
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
האם המשטרה תוכל להחליט לזמן לחקירה אדם שקרא להכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה או להפסקת הלחימה, רק משום שמישהו אחר התלונן על עבירה של עידוד מעשה טרור? ועדת החוקה של הכנסת המשיכה היום (שני) לדון בתיקון לחוק המאבק בטרור, ובפרט בסעיף הנפיץ שיעביר את הסמכות להחליט על פתיחה בחקירה בעבירות הללו מידי הפרקליטות למשטרה.
באופן אבסורדי, הדיון הנוגע ישירות לעבודת המשטרה התקיים ללא נוכחות של נציג מטעמה, ולנציגת משרד המשפטים, הצד השני של המטבע הזה, ניתנו פחות משתי דקות כדי להציג את עמדת המשרד.
הנקודה המרכזית בדיון הנוכחי נגעה לשאלת הסמכות לפתיחה בחקירה. נכון להיום, הנחיית פרקליט המדינה משנת 1999 קובעת כי בשל הרגישות של עבירות חופש ביטוי, יש צורך במדיניות אחידה של פתיחה בחקירה ולכן המשטרה מחויבת לקבל את אישור הפרקליטות לפני כן.

היועץ המשפטי של הוועדה, גור בליי, הסביר כי "חשוב שיהיה גורם מתכלל. זו עבירה פלואידית, עמומה ויש חשיבות להסתכלות אחידה באכיפה. בחופש ביטוי הדברים הם הרבה פחות ברורים מאשר ברצח למשל".
עוד הדגיש בליי כי מעבר לאחידות ישנה נקודה נוספת. "הדבר המשמעותי הוא האפקט המצנן – כל זימון לחקירה נושא בחובו מחירים", הסביר. "בהקשר של חופש הביטוי זה עוד יותר בעייתי בחברה דמוקרטית. יש ערך משמעותי לשוק רעיונות ודעות על כל מיני נושאים, ויש צורך במנגנוני בקרה שלא יאפשרו חקירה על דברים שאדם אמר".
בשלב מוקדם יותר בדיון הבהיר רוטמן כי מבחינתו "אני לא חושש מאפקט מצנן בעניין עידוד טרור". לדברים הצטרפה גם יוזמת ההצעה, ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), שעל האפשרות שהסעיף ייצור אפקט מצנן לחופש הביטוי ענתה: "אז מה?"
"אמרת שזה טוב שיש אפקט מצנן", אמר בליי לרוטמן. "החשש הוא שאתה מזמן אדם שנתן למשל ביקורת קשה על צה"ל, ביקורת שדוקרת את הלב – אבל היא לא הסתה לטרור. והחשש הוא שאם על דבר כזה יעצרו מישהו ויחקרו ולא יהיו מסננות, זה יפגע בחופש הביטוי, ביכולת לבקר את המדינה, שזו זכות במדינה דמוקרטית".
חברי הכנסת קרין אלהרר ויואב סגלוביץ' (יש עתיד) התייחסו גם לפרסומים שלפיהם המשטרה עצמה מתנגדת לסעיף שיעביר אליה את סמכות הפתיחה בחקירה. "הייתי ראש אגף חקירות תקופה לא קצרה ועסקתי גם בחקירות הסתה", אמר סגלוביץ'. "לא ביקשתי מעולם ולא רציתי את הסמכות הזאת, נאבקתי שהיא לא תגיע אלינו. ניסו את זה בעבר. בסוף העבירות האלה מורכבות ונוגעות בליבת החיים הדמוקרטיים שלנו".
גם סגלוביץ' התייחס לאפקט המצנן של החוק. "הבעיה הכי גדולה היא לא אם יוגש כתב אישום בסוף אלא איך זה יצנן את הביטוי של אנשים", אמר. "אנשים יקבלו טלפון ויגשו לחקירה. וברוב המקרים זה לא ימשיך הלאה. אבל לקריאה לחקירה יש אפקט מצנן. לתת את זה למשטרה ככלי עבודה – זה חוסר הבנה של האירוע".

אחרי השמעת דעותיהם של כל חברי הכנסת בדיון, באריכות, ואחרי שנשמעה גם עמדתו של יועץ השר לביטחון לאומי, במקום השמעת עמדת נציגי המשטרה שכאמור לא הגיעו, הגיע תורה של נציגת משרד המשפטים. שתי דקות לפני מועדו הרשמי של סיום הדיון נתן רוטמן את רשות הדיבור ללילך וגנר, שהבהירה מיד כי המשרד מתנגד לסעיף וכי יש מניעה משפטית מלחוקק אותו.
רוטמן קטע את דבריה כדקה וחצי לאחר תחילתם, לפני שהספיקה להסביר את התנגדות המשרד לסעיף. את הדיון הוא חתם בספק איום: "תכיני שיעורי בית היטב. כי ביום שאתם טוענים לי שיש מניעה משפטית מלחרוג מהנחיה של פרקליט מדינה (ולא מחוק מפורש, ש.ב) – כדאי שתבואי עם כתפיים מאוד רחבות".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
לאן הגענו שאי אפשר להביע דעה