ממשלת ישראל למען עידן עופר? תכנית הכרייה בשדה בריר חוזרת לשולחן

מדינת ישראל מבקשת לקדם כריית פוספטים בשדה בריר. החלטה ממשלה חדשה שצפויה לעלות לדיון ביום ראשון הקרוב, מבקשת לבטל החלטה קודמת בנושא. תוכנית הכרייה שמוביל תאגיד כיל (כיום ICL) שבשליטת המיליארדר עידן עופר, עלולה לסכן את בריאות התושבים והסביבה, כך עולה מדוחות של משרד הבריאות ומומחים. בנוסף, בשטח המיועד לכרייה חיים כיום אלפי תושבים בדואים בכפר הישראלי אל פורעה. בשנת 2006 מדינת ישראל קיבלה החלטה להכיר בו, אולם ההליך טרם הושלם.

חרף התנגדויות העבר של המשרד להגנת הסביבה, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן תומכת בקידום התכנית. ההחלטה מבקשת לדרוס דרישה שהובילה השרה הקודמת תמר זנדברג, שביקשה לחייב הבאת נתונים מעודכנים על מדיניות כריית הפוספטים בטרם קידום המכרה. 

ראש עיריית ערד יאיר מעיין, שלח מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ובו התנגד להחלטה ומתח ביקורת על אופן העברתה. לדבריו, בפגישות עם שר האנרגיה אלי כהן והשרה להגנת הסביבה עידית סילמן, "סוכם כי כל מהלך בנושא בריר יתבצע בתיאום עם עיריית ערד. הופתענו לגלות, ללא התראה מוקדמת, ללא תיאום ובלי ידיעתנו, החלטת ממשלה בנושא שדה בריר, בניגוד למה שסוכם".

מעיין הזכיר גם את תושבי אל פורעה שחיים בשטח אשר תאגיד כיל מייעד לכרייה. "עד לרגע זה ישראל לא התחילה בתכנון היישוב החדש אל פורעה, מאז שניתנה לי הנחיה לעצור את תכנון היישוב בשנת 2019".

סכנה בריאותית לתושבים 

תאגיד כיל עוסק בין היתר בכריית פוספטים למטרות ייצוא ומנסה שנים ארוכות להרחיב את שטחי הכרייה באישור ממשלת ישראל. בשנים האחרונות הובילו ועד העובדים של מפעל הכרייה הקיים בנגב, רותם אמפרט, קמפיין לפיו אם לא תורחב הכרייה, ייסגרו המפעלים הקיימים. מעמד עובדי המפעל והחשש מפיטורים, הפכו להיות סוגיה מרכזית בשיקולים הפוליטים באשר לאישור הכרייה. 

לאחר מאבק סביבתי עיקש, בשלהי 2022, הצליחו ארגוני הסביבה והשרה זנדברג לדרוש נתוני אמת בנוגע למצב הכרייה כתנאי לקידום התכנית. הוחלט כי בטרם קידום תכנון מפורט למתחם שדה בריר, כולל כל התקדמות נוספת על העבודה על תסקיר ההשפעה על הסביבה, תקיים הממשלה דיון על בסיס בחינה של משרדי הממשלה הרלוונטיים, אשר יביאו לפניה נתונים מעודכנים בנושא מדיניות כריית הפוספטים בישראל. המשרד בראשות זנדברג הפיץ אז מסמך מפורט בנושא.

זנדברג צירפה את עמדתה וכתבה כי "תוצאות הבחינה מעמידות בספק רב את היתכנות הכרייה של פוספט בבקעת ערד. כרייה כזו תהיה כרוכה בפינוי ופיצוי של אלפים רבים של אזרחי המדינה, ותהיה כרוכה בתשלום תמלוג מזערי על משאב הטבע ביחס למחירו בשוק. במקום המשך כילוי המשאב תוך פגיעה בבריאות ובסביבה, על מדינת ישראל להשקיע את השנים הקרובות בקידום מתווה של עתיד תעסוקתי יציב ובר-קיימא לנגב על כלל תושביו".

מיד לאחר הפצת טיוטת החלטת הממשלה הנוכחית, הופצו אליה התנגדויות חריפות. ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) שלח מכתב לשרי הממשלה ובו דרש שיתנגדו לכרייה, תוך אזכור מחקר לפיו מדובר בסכנת חיים. "לפי דוח בלתי־תלוי של פרופ' ג'ונתן סאמט, שהוזמן על ידי משרד הבריאות, כרייה בשדה בריר תפגע בוודאות בבריאות הציבור, תגרום למחלות לב, שבץ וסרטן, ותוביל למוות מוקדם של ארבעהה-חמישה מתושבי ערד והפזורה בכל שנה", ציין במכתב.

"בשל הסכנה הברורה והמיידית לחיי אדם, לבריאות הציבור ולמשאבי הטבע, אני מפציר בכם – התנגדו להצעת ההחלטה. אל תתנו יד למהלך מסוכן, חפוז וחסר אחריות, והותירו את הדרישה לבחינה מעמיקה ודיון מקדים בממשלה בטרם תתקבל כל החלטה על כריית הפוספטים בישראל".

כ-17 ארגוני סביבה חתמו על מכתב התנגדות לשרים ולראש ממשלת נתניהו, בו הדגישו כי המסד העובדתי שהוצג בבסיס ההחלטה מבוסס על ספינים לא אמינים של התאגיד המזהם כיל. "הנתונים שבבסיס המדיניות – הן באשר לעתודות הפוספטים במכרות הקיימים ובשכבות העומק שתחתיהם, הן באשר למשמעויות הכלכליות והתעסוקתיות, והן באשר להשפעות הסביבתיות המקומיות – התקבלו כולם מהתעשייה. לאורך השנים, השתנו הנתונים פעם אחר פעם בהתאם לאינטרס הנקודתי. אין ספק שמדובר בנתונים בלתי אמינים", כתבו.

"המדיניות מותאמת לדבר אחד כמו כפפה ליד: מיקסום הרווח של כיל – לא של המדינה, ולא של תושביה כיום ובעתיד. המדיניות הנוכחית אינה רק הרסנית לסביבה, אלא שהיא גם לא מבטיחה את עתיד התעסוקה בנגב, מכיוון שהיא מאפשרת ייצוא חומר גלם, בעוד השלבים הבאים בשרשרת הייצור ייעשו בארצות אחרות".

הארגונים עמדו גם על ההיסטוריה העבריינית של כיל, שנמצאת באופן קבוע בראש רשימת מפרי החוק של המשרד להגנת הסביבה. "על הממשלה גם לזכור את אזלת היד באכיפה אל מול ICL. המציאות לאורך השנים מראה כי בפועל, רבים מהחוקים להגנת הסביבה אינם תקפים במקרה של כיל הנמצאת משום מה בעמדת מיקוח מול רשויות החוק, וכי היא עושה בים המלח ובנגב המזרחי כבשלה", לשון המכתב. "תאגיד כיל הפר את הבטחותיו לרשויות ולציבור, פעם אחר פעם. אין להניח שיעמוד מעתה בהבטחות".

על המכתב חתומים ארגון הגג חיים וסביבה, מגמה ירוקה, גרינפיס, אדם טבע ודין, צלול, סטרייק פור נייצ'ר, הורים למען אקלים, אקופיס, שומרי הבית, שומרי המכתש, מורים למען האקלים, רוצים לחיות בלי מכרות, כיכר סדום, אזרחים למען אוויר נקי, מדבר קיימא, אזרחים למען הסביבה ועמותת קשת.