במקום לאפשר שקיפות, בחברת הנפט מבקשים מהאזרחים להודות על עצם קיומה

ועדת החוץ והביטחון האריכה בשנית את החיסיון על קצא"א בחודש וחצי בלבד, בתום דיון בכנסת שבו לא הוצגה התקדמות שתוביל להכרעה ארוכת טווח בנשוא. בדיון שנערך בכנסת בהשתתפות נציג החברה, משרדי ממשלה וארגוני סביבה התמקדה הוועדה בעיקר במנגנון שיאפשר את כניסת המפקחים בעלי האישור הביטחוני המתאים למתקני החברה. הוועדה לא קיבלה את בקשת משרד האוצר להאריך את החיסיון למשך שנה וחצי.

לפני כשנה הוחלט להסמיך עובד אחד מבין עובדי כל אחת מהרשויות המקומיות הרלבנטיות ורשות הטבע והגנים, שיעברו התאמה ביטחונית על מנת שיהיו רשאים לעיין במידע לצורך פיקוח, אך למרות זאת, בדיון היום עלה כי ההליך טרם בוצע. הארכת הצו בחודש בלבד נועדה לתת הזדמנות נוספת להסדיר את פעולת המפקחים על קצא"א שנדרשים לאישור ביטחוני שטרם התקבל.

בשנה שעברה ועדת החוץ והביטחון צמצמה את צו החיסיון בנושאים הקשורים לקצא"א כך שמידע חיוני על החברה ועל פעילותה יוכל להגיע לציבור. בין היתר, הוחלט כי עובדי רשויות מקומיות ומנהל רשות הטבע והגנים יוכלו להיחשף למידע חסוי כנציגי ציבור לצורך פיקוח, בכפוף ל"התאמה ביטחונית מתאימה". כעת מודים במשרד האוצר כי במהלך השנה האחרונה לא התקבל אישור ביטחוני מתאים וטרם נעשתה ביקורת חיצונית בשל כך.

בחברה להגנת הטבע טענו שאין די בכך, שכן גוף ציבורי אינו יכול לגבש עמדה ולפקח על פעילות קצא"א, אם רק עובד אחד שלו חשוף למידע רלוונטי וחיוני לצורך כך, ובעיקר כאשר אותו עובד מנוע מלשתף את המידע עם עובדים אחרים להתייעצות מקצועית, ואפילו אם מדובר במנהלים בכירים בלבד.

נכון להיום, צו החיסיון שהוועדה אישרה קובע כי כל ידיעה הנוגעת לקצא"א לרבות זהות בעלי מניותיהן, עסקאותיהן בתחום הנפט, שווין ואופן ניהולן היא ידיעה סודית. זאת למעט ידיעה העוסקת באופן בלבדי באחד מהנושאים שהוגדרו, בהם איכות סביבה, רישוי עסקים, אמצעי בטיחות, ופגיעה בטבע.

חברת הנפט היא למעשה חברה שהבעלות עליה ממשלתית ופרטית, פועלת בחיסיון מאז שנות החמישים כחברה משותפת לאיראן ולישראל. בצל החיסיון מוגבל רוב המידע שהציבור יכול לדעת על פעילותה, לרבות כמויות וסוגי חומרים מסוכנים שמאוחסנים בסמוך לאילת ולאשקלון, הפעילות העסקית של החברה, והיערכות החברה לטיפול במקרי חירום ובאסונות סביבתיים.

לצד השינויים שנערכו בצו בשנה שעברה, גם במסגרתו החדשה נושאים משמעותיים שאינם ביטחוניים נותרו חסויים כמו הכנסות קצא"א, שכר עובדיה ומנהליה, התשלומים שהיא מעבירה לאוצר המדינה וחוזים והתקשרויות שהיא חתומה עליהם.

ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) טען בדיון כי "ההתעלמות של הממשלה מההוראות של הוועדה והכנסת מראה שהם לא רוצים פיקוח. הפעילות של קצא"א שהיא עבריינית סביבתית, שאחראית על האסונות הכי גדולים, מסכנת את הבריאות, הסביבה והביטחון הלאומי. לכן הכול צריך להיות שקוף לציבור ואם צריך אפשר להחריג פרטים ספציפיים. אני בעד לבטל את החיסיון לפחות עד שמשרדי הממשלה יבצעו את הוראות הוועדה".

"כל אזרח היה מבקש להאריך את הצו"

בדיון השתתף גם אלי ספקטרוביץ, סמנכ"ל רגולציה בקצא"א השיב לטענות ואמר: "ההשתלחות והתקיפה של חברת אנרגיה שעובדיה סיכנו חיים תחת אש כדי להבטיח אספקת אנרגיה רציפה למשק הישראלי היא אבסורד חמור ופופוליזם זול. זוהי פגיעה בעובדינו המסורים שסיכנו נפשם למען ביטחון האנרגיה הלאומי". לדברי ספקטרוביץ החברה השיקה "אתר אינטרנט חדש הכולל מידע רחב ומפורט, פרסמנו כבר שלושה דוחות סביבתיים וקיימנו בשלוש השנים האחרונות למעלה מ-30 מפגשים פתוחים לציבור".

ספקטורוביץ גייס את הסנטימנט הלאומי-בטחוני כפי שקצא"א עושה לאורך השנים, והוסיף כי "צר לנו כי כל דיון מחדש מנוצל לבמה נוחה להשתלחות בחברת קצא"א שאין באפשרותה מלפרט את הסיבות להטלת החיסיון. זוהי רדיפה של ממש מתוך פופוליזם ואג'נדה, זאת במקום להודות ולהעריך את פועלה ואת עובדיה המסורים שממש עכשיו, בזמן מלחמה, תוך ירי טילים וסיכון חיים ממשי, פעלו לשמירה על ביטחונה האנרגטי של ישראל".

הגדיל לעשות היועץ המשפטי של קצא"א, עו"ד צבי ניקסון, שאמר שאנו האזרחים צריכים בעצמנו לדרוש את הארכת החיסיון: "כל אזרח במדינת ישראל, אילו היה יודע את הסיבות האמיתיות לחיסיון זה, היה מצטרף לבקשת הארכת הצו ללא היסוס".

אלא שלמרות טענות בכירי קצא"א לחשיבות פעילות החברה תחת חיסיון הנדרש ל"ביטחון האנרגטי". המחלוקת בעניין שאלת הקשר בין הגדלת שינוע הנפט לבין הביטחון האנרגטי של ישראל, עמדה במוקד המאבק האזרחי בשנתיים האחרונות. קצא"א, בגיבוי נציגים ממשרד האנרגיה, הציגה טיעון לפיו הגדלה של זרימת הנפט בשגרה, מאפשרת לה להיערך טוב יותר לחירום.

אך מטרתה העיקרית של קצא"א היא מסחרית – הצינור משמש מדינות וחברות בינלאומיות מאירופה ואסיה, שקיצור הדרך בין נמל אשקלון לאילת יעיל וחסכוני עבורן. צינורות החברה שחוצים את הנגב מאילת ועד אשקלון מעמידים בסכנה ענקית אלפי דונמים של שמורות טבע נדירות ואתרים תיירות יחידים במינם. הנפט שמשונע בשנים האחרונות במפרץ אילת, כלל לא מיועד למשק הישראלי. עובדה זו עומדת בניגוד מוחלט להצהרותיה הלא מבוססות של קצא"א הקושרות את שינוע הנפט באילת לביטחון האנרגטי של ישראל. בפועל, מאז נובמבר 2023 כמעט ולא נכנסו מכליות נפט גולמי או תזקיקים למפרץ אילת בעקבות הפעילות העוינת של החות'ים בתימן.

אין זו הפעם הראשונה שבה קצא"א משתמשת במצב הביטחוני עבור הקמפיין להארכת החיסיון. פרסומת מהחודש שעבר מבקשת להודות לעובדים על "מסירותם בשמירה על הביטחון האנרגטי של ישראל תוך סיכון והקרבה במלחמת 'עם כלביא'". הפנייה של המנכ"ל עמית שקד ושל חברי ההנהלה הבכירים יכולה הייתה להסתכם במכתב ישיר לעובדי החברה, אלמלא קצא"א הייתה בעיצומו של קמפיין מתמשך להרחבת פעילותה ולהארכת החיסיון על פועלה של החברה הרחק מעייני הציבור.