יותר כוח מול ראש העיר: החוק לחיזוק האופוזיציה ברשויות המקומיות

על שולחן הכנסת הונחה אתמול (שני) הצעת חוק שצפויה לעורר עניין רב בזירה הפוליטית המקומית – הצעת חוק האופוזיציה ברשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025. ההצעה, שנכתבה בסיוע המכון הישראלי לדמוקרטיה, הוגשה על ידי ח"כ אלון שוסטר מהאופוזיציה וח"כ שמחה רוטמן מהקואליציה – שילוב לא שגרתי שמעיד על שיתוף פעולה חוצה מחנות בסוגיה הנתפסת על ידי רבים כבעיה דמוקרטית מהותית.

מטרת ההצעה היא להסדיר לראשונה באופן שיטתי את מעמדה של האופוזיציה ברשויות המקומיות, ולהעניק לה כלים אפקטיביים לפיקוח ובקרה על השלטון המקומי. יוזמי ההצעה מצביעים על כך שבכ־26% מהרשויות המקומיות בישראל אין בכלל אופוזיציה פעילה, בין השאר בשל חוסר הגדרה חוקית למי נחשב אופוזיציה ובשל חוסר תמריצים ותנאים הולמים לפעילות אופוזיציונית.

בשונה מהכנסת, שבה קיימת הבחנה ברורה בין קואליציה לאופוזיציה, ברשויות המקומיות הבחירה הישירה בראש העיר יוצרת מציאות עמומה. חברי מועצה עשויים לתמוך בראש העיר גם ללא הסכם רשמי, וסיעות אופוזיציה "פיקטיביות" נוצרות לעיתים בתיאום עם ראש העיר, על מנת לזכות בתקנים וכיבודים המיועדים לאופוזיציה – בלי למלא את ייעודה בפועל.

הצהרת אופוזיציה – מיהו מתנגד אמיתי?

הצעת החוק מציעה מנגנון חדש להגדרת "סיעת אופוזיציה". בתוך חודשיים מתחילת כהונת מועצת העיר, יידרשו הסיעות להצהיר אם הן אופוזיציה. אולם, לא כל מי שמצהיר יוכר אוטומטית: הצהרה תיפסל אם הסיעה היא סיעת ראש העיר, מיוצגת בוועדת ההנהלה, מונה סגנים לראש העיר או חתמה על הסכמים פוליטיים עמו. בנוסף, תינתן אפשרות לחבר מועצה לפנות למועצה בדרישה לפסול סיעה שהוגדרה כאופוזיציה, אם התנהלותה בפועל מצביעה על תלות בראש העיר.

תפקיד חדש: ראש האופוזיציה המקומית

בדומה לכנסת, יוקם מוסד של ראש האופוזיציה ברשויות המקומיות – תפקיד שלא התקיים עד היום. לפי ההצעה, יכהן בתפקיד נציג הסיעה הגדולה ביותר באופוזיציה, אלא אם רוב חברי סיעות האופוזיציה קובעים אחרת.

ראש האופוזיציה יזכה לשורת סמכויות: זכות דיבור קבועה בישיבות המועצה (מיד אחרי ראש העיר), ייצוג רשמי בטקסים עירוניים, פגישות חודשיות עם ראש העיר, גישה לעובדי מפתח לקבלת מידע רבעוני – וגם שכר, משרד, ציוד משרדי וצוות עזר מקצועי, בדומה לסגני ראש העיר. מדובר בשדרוג דרמטי למעמד האופוזיציה המקומית, שקודם לכן פעלה לעיתים קרובות מבלי אפילו תקציב בסיסי.

הצעת החוק כוללת שורת תיקונים לפקודת העיריות, פקודת המועצות המקומיות, חוק התכנון והבנייה וחוק שירותי הדת היהודיים, מתוך כוונה להסדיר ייצוג הולם של סיעות האופוזיציה בכל גופי ההנהלה והפיקוח של העירייה. כך לדוגמה:

• יושב ראש ועדת הביקורת יהיה ראש האופוזיציה, ואם מנוע – ייבחר נציג אחר מהאופוזיציה.
• יובטח ייצוג מינימלי לאופוזיציה בכל ועדות החובה של העירייה, ובמיוחד בוועדת ההנחות.
• תאגידים עירוניים יחויבו לכלול נציגים מהאופוזיציה, כאשר הסיעות יקבעו את נציגיהן בעצמן.
• גם בהרכב ועדות מקומיות לתכנון ובנייה תובטח נוכחות קבועה של האופוזיציה.
• במינוי חברי מועצה דתית תידרש הרשות להבטיח ייצוג ראוי לאופוזיציה, בהתאם לפסיקות בג"ץ קודמות.

העקרון המנחה הוא שמיעוט זכאי לבחור את נציגיו בעצמו, ולא לקבל "נציגים" שמונו על ידי הקואליציה – תפיסה שזכתה לאישוש בפסיקות רבות של בתי המשפט, ושכעת מבקשת ההצעה לעגן בחקיקה ברורה.

למה עכשיו?

בשנים האחרונות נרשמה עלייה ניכרת במספר העתירות לבתי המשפט המוגשות על ידי סיעות אופוזיציה שנדחקו מהשפעה ברשויות המקומיות. בפסקי הדין חזרו שוב ושוב השופטים על אותו מסר: זכות הייצוג של האופוזיציה חשובה לדמוקרטיה המקומית, ויש לאפשר לה לפעול באופן עצמאי ומבוקר.

למרות פסיקות אלו, בפועל נמשכת המגמה של ניסיון "לשלוט באופוזיציה" על ידי קואליציות מקומיות, בין אם באמצעות מינוי מקורבים לוועדות, ובין אם על ידי מניעת מידע וגישה למידע. ההצעה מבקשת לשים סוף למצב הזה באמצעות הגדרות ברורות ומחייבות.

מאחורי הקלעים: שיתוף פעולה לא שגרתי

אחת הסיבות שמקנות להצעת החוק הזו משמעות מיוחדת היא הזהות של שני הח"כים שהגישו אותה: אלון שוסטר מהאופוזיציה ושמחה רוטמן מהקואליציה. בעוד רוטמן מוביל בשנתיים וחצי האחרונות יוזמות רבות לקידום הפיכה משטרית בישראל וחיזוק הממשלה המרכזית מול כל מוסד או גורם שתפקידו לשים למעשיה בלמים, כאן הוא חבר לשוסטר דווקא כדי לחזק במעט את הביקורת – בשלטון המקומי.

ההיגיון: כשם שקואליציה חזקה זקוקה לאופוזיציה אפקטיבית בכנסת, כך גם ראש עיר זקוק לאופוזיציה שתוכל לחשוף כשלים, להתריע בזמן אמת, ולהציע חלופות ראויות.

ומה הלאה?

הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת לקראת פתיחת מושב הקיץ, וצפויה לעבור לדיון בוועדת הפנים. בהנחה שלא תיתקל בהתנגדות פוליטית עזה – מה שלא נראה בשלב זה – ייתכן שהיא תעבור בשלבים מתקדמים עוד במושב הנוכחי.

עם זאת, כמה שאלות נותרו פתוחות: כיצד יתמודדו הרשויות הקטנות עם ההוצאות הנוספות? כיצד תימנע "אופוזיציה פורמלית" אך חסרת שיניים בפועל? האם תהיה שקיפות מלאה באשר לתפקודו של ראש האופוזיציה המקומי?

בשורה התחתונה, מדובר בניסיון לאסדר מחדש את האיזונים והבלמים בדמוקרטיה המקומית בישראל. אם תאומץ, תהיה זו אחת הרפורמות החשובות שנעשו בעשורים האחרונים בשלטון המקומי – כזו שתחייב את ראשי הערים להפסיק לפעול במגרש כמעט ללא שחקני יריב.