משרד רה"מ בוחן מהלך שיאפשר לתעשיות לזהם יותר

לפני כחודש נערכה ישיבה במשרד ראש הממשלה בנושא המדיניות והפיקוח של המשרד להגנת הסביבה. מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה הוזמן לישיבה להביע עמדה בנוגע לאפשרות להפחית רגולציה סביבתית, כפי שהועלו על-ידי "בעלי עניין שונים". הישיבה נערכה מבלי ליידע את הציבור או את חברי הכנסת, והוזמנו אליה רק חלק קטן מן הארגונים הסביבתיים. 

מי נכחו בדיון גורלי כל כך לעתיד הסביבה שלנו? לא ברור. אף שביקשנו מספר פעמים, משרד ראש הממשלה לא הסכים להעביר לידינו את פרוטוקול הישיבה.

צוות "רגולציה חכמה", שיזם את הדיון, הוקם במטרה לייעל את עבודת משרדי הממשלה בעזרת תיקון רגולציה מיותרת. מטרה ראויה בסך הכל – אבל במקרה הזה, נראה שהרגולציה מקשה בעיקר על אלו שרוצים לזהם את הסביבה.

במסמך שהגיע לידי שקוף נכתב כי אחת מהסוגיות שהועלו על ידי הצוות היא: "מדיניות סביבתית מחמירה ביחס לנהוג ב-OECD". כלומר: טענה כי הדרישות מהתעשיות המזהמות מחמירות מדי, ויש להקל בהן.

הצוות נתן כדוגמא את הדרישות שנובעות מחוק אוויר נקי, ביניהן החובה בשימוש בטכנולוגיה המתקדמת ביותר לזיהוי זיהום אוויר (BAT – Best Available Technology) ודרישות "ניטור על הגדר" – מדידה, לאורך זמן ובאופן קבוע, של רמת זיהום האוויר בסביבת התעשייה המזהמת. בנוסף ציינו את רמת ערכי הסביבה – כמות החומרים המזהמים שמותר שיהיו באוויר – כגבוהה מדי.

מקבלי ההחלטות אמורים לחשוב על האינטרס הציבורי – ואין יותר ציבורי מהאוויר שאנו נושמים. אז מדוע בכל זאת מבקש משרד ראש הממשלה להנמיך את הרף שקובע את רמת הזיהום המותרת לתעשיות? ומדוע דיון בהחלטה כל כך חשובה מתקיים במחשכים?

המרוויחות מהמהלך – נובל אנרג'י, בז"ן ותעשיות מזהמות נוספות

כל מפעל מזהם אשר מתבקש לעמוד בתנאים הסביבתיים של המשרד להגנת הסביבה, עשוי להרוויח מהשינוי במדיניות.

למשל חברת נובל אנרג'י, מפעילה מרכזית של אסדות הגז לווייתן ותמר. בימים אלה בוחן המשרד להגנת הסביבה את בקשתה של נובל אנרג'י לקבל היתר פליטה לאסדת הגז לווייתן (קראו תחקיר שלנו על זיהום האוויר שעלול להיגרם מפעילות האסדה). ההיתר הוא אישור שניתן מטעם המשרד לפעילות של תעשיות שעלולות לזהם את האוויר, ומפורסם להערות הציבור. טיוטה שלו פורסמה מוקדם יותר השנה, וכל הדרישות המוגדרות כמחמירות לפי צוות "רגולציה חכמה" – מופיעות בה. הקלה בהן, תקל על נובל אנרג'י לקבל את ההיתר – זאת לאחר שהבקשה הראשונה לקבלו נדחתה.

גם בז"ן, אחת החברות המזהמות ביותר בישראל, יכולה להרוויח מההקלה בדרישות: ב-2016 החמיר המשרד להגנת הסביבה את הדרישות הסביבתיות ממנה. בין היתר דרש הקמת מערכת ניטור על הגדר ועמידה בערכי פליטה גבוהים – בדיוק התנאים שצוות "רגולציה חכמה" מבקש לשנות.

המתנגדים למהלך קוראים לפיקוח על עבודת הוועדה

ארגון הסביבה "גרינפיס ישראל" פנה למבקר המדינה בבקשה לבחון את פעילות הצוות וכתב כי: "…לא ניתן להפוך רגולציה סביבתית לחכמה יותר מבלי לקחת בחשבון שיקולי קיימות רחבים יותר […] הוועדה לרגולציה חכמה לא בחנה קשת רחבה של בעלי עניין עם דעות שונות כך שבסוף יינתן מענה מאזן בין שיקולים כלכליים וסביבתיים, קצרי טווח וארוכי טווח. אנו מבקשים ממשרד מבקר המדינה לבדוק את פעילותה של הוועדה לרגולציה חכמה בתחום של הרגולציה הסביבתית, בדגש על אופי שיתוף בעלי עניין שונים".

ארגון "אדם, טבע ודין", שהוזמן להביע את עמדתו מול הצוות, כתב בתגובה להזמנה: "ממשלת ישראל עדיין לא הפנימה את התפישה לפיה הסוגיות הסביבתיות אינן בבחינת פריבילגיה אלא מדובר בסוגיות קריטיות לבריאות הציבור […] גישה זו באה לידי ביטוי בנסיון חוזר לקצץ ולפגוע בסמכויותיו של המשרד להגנת הסביבה […], בהעדר הקצאת משאבים מספיקה, ובדחיקת השיקול הסביבתי לשולי תהליכי קבלת החלטות. […] יעילות ורגולציה חכמה – באמת חכמה – הן מטרות ראויות וחשובות, לא רק למגזר הפרטי או לעסקים המפוקחים, אלא לכלל הציבור […] אלא שיש להיזהר שלא "לשפוך את התינוק עם המים" ובשם היעילות הצרה של ציבור ספציפי בזמן הקצר, להביא לפגיעה ארוכת טווח ובלתי הפיכה בכלל הציבור בישראל, בסביבה הישראלית ובסופו של דבר – גם במגזר עליו ביקש הרגולטור להקל מלכתחילה".

חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' (כחול לבן) פנתה לשר להגנת הסביבה, זאב אלקין, בבקשה שיעצור את המהלך: "בתקופה מאתגרת שכזו לא רק שאין צורך בבחינת הסמכויות הרגולטוריות של המשרד להגנת הסביבה, אלא היה ראוי אם הממשלה היתה פועלת לחיזוק סמכויותיו […] אותם 'בעלי עניין' שפנו בתלונות למשרד ראש הממשלה הם גורמים שמעדיפים את המשרד להגנת הסביבה קטן, מקוצץ, חסר יכולת השפעה וסמכויות אכיפה".

פנינו למשרד להגנת הסביבה בבקשה להבין מי היו נציגי המשרד בישיבה ומה הייתה עמדתם. מהמשרד נמסר:

"מטעם המשרד להגנת הסביבה נכחו בדיון האחרון גלית כהן, סמנכ"לית בכירה לתכנון, מדיניות ואסטרטגיה; יובל לסטר, מנהל אגף מדיניות סביבתית; אילת בן עמי, מנהלת תחום טיפול משולב בתעשיות; ועו"ד נטע דרורי, ממונה על ייעוץ וחקיקה בלשכה המשפטית של המשרד. נדגיש, כי לא מדובר בדיונים בדרג מנכ"לים, ולא נכחו בהם מנכ"לים מאף משרד – רק סמנכ"לים וראשי אגפים. נציין, כי נקבעו שני דיונים נוספים לחודש ספטמבר, שבהם ימשיכו המשתתפים לדון בסוגיות לעומק. מאחר שהנושאים עדיין בדיון, אין החלטות או חומרים שניתן להעביר".

לשאלה מדוע לא הגיע מנכ"ל המשרד לישיבה אף שהוזמן אליה, ענו כי "ההזמנה […] הופנתה אל מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. המנכ"ל הנחה את הדרגים המקצועיים לטפל בנושא".