הכנסת נרמסת: כך הפכה השתקת האופוזיציה לשיטה

השבוע שעבר היה עוד שבוע אימים בכנסת. נדמה שה"רוטמניזם" בוועדות וה"גוטליביזם" במליאה התפשטו לעוד חברי כנסת ולעוד ועדות, כמו סרטן השולח גרורות אלימות לעבר כל איברי הפרלמנט הישראלי החולה. 

בעוד הליכי החקיקה המקדמים הפיכה משטרית זוכים לתשומת לב תקשורתית, תהליך הרסני לא פחות לדמוקרטיה הישראלית ממשיך להתעצם במליאת הכנסת ובוועדות: התנהלות שיטתית ואגרסיבית לדיכוי חברי הכנסת מהאופוזיציה. 

הרשות המחוקקת בישראל (הכנסת) סובלת מנחיתות מובנית מסורתית מול הרשות המבצעת (הממשלה), בין היתר בשל קוטנה של הכנסת והדיקטטורה של המשמעת הקואליציונית, אך רמיסת זכות חברי האופוזיציה אפילו להביע את דעתם היא תהליך הקשור בטבורו להפיכה המשטרית. לולא הוזנח הטיפול בו, גם חקיקת ההפיכה המשטרית היה מתנהלת אחרת ומתקדמת בקושי רב יותר. 

מה שהתחיל לפני כשלוש שנים, עם תחילת הקדנציה של ממשלת נתניהו השישית, כהתנהלות בריונית שהאופוזיציה ומוסדות הכנסת כשלו מלהעניק לה תשובה הולמת במליאה ובוועדת החוקה, הפך בחלוף השנים להתנהלות מקובלת בכל חלקי המשכן. 

בריונות במליאה

דוגמה מובהקת היא האופן בו מתנהלת המליאה בניצוחו של חבר הכנסת מהליכוד ניסים ואטורי. בואטורי נקשרו כבר מספר פרשיות, מהענקת רישיון הקבלן שלו באופן אסור לאחר בזמן שהוא משמש כחבר כנסת, דרך השיט שערך לפעילי ליכוד ועד לקריאות לביצוע פשעי מלחמה.

אלא שלצד היותו חבר כנסת, ואטורי הוא גם אחד מסגניו של יושב ראש הכנסת. כלל ברזל הוא שכשואטורי מאייש את כס היו"ר במליאה, נחזה כנראה באירועים של חוסר הוגנות וגזענות ביחס לחברי כנסת מהאופוזיציה. 

תקנון האתיקה והנחיות הייעוץ המשפטי, המסדירים את ההתנהלות במליאה, הם עבורו בגדר המלצה לא מחייבת. ואטורי ממהר לסלק מהאולם חברי כנסת מהאופוזיציה, במיוחד אם הם מסיעות ערביות, אך מגלה סבלנות אין-קץ להפרעות מסוג "הטרור הגוטליבי" של חברי כנסת מהקואליציה המופעלות כלפי דוברי האופוזיציה שעל הדוכן, טרור שנועד לשלול את זכות הבעת הדעה מן הצד שכנגד. 

כך לדוגמה ביום חמישי האחרון (15.1) ניתן היה לחזות בואטורי מוריד מהדוכן בתוך שניות את ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) משום שאמר את המילה "גזען" על אביו של השר עמיחי אליהו. העובדה שהאב, הרב שמואל אליהו, אכן ידוע בהתבטאיותיו הגזעניות ובג"ץ אף הורה להעמידו לדין בגינן, לא שינתה דבר. כשח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל) יצא להגנת טיבי וציין כי מדובר בעובדה, ואטורי הוציא אותו באופן לא חוקי כשקרא אותו לסדר שלוש קריאות רצופות. 

הפיכת שלוש הקריאות לקריאה אחת היא פרקטיקה אסורה לפי הנחיות הייעוץ המשפטי לכנסת והחלטות ועדת האתיקה. לעומת זאת כשמשמר הכנסת החל להוציא את כסיף מהמליאה, השרה מהליכוד מאי גולן ליוותה את יציאתו בקריאות "חתיכת מחבל, מנוול, חתיכת טינופת, מחבל", התבטאויות אסורות על-פי תקנון האתיקה. במקרה הזה ואטורי לא טרח אפילו להעיר לה על כך, לא כל שכן להוציאה מהמליאה.  

ההתנהגות המפלה של ואטורי אינה מוגבלת רק לחברי הכנסת הערבים מהאופוזיציה. באותה ישיבה, כשח"כ מירב בן ארי (יש עתיד) עלתה לדוכן, החלה השרה גולן להפריע לדבריה. בן-ארי ניסתה להפסיק את הפרעות השרה ובחילופי הדברים ביניהן הזכירה שגולן נחקרה בחשד לעבירות שחיתות. 

מרגע זה נפרצו כל הסכרים וגולן, הידועה בסגנונה האלים, פצחה במופע צעקות וגידופים, אליו הצטרפה חברת כנסת אחרת שצברה מוניטין כמתפרעת מקצועית – טלי גוטליב, גם היא מהליכוד. המופע המזעזע כלל הערות מיזוגיניות וקללות ("טינופת של אישה", "רוע מזוקק של אישה", "המקרקרת הראשית", "לא נופפת היום בכנפיים"), זאת תוך שגולן מנופפת לקבוצת בנות צעירות שהגיעו לסיור בכנסת ושהו ביציע. 

מופע האימים של גולן וגוטליב נמשך בחסות ואטורי. בן-ארי התחננה שוב ושוב שיטפל בהפרת הסדר ויאפשר לה להמשיך בדבריה, אך סגן יו"ר הכנסת מהקואליציה הורה לה "להתעלם" ולהמשיך לנאום, כשהוא מעניק לגיטימציה לקללות, צרחות ולהפרעות בלתי פוסקות של השתיים. רק כעבור שמונה דקות של התפרעות הוציא ואטורי מהמליאה את גוטליב. לגולן התאפשר להפריע עד לפני הדקה האחרונה של הנאום. 

שתי האפיזודות הללו מאפיינות את התנהלותו של ואטורי, והתנהלותו של ואטורי מאפיינת את ההתנהלות של רוב יושבי הראש מהקואליציה, שמתנהלים בדורסנות כלפי האופוזיציה. 

אגב: כשיו"ר הישיבה הוא חבר כנסת מהאופוזיציה, הישיבה מתנהלת לרוב באופן ממלכתי. ניתן לייחס זאת למידות תרומיות שבאופוזיציה עוד מחזיקים בהן. ויתכן שהקואליציה הבריונית והגזענית בהיסטוריה של מדינת ישראל פשוט בורכה באופוזיציה מפולגת שאינה יודעת להתאחד ולייצר מענה גם כשעומדים להכחיד זכויות בסיס שלה – כמו זכות הדיבור במליאה.   

אימה בוועדות

בוועדות הכנסת המצב אינו שונה. הברבריזציה של הוועדות החלה בתחילת הקדנציה של הכנסת ה-25 בוועדת החוקה, חוק ומשפט. חבר-הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית), יושב-ראש הוועדה, קיבל לפני שלוש שנים משימה: להעביר במהירות הבזק את חוקי ההפיכה המשטרית. בדרך, דרס רוטמן בבריונות את זכויות חברי האופוזיציה שניסו במעט הכלים הפרלמנטריים שלהם להתנגד לבליץ.

שלוש שנים אחרי, ניתן לומר שה"רוטמניזם" כבש גם ועדות נוספות. עד כדי כך שבשנה האחרונה קשה לצפות בדיונים ברבות מוועדות כנסת. על אף שישנם עדיין יושבי ראש של ועדות ששומרים על הגינות בסיסית, ה"רוטמניזם" הפך למגפה. אפילו יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ, המכהן כיו"ר ועדת הכנסת, מנהל לא פעם ישיבות באופן מזעזע ודורסני. כך למשל התנהלה הישיבה על המחטף להקמת "ועדת תקשורת", וכך התנהלה גם הישיבה על הדחת ח"כ כסיף מהכנסת. זו האחרונה התנהלה באופן שלא היה מבייש בתי משפט בדרום ארה"ב בתקופת העבדות.  

בדצמבר הצטרפה לשורות יושבי הראש הבריונים חברת כנסת נוספת מהליכוד, גלית דיסטל אטבריאן. מי שזכורה בעיקר מהקדנציה הביזארית שלה כשרת ההסברה ("אין לי מדפסת") ומנהגה לזכור דברים שלא קרו, מונתה ליו"ר אותה ועדה ספק חוקית – "ועדת התקשורת". 

מהישיבה הראשונה של הוועדה בראשותה התנהלה דיסטל-אטבריאן בבריונות חסרת מעצורים. זכות הדיבור בוועדה הזו שמורה בעיקר לה, לשר התקשורת מהליכוד שלמה קרעי, למעט חברי הקואליציה שטורחים להגיע לוועדה, וכך גם לשליחים של שר התקשורת המגיעים לוועדה בכובעים שונים כשלכולם ברור שהם שופרות השר. 

במקביל דורסת דיסטל מהישיבה הראשונה את זכות הדיבור של חברי האופוזיציה. אם כשהיא מסרבת להעניק להם זכות דיבור אחרי שהיא ושר התקשורת דיברו ארוכות, אם כשהיא מוציאה אותם בסיטונות מחוץ לחדר ואם כשהיא פשוט מסרבת להעניק להם זכות לשאול שאלות את גורמי המקצוע ולהתעקש על תשובות מתבקשות. 

בשבוע שעבר פרסמנו כיצד הוציאה דיסטל-אטבריאן את ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש-עתיד) תוך שהיא נוקטת בפרקטיקה האסורה של שלוש קריאות רצופות. ההתנהלות הלא חוקית היתה הפעם בוטה במיוחד, אחרי שהיועצת המשפטית של הוועדה לקחה לידיה באופן חריג את המיקרופון וקבעה שאסור להוציא חברי כנסת בשלוש קריאות רצופות – דיסטל-אטבריאן ביטלה את דבריה וקבעה שהיא יו"ר הוועדה והיא תחליט מה שבא לה. 

האופוזיציה חייבת לפעול

הגיע הזמן שחברי סיעות האופוזיציה כולם, למרות האיבה והדם הרע בין חלק מהם ומבלי להחרים את הסיעות הערביות, יקיימו דיון חירום יחד עם יושבי ראש הסיעות שלהם כדי להשיב מלחמה נגד המשך התהליך הזה, ההרסני לדיון הדמוקרטי בכנסת. 

עליהם לאמץ שורה של צעדים מתואמים: הקמת חמ"ל שיקלוט כל הפרת תקנון כלפי מי מחברי האופוזיציה, הגשה מיידית של תלונות לוועדת האתיקה, דרישה מיו"ר הכנסת ומיו"ר ועדת האתיקה לאמץ כצעד חירום קיום דיונים בהפרות תוך יממה או יממות בודדות אחרי הפרת התקנון, ולחייב הטלת סנקציות בגין דריסת זכויות חברי האופוזיציה. 

אנחנו ב"שקוף" מתכוונים להתגייס על מנת להיאבק בתופעה. לא מדובר בסוגיה מפלגתית. בבחירות הקרובות, לפי כל הסקרים, צפויות הקואליציה והאופוזיציה להתחלף. האם חברי האופוזיציה שסבלו מדיכוי, בריונות והשתקה יגלו אצילות ולא ינהגו כך כלפי חברי האופוזיציה החדשים-ישנים? אולי כן ואולי לא, אך עדיף שלא להשאיר זאת ליד המקרה ולטוב הלב המקרי. לכנסת יש כלים להתמודד עם התופעה. הגיע הזמן להפעיל אותם.