ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
פעילות הלוביסטים (שדלנים) בכנסת ה-25 שברה את כל שיאי העבר. במהלך כהונתה של הכנסת הנוכחית נרשמו במאגר הלקוחות 1,091 לקוחות שונים, שיוצגו על ידי 366 שדלנים שונים באמצעות 83 גופי לובינג.
שנת 2025 הייתה שנת השיא של פעילות הלובינג בכנסת הנוכחית. נתוני "מדד הלוביסטים" המלאים יתפרסמו ב"שקוף" בימים הקרובים.
למרות השיא בפעילות, ולמרות העובדה שחוק הלוביסטים הישראלי נחשב לאחד החלשים בעולם, הכנסת הנוכחית כשלה בהעמקת אסדרת פעילות הלוביסטים בישראל. בדיקה במאגר הצעות החוק מעלה כי אף אחד מ-120 חברי הכנסת לא טרח במשך ארבע שנות כהונה אפילו לנקוט באקט הצהרתי כמו הנחת הצעת חוק לתיקון חוק הלוביסטים הישראלי ("חוק הכנסת, פרק י"ב: שדלנים"), הדורש רפורמה עמוקה זה שנים רבות.
אפשר היה לצפות שמשבר האמון בין האזרחים למערכת קבלת ההחלטות בישראל יוביל לפחות את חברי הכנסת מהאופוזיציה, המצהירים כי שאיפתם היא לחזק את האמון במשטר הדמוקרטי, להגיש הצעות חוק להעמקת השקיפות בפעילות השדלנים. אולם בפועל, אף אחד מהם לא טרח לעשות דבר.
היחיד שהגיש הצעת חוק שבה מוזכרת המילה "שדלן" היה ח"כ אלון שוסטר ("המחנה הממלכתי"), שהניח ביוני 2026, ממש בסוף דרכה של הכנסת ה-25 הצעת חוק לתיקון חוק הבחירות, כך שייאסר על לוביסטים לתרום כספים למועמדים בפריימריז במפלגות. הרעיון שבבסיס ההצעה נשען על היגיון בריא, אולם הצעת החוק עצמה הייתה לא רצינית, וייתכן שאפילו קצת חצופה: היא כוונה למפלגות שעורכות פריימריז, ולכן אינה נוגעת למפלגתו של המציע.
"הכנסת ה-25 היא הזדמנות מוחמצת בכל הנוגע להסדרת פעילות הלוביסטים. לא רק שלא קודמה רפורמה משמעותית בחוק, גם הכללים הקיימים לא תמיד נאכפים", טוענת לינור דויטש, מנכ"לית לובי 99. "פעם אחר פעם נתקלנו בלוביסטים שהסתובבו בכנסת ללא סרט זיהוי כנדרש בחוק, ונאלצנו להעיר להם בעצמנו או לפנות למנהלי הוועדות כדי שיתערבו".
"אבל הבעיה עמוקה הרבה יותר: החוק הקיים מסדיר את פעילות הלוביסטים בכנסת בלבד, ומשאיר את פעילותם מול משרדי הממשלה ללא הסדרה מקבילה. בלובי 99 כבר גיבשנו הצעת חוק שמטרתה לסגור את הפרצה הזו ולהחיל חובות שקיפות גם על פעילות הלוביסטים מול הממשלה. בכוונתנו לקדם אותה עם תחילת כהונתה של הממשלה הבאה".
בעוד שבישראל נרדמו בנושא במשך שנים, בעולם הואץ תהליך חקיקתם של חוקי לוביסטים והעמיקה אסדרת הפעילות. בדיקה מעלה שאף אחת מהמפלגות הצפויות להיכנס לכנסת הבאה אינה מבטיחה דבר בסוגיה זו. לעת עתה.
בשנת 2008 היה נדמה שישראל עולה על דרך המלך לאסדרת פעילות הלוביסטים בתחומה. החוק שחוקק באותה שנה ביוזמת חברי הכנסת שלי יחימוביץ' וגדעון סער נראה כמו התחלה מבטיחה, לצד הבטחות לחקיקת המשך שתעמיק את השקיפות בפעילות הלוביסטים בישראל.
החוק הישראלי שייך לגל הראשון של חקיקת חוקי לוביסטים בעולם בשנות האלפיים. מחקרים בנושא מציינים את הגל הזה כתחילתו של תהליך חקיקה המתגלגל במהירות עד ימינו. בעשור השני של שנות האלפיים נחקקו עוד 11 חוקים, והגל ממשיך גם בעשור השלישי, בעידוד נמרץ של ה-OECD ושל האיחוד האירופי.
בעת חקיקתו היה החוק הישראלי השמיני מסוגו בעולם. מאז צמח מספר המדינות שחוקקו חוק דומה ל-31 ובנוספות פעילות הלובינג מוסדרת באמצעות רגולציה. כיום, בהשוואה לחוקים אחרים בעולם, החוק הישראלי נחשב לחלש, במובן שאין בו כדי להסדיר את פעילות הלוביסטים – לא בכנסת, ובוודאי שלא במשרדי הממשלה.
בשנת 2015 נוסף ל"חוק הלוביסטים" טלאי קטן: לוביסטים חויבו להירשם בפרוטוקולים של ישיבות הוועדות שבהן הם נוכחים, ונקבעה תקופת צינון של חצי שנה במעבר מלובינג לעבודה כיועצים פרלמנטריים. אבל גם אחרי הטלאי הזעיר הזה, החוק הישראלי נחשב לאחד החלשים בעולם.
כדי לחוקק חוק לוביסטים רציני, צריך קודם כל להגדיר מיהו לוביסט (שדלן). ההגדרה הזו היא שתקבע את גבולות הגזרה של החוק. דוח מקיף שפרסם ארגון ה-OECD בשנת 2021 מצביע על שמונה סוגי שדלנים המופיעים בחוקים השונים בעולם.
רק סוג אחד מופיע בכל החוקים בעולם: "לוביסט צד שלישי" (לוביסט יועץ), כלומר לוביסט מקצועי שגוף שוכר את שירותיו כדי לקדם את האינטרסים שלו. שבעת סוגי הלוביסטים הנותרים הם סוגים של מה שמכונה "לוביסטים ביתיים" – בעלי תפקידים העוסקים בלובינג מתוך הגוף שאת האינטרסים שלו הם מקדמים, כגון אחראי רגולציה, עורכי דין ומנכ"לים. בין הסוגים האלה אפשר למצוא לוביסט מסחרי העובד בחברה מסחרית, לוביסט מהמגזר השלישי – "לוביסט חברתי", לוביסט של ארגוני סחר, לוביסט המייצג ארגוני דת ואחרים.
החוק הישראלי נחשב לחלש במיוחד לא רק משום שהגדרת הלוביסט כוללת רק לוביסטים צד שלישי, אלא גם משום שהיא מתייחסת רק ללוביסטים שפועלים פיזית בתחום משכן הכנסת. כלומר, אלה שפועלים במשרדי הממשלה אינם נחשבים על פי החוק הישראלי ללוביסטים.
מרבית המדינות משתמשות בהגדרה רחבה יותר: בקנדה ובאירלנד, למשל, כל שמונת סוגי הלוביסטים כלולים בהגדרה. משמעות הדבר היא שגם מנכ"לים ואחראי רגולציה של חברות נחשבים שם ללוביסטים המחויבים בחובות השקיפות שבחוק, וכך גם כל גורם בחברה מסחרית שמקדם אינטרס שלה.
החוק חל גם על נציגי ארגוני חברה אזרחית המעורבים בפעילות לובינג ועל נציגי ארגוני סחר, כמו נציגי איגוד הבנקים והתאחדות התעשיינים. כל אלה, כשהם עוסקים בפעילות לובינג – כלומר, מקדמים את האינטרסים של הגוף שבו הם עובדים – כפופים לחוק הלוביסטים באותן מדינות.
אם הגדרת הלוביסט היא שלד החוק, אז הגדרת השקיפות היא "הבשר" שעל השלד – החובות שהכפופים לחוק יצטרכו לעמוד בהן. פעמים רבות תשמעו לוביסטים ופוליטיקאים משתמשים במושג הפופוליסטי "שקיפות מלאה" בהקשר של התנהלות לוביסטים בכנסת. כשתשמעו את זה – מותר לכם לצחוק. בפועל, ישראל רחוקה מאוד ממצב של שקיפות מלאה (מושג חמקמק הדומה ל"ניצחון מוחלט").
אותו דוח של ה-OECD מגדיר 16 פרמטרים של שקיפות ומחלק אותם לשלושה נושאי גג. אין מדינה שיש בה "שקיפות מלאה", גם אם יש מדינות שהחוק בהן עונה על רוב הפרמטרים. בישראל, החוק הקיים עונה רק על שלושה מתוך 16 הפרמטרים. זו הסיבה המרכזית השנייה לציון הנמוך של החוק הישראלי בהשוואה לשאר העולם.
בישראל, רוב המידע על פעילות לוביסטים מסחריים אינו כפוף לחובת שקיפות. הציבור אינו מקבל מידע, למשל, על האינטרסים שהלוביסטים נשכרו לקדם, על הגופים שמולם הם נדרשים לפעול ועל פעילותם – הפגישות או הקשרים שלהם עם מקבלי ההחלטות. הוא גם אינו מקבל מידע על החומרים שהועברו למקבלי ההחלטות ועל הכספים שהושקעו בפעילות הלובינג. הסתרת המידע הזה מהציבור מרוקנת במידה רבה מתוכן את יכולתו להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות.
כדי להקטין את תופעת "הדלת המסתובבת", שבה חברי כנסת, יועצים פרלמנטריים ורגולטורים מסיימים את תפקידם ומועסקים לאחר מכן כלוביסטים המפעילים את קשריהם בקרב עמיתיהם לשעבר, חוקי לוביסטים כוללים גם סעיף המחייב תקופת צינון לפני המעבר ללובינג.
בישראל, חבר כנסת מחויב בתקופת צינון של שנה לפני שיוכל לעסוק בלובינג, ויועץ פרלמנטרי מחויב בתקופת צינון של חצי שנה. בקנדה, לדוגמה, תקופת הצינון עומדת על חמש שנים.
בחוק הישראלי חסר גם מידע מהסוג הנמסר בארה"ב: לצד שמו של כל לוביסט מצוין אם עבד בשירות הציבורי ב-20 השנים האחרונות, ואם כן, באילו תפקידים ובאילו גופים.
בעוד שבועיים יתקיימו בחירות לכנסת ה-26, כשאם ניתן לשפוט לפי הבטחות הבחירות של המפלגות, מבחינתן גם בכנסת הבאה לא תקודם רפורמה נדרשת באסדרת פעילות הלובינג בכנסת ובמשרדי הממשלה.
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
