מפאקס סיליקה לבֶּלּוּם סיליקה

עיון בערך ויקיפדיה על המונח פאקס אמריקנה – Pax Americana מעלה את ההסבר הבא: פאקס אמריקנה הוא מונח המתאר תקופה של שלום ויציבות יחסית במערכת הבינלאומית לאחר סיום מלחמת העולם השנייה בשנת 1945.

המונח שימש תחילה לתיאור מצב של שלום יחסי בחצי הכדור המערבי ובעולם המערבי תחת השפעתה והובלתה של ארצות הברית, ובהמשך הורחב לתיאור הסדר בינלאומי רחב יותר שהתפתח לאחר המלחמה. מקור השם באלת השלום הרומית פאקס, ובמונחים מקבילים לתיאור תקופות היסטוריות של שלום ויציבות: פאקס רומאנה של האימפריה הרומית, פאקס בריטניקה של האימפריה הבריטית ופאקס מונגוליקה של האימפריה המונגולית.

ולמה נדרשתי למונח? בשל חילופי העונות ההיסטוריות והמעבר לדוקטרינה חדשה: מפאקס אמריקנה לפאקס סיליקה – Pax Silica. מיציבות מבוססת הסכמים ליציבות מבוססת חומרים ותהליכי ייצור.

בדצמבר 2025 הוביל הממשל האמריקאי תהליך ליצירת ברית אסטרטגית סביב הסיליקון, המשמש לייצור שבבי מחשוב – ומכאן השם. על המסמך הראשוני חתמו, לצד ארצות הברית, שש מדינות: אוסטרליה, בריטניה, דרום קוריאה, ישראל, יפן וסינגפור. הולנד ואיחוד האמירויות השתתפו בפסגה, אך לא נמנו עם החותמות הראשונות; מאז התרחבה היוזמה למדינות נוספות.

באתר משרד החוץ האמריקאי מפרט תת-מזכיר המדינה ג'ייקוב הלברג את המוטו שמאחורי Pax Silica:

"בעוד שהמאה ה-20 התבססה על נפט ופלדה, הרי שהמאה ה-21 מבוססת על מחשוב ועל המחצבים המזינים אותו. הצהרה היסטורית זו מבשרת קונצנזוס חדש סביב ביטחון כלכלי, המבטיח בנייה מתואמת של המערכת האקולוגית של הבינה המלאכותית העתידית, החל באנרגיה ובמינרלים חיוניים ועד לייצור מתקדם ומודלים".

ליוזמה האסטרטגית ארבעה רבדים מרכזיים:

1. שימוש מכוון במונח Pax, מונח היסטורי המסמל שלום, יציבות ושגשוג, והחלתו על יסודות המחשוב והבינה המלאכותית.
2. תפיסה אסטרטגית: ארצות הברית מובילה את היוזמה לבניית מערכת אקולוגית טכנולוגית מאובטחת, עמידה ומונעת חדשנות, הכוללת מינרלים קריטיים, אנרגיה, ייצור מתקדם, מוליכים למחצה, תשתיות בינה מלאכותית ולוגיסטיקה.
3. מטרות ליבה: צמצום תלות כפויה; שותפות לאבטחת שרשראות אספקה טכנולוגיות גלובליות, טיפול בהזדמנויות ובפגיעויות בשרשרת האספקה של בינה מלאכותית ובחינת השקעות משותפות; הגנה על טכנולוגיות רגישות ובניית תשתית דיגיטלית אמינה.
4. מסגרת פעולה ארוכת טווח: איחוד כלכלות המארחות חברות טכנולוגיה מתקדמות, במטרה להסיר חסמים ולאפשר מיצוי של הפוטנציאל הכלכלי בעידן הבינה המלאכותית, לצד ביסוס סדר כלכלי בר-קיימא ומשגשג במדינות השותפות.

הפרשנות הרשמית של משרד ראש ממשלת ישראל מסבירה שמדובר בסדר הכלכלי של עידן הבינה המלאכותית, המאחד את המדינות המובילות טכנולוגית. אך בחודשים האחרונים התברר גם הממד הגיאו-אסטרטגי של היוזמה מול סין.

ב-25 ביוני 2026 פרסם משרד החוץ האמריקאי הצהרה משותפת, שעליה חתמו 35 מדינות, בדבר "שותפות הזדמנויות הבינה המלאכותית". ההצהרה כוללת ארבעה סעיפים: קידום הזדמנויות הבינה המלאכותית, רגולציה תומכת חדשנות, הרחבת שיתוף הפעולה הבין-לאומי והנעת צמיחה בהובלת המגזר הפרטי.

חשוב לדייק: זו הצהרה נפרדת מהצהרת Pax Silica, אף שנחתמה במסגרת הפסגה השנייה של היוזמה. לכן אין להסיק שכל 35 החותמות חברות ב-Pax Silica. עיקריה נוגעים בנכונות לצמצם רגולציה המאטה יכולות מחשוב, אנרגיה ופיתוחים עתידיים בתחום הבינה, וכן באבטחת מינרלים חיוניים ומוליכים למחצה.

ב-20 ביולי חתם דונלד טראמפ על צו נשיאותי הקובע: "מדיניות ארצות הברית היא שלא רק הציוד המוגמר שבו משתמש צבא ארצות הברית ייוצר בתוך המדינה או במדינה בעלת ברית, אלא גם החומרים החיוניים והרכיבים הנדרשים לייצור, תחזוקה, שימור ותיקון הציוד".

הצו זכה לפרשנות גם באתר הפרטי Pax Silica Forum, המזוהה עם תומכי היוזמה. במאמר תחת הכותרת "מינרלים קריטיים הופכים להכרח ביטחוני לאומי" מוצגת Pax Silica לא רק כיוזמה כלכלית, אלא גם כרכיב בשימור המערך הגיאו-אסטרטגי של ארצות הברית מול סין, במסגרת המלחמה הקרה החדשה.

אלא שהמלחמה הקרה הולכת ומתחממת

במקביל להקמת Pax Silica, ארצות הברית נוקטת צעדים להגבלת כניסתם לשוק של מוצרים טכנולוגיים זרים שהיא מגדירה כסיכון ביטחוני. כך, ב-28 ביולי עדכנה נציבות התקשורת הפדרלית, FCC, את "הרשימה השחורה" שלה (Covered List) – רשימת ציוד שהרשויות האמריקאיות מגדירות כבעל סיכון בלתי מתקבל על הדעת לביטחון הלאומי. לרשימה נוספו רובוטים מתקדמים מתוצרת זרה, כגון רובוטים ניידים, הומנואידים ורובוטים בעלי ארבע רגליים, וכן ממירי חשמל המחוברים לרשת.

ההחלטה לא כוונה במפורש לסין, והיא חלה על מוצרים שיוצרו במדינות זרות בלי קשר לארץ המוצא. עם זאת, היא ממחישה עד כמה גם טכנולוגיות אזרחיות ותשתיות מסחריות נתפסות בוושינגטון כחלק מהביטחון הלאומי – ומהמאמץ להפחית תלות טכנולוגית בגורמים זרים.

ב-14 באוגוסט דיווחה רויטרס כי מחלקת המדינה האמריקאית הכינה טיוטת מכתב ל-35 המדינות שחתמו ביוני על הצהרת AI Opportunity. לפי הדיווח, וושינגטון שוקלת להבהיר להן שהצטרפות למסגרות מתחרות עלולה למנוע מהן השתתפות בשיתופי פעולה עתידיים בהובלת ארצות הברית.

הטיוטה כוללת ניסוחים חריפים, ובהם: "להיות חלק מהכול הוא להיות חלק משום דבר", וכן: "חתימה על הצהרת Pax Silica אינה מנוי חברוּת סתמי, אלא התחייבות."

חשוב להדגיש: מדובר בטיוטה פנימית, ולא במכתב רשמי שנשלח למדינות. לא ידוע אם ומתי היא תישלח או באיזה נוסח. עם זאת, אם המדיניות הזו תאומץ, המשמעות תהיה שמדינות המבקשות להצטרף לשיתופי פעולה אמריקאיים בתחום הבינה המלאכותית יידרשו להתרחק מיוזמות סיניות מתחרות.

העימות הזה אינו מתרחש בחלל ריק. ב-16 ביולי חתמו 29 מדינות על הסכם להקמת ארגון שיתוף הפעולה העולמי בתחום הבינה המלאכותית – World Artificial Intelligence Cooperation Organization, או WAICO. סין מציגה את הארגון כמסגרת בין-ממשלתית שמטרתה לקדם שיתוף פעולה וממשל עולמי בתחום הבינה המלאכותית, ולהבטיח שהיא תהיה "מיטיבה, בטוחה והוגנת".

בין המדינות המייסדות נמנות רוסיה, ברזיל, דרום אפריקה, אינדונזיה, מלזיה, פקיסטן וקזחסטן. בכך מציעה בייג'ינג מסגרת מתחרה ליוזמה האמריקאית – מסגרת המדגישה פתיחות, פיתוח ושיתוף פעולה עם מדינות שאינן חלק מהמעגל הטכנולוגי המערבי. קשה שלא להיזכר בשלהי שנות ה-50 של המאה הקודמת, כאשר ברית המועצות הקדימה את ארצות הברית בשיגור הלוויין ספוטניק לחלל, באוקטובר 1957.

קזחסטן היא, לפי הדיווחים, המדינה היחידה שנמצאת כיום בשתי המסגרות. היא חתומה על Pax Silica, קשורה גם ל-WAICO, מחזיקה במאגרי מינרלים חיוניים ומנהלת קשרי מסחר ענפים עם סין. לכן, האופן שבו קזחסטן תגיב ללחץ האמריקאי עשוי להיות המבחן הראשון לניסיון לצמצם את האזור האפור שבין הגושים.

גם אירופה לכודה בתווך, אחרי שנים שבהן ביקשה לשמור על "אוטונומיה אסטרטגית". דרישה אמריקאית לבחור בין וושינגטון לבייג'ינג עלולה לצמצם את מרחב התמרון שלה.

Pax Silica, שנתפסה תחילה כברית עסקית המאפשרת הזדמנויות השקעה משותפת בבינה מלאכותית, עלולה אפוא להתעצב כמסגרת גושית סגורה, שתמנע מהמדינות החברות בה "לרקוד על שתי החתונות".

במקביל, סין מקדמת מודלים בעלי משקלים פתוחים. מדיניות הפתיחות סייעה לחברות סיניות להפיץ את מודליהן במהירות, לבנות סביבם קהילת מפתחים ולשפר אותם; בשנה האחרונה הצטמצם הפער מול המודלים המתקדמים של OpenAI ושל Anthropic, הן ביכולת והן בעלות.

אלא שהצלחת האסטרטגיה מייצרת גם מתח פנימי: ככל שהמודלים הסיניים מתקרבים לצמרת, הפתיחות מפיצה את היכולות הללו גם מחוץ לסין ועלולה לפגוע ביתרון שנבנה. לפי דיווחים, בייג'ינג שוקלת להגביל את הגישה מחוץ לסין לדגמים המתקדמים ביותר שלה.

לא כולם בעמק הסיליקון תומכים בחסימת המודלים הסיניים. מארק צוקרברג סבור שאיסור על מודלים סיניים פתוחים עלול להוביל לתוצאות הפוכות. מנכ"ל מטא טוען שפעולה כזו תעכב את החדשנות, וכי יש להתמקד בהסרת חסמים בתחומי השבבים, החשמל, התשתיות וכוח האדם.

לאחר הדיווח על טיוטת המכתב, פרסם מייקל שארפ, מנכ"ל Pax Silica Forum, מאמר באתר הפורום. Pax Silica Forum הוא גוף פרטי התומך ביוזמה, ולא מוסד רשמי של ממשלת ארצות הברית. לכן המאמר אינו הוכחה למדיניות אמריקאית, אלא מעניין משום שהוא מראה כיצד תומכי היוזמה עצמם מבקשים למסגר אותה.

שארפ אינו מציג את Pax Silica רק כעוד זירה בתחרות האסטרטגית בין ארצות הברית לסין. בעיניו, התחרות משנה את התשתית שעליה תיבנה כלכלת הבינה המלאכותית: סטנדרטים טכנולוגיים, שרשראות אספקה של מוליכים למחצה, תשתיות מחשוב, מערכות אנרגיה ומינרלים קריטיים הופכים לכלי השפעה גיאופוליטיים.

למדינות שבונות את התשתיות תהיה השפעה על הטכנולוגיות שיישענו עליהן; למדינות השולטות בשרשראות האספקה תהיה השפעה על התעשיות התלויות בהן; ולמדינות שיכולות לגייס הון ולבנות בקנה מידה גדול יהיה יתרון משמעותי.

להערכת שארפ, השאלה אינה רק אם Pax Silica היא יוזמה חשובה, אלא אם היא יכולה להפוך לארכיטקטורה שדרכה העולם החופשי יבנה את כלכלת הבינה המלאכותית.

Pax Silica שואבת את שמה מן המונח ההיסטורי המסמל שלום, יציבות ושגשוג, אך בפועל היא עלולה לכונן את ההפך הגמור. אין זו בניית הסכמה, אלא כינון מחנה. לא ברית של pax, אלא של bellum – המילה הלטינית ל"מלחמה". כך עברנו, כמעט בלי משים, משלום הסיליקון למלחמת הסיליקון.