. למעשה, רק שתי עתירות נגד האופוזיציה טופלו מעל 30 יום, לעומת 36 עתירות נגד הקואליציה.
בקואליציה ובגופים המזוהים עם הקואליציה שילמו כ-424 אלף שקל על כל הפרות סך הכל, כאשר כל הפרה עלתה בממוצע כ-3,500 שקל בלבד, במילים אחרות, משתלם לעבור על החוק, בטח כאשר עיקר הסרטונים לא דורשים עלויות הפקה גבוהות. היקף העבירות באופוזיציה וגופים המזוהמים עימה נמוך משמעותית – שם שילמו 27,500 שקל על כל ההפרות יחד, ובממוצע כ-2,000 שקל על כל הפרה והפרה.
"ההוצאות לא מרתיעות", הסביר לביא שעיבד את המידע עבור שקוף. "אנחנו יכולים לראות מהנתונים שהרשימות חוזרות על ההפרות שוב ושוב ומפרסמות מודעות שעוברות על החוק בזמן שההרתעה שחוקה עד לא קיימת".
למעשה, בדיקה של כל ההוצאות מאז 2024 מגלה כי הסכום הכולל אף הוא נמוך במיוחד, בטח כאשר הוא בסופו של דבר מושת על מספר גורמים יחד. המערכת הפוליטית כולה שילמה על הפרת חוקי בחירות 690 אלף שקלים בלבד. כדי לסבר את האוזן, בבחירות לכנסת ה-25 תקציב המפלגות עמד על 200 מיליון שקלים, בשעה שהתקציב של ועדת הבחירות עמד אז על 538 מיליון.
מהמידע שנאסף עולה כי עד לסוף שבוע זה (15.10) הסתיימו הליכים ב-198 עתירות, מתוכן 160 גופים המזוהים עם הקואליציה, 17 גופים המזוהים עם האופוזיציה, והשאר בלתי משוייכים. מבין 198 העתירות שהטיפול בהן הסתיים, 75.3% נדחו (75), נמחקו (71) או נדחו חלקית (3) ואילו רק 24.7% התקבלו (26) או התקבלו חלקית (23).
נתון בולט נוסף הוא ההתפלגות של סוגי העבירות: 87 עתירות עסקו בשימוש בנכסי ציבור, משרדים ממשלתיים וחשבונות רשמיים; 34 עתירות עסקו שימוש בבסיסים וצילומים עם כוחות הביטחון; 18 עתירות עסקו בשימוש בבינה מלאכותית, עריכת תמונות, הטעיה והתחזות; 4 עתירות עסקו בשוחד בחירות ו-4 עתירות בשיתוף ילדים בתעמולה.
"בחינת נתוני התיקים מראה שהחוק הקיים לא מותאם לעידן ה-AI והרשתות החברתיות", הוסיף לביא, "אבל גם שהשופט סולברג כיו"ר ועדת הבחירות לא משתמש בכל הכלים שיש לו כדי לצמצם את הפער ולהגביל הפצה של תעמולה לא חוקית ודיס-אינפורמציה, כמו למשל שימוש בצווים ארעיים והגדלת ההוצאות שהוא מחייב".
עוד ברשימה של המועמדים נגדם הגישו עתירות: מירי רגב – 8 עתירות, אריה דרעי – 7 עתירות, חיים כץ ויואב קיש – 6 עתירות כל אחד ושתי עתירות נגד מאי גולן. בין השמות, מוזכרים גם הנאשם, היחצ"ן של ראש הממשלה, יונתן אוריך נגדו הוגשו 4 עתירות.
מקרב המועמדים של מפלגות האופוזיציה, נגד יאיר גולן הוגשו עיקר העתירות – 6, נגד נפתלי בנט – 4 עתירות, נגד גדי איזנקוט הוגשו 3 עתירות, נגד אביגדור ליברמן הוגשה עתירה אחת ונגד יאיר לפיד לא הוגשו כלל עתירות.
"יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית דן בכל עתירה, כשלעצמה. כל עתירה נדונה ומוכרעת על סמך עובדותיה ונסיבותיה הקונקרטיות ובהתאם לדין.
"היושב ראש לא בוחן עתירות בהתאם למגיש העתירה או לזהות המשיב. כל רמיזה בעניין זה, אין לה על מה שתסמוך. יוער כי מטבע הדברים מספר העתירות שהוגשו שהמשיבים להם חברים בקואליציה, גדול בהרבה ממספר העתירות שהמשיבים להם חברים באופוזיציה.
"מיצוע זמן הטיפול בתיק מתעלם, כמובן, מהיקף הטענות, מורכבותן המשפטית, דחיפות. אובייקטיבית ושיקולים נוספים הגלומים בהכרעה בתיק שיפוטי. למען הסר ספק, אין בתגובה זו כדי להביע עמדה באשר לחישוב הממוצע או להסכים לטענה העובדתית עצמה".
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
