מי יגנוב לנו את הבחירות?

דמיינו את ישראל בבוקר שאחרי הבחירות. התוצאות עדיין חלקיות, מאות אלפי קולות טרם נספרו – ואז הטלפון מתחיל לרטוט.

בווטסאפ מופיע סרטון של ארגזי קלפיות שכביכול נעלמו. בטלגרם "עובד ועדת הבחירות" טוען שהמספרים לא מסתדרים. באיקס מופיע גרף שמראה לכאורה זינוק חשוד בקולות. בתוך דקות משפיענים משתפים, כלי התקשורת מהדהדים ופוליטיקאים דורשים תשובות. ההאשטאג #הבחירות_נגנבו כבר מתפשט.

עד שוועדת הבחירות מסבירה והפייק נחשף, מאות אלפים כבר נחשפו לגרסה אחרת של המציאות. בזמן שהעובדות נבדקות, השקר כבר הספיק להתפשט בכל הארץ.

זהו תרחיש דמיוני, אבל רכיבים שלו כבר הופיעו גם בישראל. ב-2022, כאשר בל"ד נאבקה על אחוז החסימה, הופצו בהיקף נרחב טענות על אי-סדרים בספירת הקולות ביישובים הערביים, בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, כפי שדיווחו פייק ריפורטר.

72 השעות המסוכנות

השעות שאחרי סגירת הקלפיות פגיעות במיוחד. הציבור רוצה תשובות מיד, אבל הדמוקרטיה זקוקה לזמן כדי לספק תשובה אמינה: צריך לספור את הקולות, לבדוק חריגות ולספור את המעטפות הכפולות. כל זה לוקח זמן.

לתוך הפער הזה נכנסים מי שמציעים תשובה פשוטה בהרבה: רימו אתכם. אפשר לקרוא לתקופה הזו "חלון הדיסאינפורמציה שלאחר הבחירות" – השעות והימים שבהם הביקוש למידע נמצא בשיא, אך המידע הרשמי עדיין חלקי.

כך עובד המנגנון לערעור האמון בתוצאות הבחירות ואף עלול להוביל להסתערות אלימה על מוסדות השלטון: לפני הבחירות זורעים ספק. ביום הבחירות מחפשים תקלה. בשעות שאחריהן הופכים את אי-הוודאות לראיה.

ואז, בתוך חלון של 72 שעות, הרשתות עושות את מה שהן יודעות לעשות היטב: מחברות אלפי אירועים קטנים לסיפור אחד גדול – אנחנו ניצחנו; "הם" גנבו לנו את הניצחון. משם הדרך למהומות אלימות בירושלים קצרה.

"Stop the Steal" בארה"ב, ההסתערות בברזיל – והלקח מגרמניה

ב-6 בינואר 2021 הסתערו אלפי תומכי דונלד טראמפ על הקפיטול האמריקאי, משוכנעים שהבחירות נגנבו. דו"ח של שותפות האינטגריטי בבחירות תיאר כיצד נולד הסיפור: מאות טענות קטנות שהופצו ברשת – פתקים שנמצאו כביכול בפח, מכונות הצבעה "מכורות" וטענות לזיופים.

מהר מאוד התחברו הטענות לנרטיב אחד ופשוט: "הבחירות נגנבו".

קבוצת Stop the Steal בפייסבוק צברה במהירות מאות אלפי חברים, והטענות התפשטו בעזרת משפיענים ופוליטיקאים. מה שהתחיל ברשת הפך להתארגנות פוליטית ולהפגנות, ולבסוף להסתערות על הקפיטול בניסיון לעצור את אישור התוצאות.

בברזיל, הטיל הנשיא דאז, ז'איר בולסונארו, ספק באמינותה של מערכת ההצבעה האלקטרונית עוד לפני בחירות 2022  וזרע מראש חשד כלפי התוצאות.

לאחר שהפסיד ללואיז אינסיו "לולה" דה סילבה, התמלאו הרשתות בטענות על זיופים ומניפולציות. בית המשפט העליון לבחירות בברזיל הפריך שורה של טענות כוזבות, אך תומכי בולסונארו סירבו לקבל את התוצאה.

ב-8 בינואר 2023 הסתערו אלפים על מוסדות השלטון בברזיליה, בתמונות שהזכירו את ההסתערות על הקפיטול האמריקאי.

בגרמניה, לקראת הבחירות ב-2021, הופצו טענות כוזבות על הצבעה בדואר, על אבטחת הקלפיות ואף על חוקיות הבחירות. אולם שם התגובה הייתה אחרת.

הרשויות הגרמניות הפעילו עמוד בשם "Facts against fake news", שבו הפריכו טענות כוזבות והסבירו לציבור כיצד הבחירות והספירה מתנהלות. הן הדגישו שההצבעה נעשית על נייר, אינה תלויה במערכות IT ולכן אינה חשופה למניפולציה באמצעות מתקפת סייבר.

התגובה המוסדית המהירה לא מבטיחה שכל שקר ייעלם, אבל היא יכולה להשפיע על השאלה אם קונספירציה תישאר בשולי הרשת או תהפוך לנרטיב פוליטי.

ובישראל הקרקע מוכנה עוד לפני פתיחת הקלפיות

בישראל הקרקע לנרטיב של "גניבת בחירות" כבר פורייה. הפערים הגדולים בין הסקרים בכלי התקשורת השונים מייצרים ציפיות סותרות לניצחון.

ציבור שבמשך שבועות וחודשים שומע שהמחנה הפוליטי שלו מוביל מגיע ליום הבחירות – ומפסיד. עבור רוב האנשים ההסבר יהיה פשוט: הסקרים טעו. סקרים הם מדגמים, לא תוצאות.

לא נאפשר פגיעה ברצון הבוחר – לא בידי בוטים איראניים, לא בידי עמותות זרות ולא בידי פקיד שמציב את עצמו מעל פתק הבוחר!

זימנתי לדיון בוועדה את ראש השב"כ דוד זיני, יו"ר ועדת הבחירות השופט נעם סולברג וראש מערך הסייבר הלאומי, כדי לבחון את ההיערכות לקראת הבחירות לכנסת ה-26 מול ניסיונות… pic.twitter.com/njAWPV1foK

— Boaz Bismuth (@BismuthBoaz) July 27, 2026

אבל בעולם של חוסר אמון עמוק במוסדות, עלול להתעורר חשד אחר: איך ייתכן שניצחנו בסקרים והפסדנו בקלפי? מכאן המרחק לשאלה "מה קרה לקולות שלנו?" קצר מאוד.

תוסיפו לזה בינה מלאכותית

בארה"ב ובברזיל היה צורך לבנות סיפור משכנע באמצעות טענות, סרטונים ותמונות. בבחירות הקרובות בישראל, הבינה המלאכותית כבר תהיה חלק מהתמונה.

בתוך דקות אפשר לייצר הקלטה של "עובד ועדת הבחירות" שמודה בזיוף, או סרטון מזויף שבו אדם מוציא פתקים מקלפי. הזיוף מהיר וזול. ההפרכה, לעומת זאת, איטית.

כדי לבדוק את האמת נדרשות שעות ולעיתים ימים. חלון הזמן הזה מאפשר לשקר להתפשט למאות אלפים ואף למיליונים, באמצעות מנגנון ההפצה של הרשתות החברתיות.

המחוקק הישראלי אמנם מחייב סימון של תכנים מסוימים שנוצרו בעזרת בינה מלאכותית, אך המענה המשפטי והאכיפה אינם בהכרח מהירים. במקרים רבים, הטיפול נעשה באמצעות פניות ועתירות לוועדת הבחירות המרכזית. בינתיים, הדיסאינפורמציה ממשיכה להתפשט.

לכן אסור לנו להתכונן רק ליום הבחירות

אנחנו משקיעים משאבים רבים בהגנה על הקלפיות ובשמירה על תקינות ההצבעה. אבל בבחירות הקרובות צריך להגן גם על דבר שקשה הרבה יותר להגן עליו: האמון בתוצאות הבחירות.

ישראל צריכה להכין מראש תוכנית ל-72 השעות שלאחר סגירת הקלפיות.

ועדת הבחירות צריכה להקים מערך מהיר שיזהה ויפריך טענות כוזבות על הספירה בזמן אמת. עליה להסביר לציבור עוד לפני הבחירות מדוע התוצאות משתנות במהלך הלילה, מהן מעטפות כפולות ומדוע פער בין מדגם טלוויזיוני לתוצאה הסופית אינו עדות לזיוף.

כלי התקשורת צריכים לקבוע מראש כיצד יתייחסו לסרטון ויראלי שמטיל ספק בטוהר הבחירות, ולא להפוך כל טענה שרצה ברשת לכותרת שמעניקה לה לגיטימציה.

הרשתות החברתיות צריכות להציג לציבור ולרגולטורים תוכנית ברורה ליום הבחירות ולימים שאחריו: כיצד יזהו רשתות מתואמות, כיצד יטפלו בתוכן מזויף ומה יעשו כאשר פוליטיקאים ומשפיענים בעלי קהל עצום יפיצו טענה שקרית על תוצאות הבחירות.

אם הפלטפורמות מתחייבות לשיתוף פעולה, השאלות אליהן פשוטות: האם יהיה חמ"ל פעיל גם ביום שאחרי הבחירות? האם יהיה ערוץ ישיר ומהיר לוועדת הבחירות? וכאשר יינתן צו שיפוטי, האם הן ידאגו שהתוכן המניפולטיבי לא יופץ מחדש?

כי דווקא אז, כשהקלפיות כבר סגורות אך התוצאה עדיין מתגבשת, יתחיל המבחן האמיתי.

יש מי שמבטיחים שהפעם יהיה אחרת. לקראת הבחירות ועדת הבחירות מנהלת מגעים עם הרשתות החברתיות בנוגע לטיפול בבוטים, במבצעי השפעה ובסימון תכני AI. אבל המבחן האמיתי אינו בהצהרות לקראת הבחירות, אלא באכיפה בזמן אמת.

כבר עכשיו אפשר לראות את הפער בין הצהרות לאכיפה. למשל, שופט בית המשפט העליון נעם סולברג הורה להסיר סרטון תעמולה של נתניהו שבו הופיעו ילדים, אך לאחר מתן הצו הסרטון הופץ מחדש ברשת.

ביום הבחירות אנחנו יודעים שצריך להגן על הקלפיות. בבוקר שאחרי הבחירות נצטרך להגן על אמון הציבור בכך שהפתקים שבתוכן הם שקובעים מי ניצח.