סילמן. הסוף.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן כשלה בפריימריז בליכוד, ובהיעדר שריון ברשימה אחרת, דרכה הפוליטית הסתיימה לפחות לכנסת הקרובה. 

לאורך כהונתה נרשמה במשרד שורה של שיאים שליליים. אחד מסימני ההיכר הבולטים של התקופה היה הקרע העמוק עם ארגוני הסביבה. במשך שנים פעלו העמותות כזרוע משלימה למשרד: הן הובילו מחקרים, גיבשו מדיניות, ניהלו את הקשר עם השטח ופעמים רבות הצביעו על כשלים שסייעו לשפר את עבודת הממשלה. המשרד, מצדו, העניק להן תמיכות קבועות באמצעות קולות קוראים ושיתופי פעולה.

אפשר שהיחסים בין הארגונים לסילמן נולדו בחטא. ב-8 בנובמבר 2022, שבוע לאחר הבחירות, הונח על שולחנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב יוצא דופן. שורה של ארגוני סביבה, ובהם "צלול", "מגמה ירוקה" ו"אדם טבע ודין", ביקשו ממנו למנות את גילה גמליאל לשרה להגנת הסביבה. גמליאל, ח"כית ושרה ותיקה מהליכוד, כבר כיהנה בתפקיד ובעיני הארגונים נתפסה כבעלת ברית וכמינוי מקצועי – לפחות בסטנדרטים של הפוליטיקה הישראלית. אלא שנתניהו חשב אחרת ומינה את סילמן לתפקיד כאתנן פוליטי על הפלת ממשלת השינוי.

סילמן, שבכנסת הקודמת שימשה בין היתר יו"ר ועדת הבריאות ואפשרה את הקמת ועדת המשנה להשפעת הסביבה והאקלים בראשות ח"כ אלון טל, לא מצאה ערך ביצירת קשרים עם הארגונים. במקום לבנות עמם אפיק עבודה משותף, היחסים הלכו והידרדרו. התנועה הסביבתית התנגדה לביטול המס על הכלים החד-פעמיים ואף תהתה על מינויו של גיא סמט, לשעבר הממונה על הנפט במשרד האנרגיה, למנכ"ל המשרד ולאיש אמונה של סילמן. סילמן וסביבתה התקשו להתמודד עם הביקורת העניינית והגיבו בשורת צעדים שהובילה לבסוף לנתק.

תחילה עיקרה סילמן את נוהל התמיכות, ובהמשך ביטלה אותו לחלוטין, בהליך ספק תקין שעודנו מתברר בבית המשפט. בשלב הזה ניסתה להפיק הון פוליטי על גב העמותות: היא הובילה מסע השמצות והסתה, תייגה את הארגונים פוליטית וקיוותה שהעימות יתורגם לתמיכה בקלפי. אלא שבפועל, סילמן פגעה בציבור רחב שחוצה מגזרים, אוכלוסיות ואידיאולוגיות, והלכה ונתפסה כפוליטיקאית שמנהלת באופן לא ענייני משרד מורכב ומקצועי, בעל השפעה עצומה על בריאות הציבור ועל עתידו.

ארגוני הסביבה מברכים – ומזהירים

"הסביבה ובריאות הציבור רושמות אנחת רווחה גדולה", אמר הבוקר יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית". עם זאת, הוא הזהיר כי מפלתה של סילמן עלולה להיות מטעה: "הימים הקרובים עד לסיום תפקידה בפועל של השרה עלולים להיות מאופיינים במחטפים מצד גורמים שונים בממשלה ומחוצה לה, שכן השרה, שמעמדה הפוליטי גם כך לא היה מהמבוצרים, תיחשב כברווז צולע", הסביר. "עלינו לעמוד על המשמר שבעתיים ולהישאר עם עין פקוחה בלילות, כדי להבטיח שהפיחות במעמדה של הסביבה לא יואץ בתקופה מסוכנת זו".

הנזק שהותירה סילמן במשרד ידרוש זמן רב לשיקום. הוא ניכר בחילופי המנכ"לים, בעזיבת בכירים וביציאתם של עובדים ותיקים לחל"ת ממושך. לאורך הקדנציה סיקרנו ב"שקוף", בשורה של כתבות ותחקירים, את הפוליטיזציה של המשרד, את ההחלטות השנויות במחלוקת ואת כשלי הניהול. את התמונה המלאה הצגנו בפרויקט סיכום הקדנציה שלה, "המיניסטרמטר".

קראו כאן: 50 גוונים של כישלון

"סילמן הייתה השרה להגנת הסביבה הגרועה ביותר בתולדות ישראל", סיכם אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה – ארגון שסילמן הקדישה לו נתח משמעותי ממסע ההסתה שלה ואף כינתה אותו "מגמה רעה". "לאורך כל שנותיה בתפקיד היא הקדישה את זמנה לפעילות פוליטית ולאינטרסים אישיים במקום לפעול למען תושבי ישראל", אמר. "סילמן משאירה מאחוריה רזומה עשיר בכשלונות, שפירושו הידרדרות והחמרה במשברים הסביבתיים והבריאותיים שמאיימים על כולנו. כישלונה המקצועי הוביל גם את מצביעי הליכוד להקיא אותה מחוץ לפוליטיקה הישראלית. הדרך לתיקון הנזק מתחילה עכשיו, וזה ייקח זמן רב – אבל אנחנו כאן כדי להישאר ולהילחם על העתיד הסביבתי והבריאותי של ישראל".

גם בארגון אדם טבע ודין בירכו על התוצאה. "סילמן הרסה באופן שיטתי את ההגנה על הסביבה", אמרה עו"ד תמי גנות, סמנכ"לית הארגון. "היא החלישה את ארגוני הסביבה, פעלה תוך שימוש ציני במעמדה לקידום מהלכים פופוליסטיים והבריחה חלק ניכר מן הצוות המקצועי המסור של המשרד – ומגלה כעת שגם בוחרי הליכוד אינם עיוורים להתנהלותה".

גנות הוסיפה כי תוצאות הפריימריז הן תזכורת לכך שהסביבה אינה שייכת לצד אחד של המפה הפוליטית. "היא של כולנו, והיא החיים עצמם – האוויר שאנחנו נושמים, הפקקים בדרך לעבודה והחום הבלתי נסבל בדרך לגן או לבית הספר. אדם טבע ודין יפעל מול ועם הממשלה הבאה לשם החזרת הנושא הסביבתי לסדר היום הלאומי והציבורי".

כישלונה של סילמן בפריימריז בליכוד לא נבע מיחסיה העכורים עם ארגוני החברה האזרחית. ובכל זאת, בעימות עמם היא ויתרה על כוח ציבורי לא מבוטל – ובעיקר על שותפים שיכלו לסייע לה לנהל משרד מורכב ומקצועי, הנדרש לאזן בין צורכי התעשייה לבריאות הציבור ובין אינטרסים ממשלתיים ולאומיים לצרכים אזרחיים.

לפני כמה חודשים התייצבה סילמן בוועדת הפנים והגנת הסביבה כדי לדווח על פעילות משרדה. במהלך הדיון היא השתלחה בחברי האופוזיציה ובארגוני הסביבה וניהלה אותו בפראות ובגסות.

"אם אתה רוצה שישמעו אותך, אז תדבר לאט, מעט ובשקט", פתחה בנינוחות, כשציטטה עצה של נתניהו על מנהיגות שאותה ביקשה לאמץ. אלא שלא באותו דיון, ובוודאי שלא לאורך הקדנציה כולה, הצליחה סילמן להפגין מנהיגות יציבה, אידיאולוגיה ברורה וקו מקצועי מאופק – או לכל הפחות ליצור סביבה מרחב של אמון והקשבה.

האם זהו סוף דרכה הפוליטית? ימים יגידו. מה שבטוח הוא שההד הציבורי סביב מפלתה וכישלון הנהגתה כבר מסמן את גבולות כוח המשיכה האלקטורלי שלה – לפחות לעת עתה.