לחץ של סיירת השקיפות חושף את דו"ח כח האדם הרפואי: ישראל מתחת לממוצע בהשוואה בינלאומית בכל המדדים

כמות כח האדם הרפואי בישראל נמצאת מתחת לממוצע הבינלאומי בכמעט כל מקצועות הליבה הרפואיים: רופאות, אחיות ורוקחות. בחלק מהמקרים אפילו בתחתית. כך עולה מדו"ח של משרד הבריאות שנחשף כאן לראשונה היום.

עד לפני שנתיים, נהג משרד הבריאות לפרסם מדי שנה דו"ח המציג את מצב כוח האדם במשרד הבריאות (לכתבה המלאה שלנו בנושא). הדו"ח הציג מספרים מדויקים בנוגע לכמות העובדים במקצועות הרפואה השונים והביא שקיפות למצב מערכת הבריאות.

בחודשים האחרונים לחצנו על משרד הבריאות לחשוף את המידע, שלא פורסם לציבור מאז 2016. זה לקח שלושה חודשים ומשימה של סיירת השקיפות – אבל בסוף הגיע הדו"ח לידינו. סיכמנו עבורכם את עיקריו המפחידים בכתבה זו.

כהרגלנו, אנחנו מעמידים לבדיקתכן גם את נתוני המקור: תוכלו למצוא בדו"ח שלל נתונים על התפלגות כוח האדם הרפואי לפי גיל, מין, מומחיות, ארץ הלימוד ועוד. מצאתם משהו מעניין שלא כתבנו עליו? עדכנו אותנו.

מצב קשה בתחום הסיעוד

בליבת מקצועות הרפואה – רופאות, אחיות ורוקחות – ישראל נמצאת מתחת לממוצע בכמות לנפש, כאשר המצוקה הקשה ביותר היא בתחום הסיעוד (אחים ואחיות). ממוצע האחיות במדינות ה-OECD עומד על 9.2 לאלף נפש, בעוד בישראל רק 5.08. מתחת נמצאות רק לטביה (4.57), יוון (3.31) ומקסיקו (2.9). בראש הרשימה נורווגיה עם קרוב ל-18 אחיות לכל אלף איש – פי שלוש וחצי מישראל. בהשוואה לנתוני 2010 מקומנו בדירוג לא השתפר.

מדינת ישראל לא מכשירה כוח רפואי חדש

נתון מדאיג לא פחות הוא כוח האדם המוכשר בבתי הספר הרפואיים בישראל. ישראל נמצאת בתחתית כמעט בכל פרמטר בהשוואה למדינות ה-OECD. רק 6.9 בוגרים בשנה לכל 100 אלף תושבים, לעומת ממוצע של 13.56 ב-OECD. בראש הרשימה בלגיה עם 28.79 בוגרים (יותר מפי ארבעה). המצב רע גם בהכשרות רופאי השיניים והרוקחות.

בשורה התחתונה, לא רק שבישראל חסרים כבר עכשיו רופאות ורופאים – אלא שגם לא מכשירים חדש, מה שעשוי רק להגדיל את הפער בעתיד.

כרבע מהרופאים המומחים בכלל פנסיונרים

ישנן שתי סיבות מרכזיות שמונעות, נכון להיום, קריסה טוטאלית של מערכת הבריאות בישראל: הראשונה היא פנסיונרים, והשנייה לימודים בחו"ל. מתוך הדו"ח עולה כי כמעט רבע מהרופאים המומחים בישראל נמצאים מעל גיל הפרישה (67). במספרים: 4,857 מתוך 20,846. מגמת הזדקנות המערכת ביחס ל-2010 היא גורפת, ונוגעת כמעט לכל תחומי המומחיות, פרט לרפואת שיניים ואופטומטריה.

בדו"ח המשרד מסבירים כי "בשלוש השנים האחרונות שיעור הרופאים, רופאי השיניים והאחיות עלה, לאחר מגמת ירידה בעשור הקודם", וכי "שיעור הרוקחים, הפסיכולוגים, הפיזיותרפיסטים, המרפאים בעיסוק, קלינאי התקשורת, הדיאטנים, השינניות, האופטומטריסטים והגנטיקאים הקליניים ממשיך במגמת העלייה". לעומת זאת: "שיעור טכנאי השיניים, עובדי מעבדה רפואית ועוזרי רוקחים ממשיך לרדת".

גם עם העלייה המוזכרת, הדירוג שלנו בהשוואה בינ"ל לא השתנה. כלומר: ביחס לעולם מצבנו לא השתפר. יתרה מזאת, עם גידול האוכלוסייה בישראל, גם בהשוואה לעצמנו יחס רופא-תושב לא השתפר (אך כן היה שיפור כזה במספר האחיות והרוקחות).

רופאים מירדן, הונגריה ואפילו סוריה

עוד סיבה ששומרת כרגע מפני התרסקות המערכת הוא כאמור מתן רשיונות רפואה ללומדים בחו"ל. ב-2018 ניתנו 763 רישיונות לבוגרי לימודי רפואה שלא למדו בישראל ורק 650 לבוגרים מהארץ. 236 נוספים עלו לארץ לאחר לימודיהם וקיבלו פה רישיון. כלומר, רוב מי שקיבל רישיון לעסוק ברפואה בישראל בשנה החולפת (כ-60%) בכלל למד בחו"ל.

האם זו בעיה? ב-2018 קיבלו בישראל רישיון לעסוק ברפואה בוגרים ממולדובה, רומניה, ירדן, מצרים ואפילו סוריה. לנו אין את הכלים המקצועיים לבחון את רמת הרופאים שלומדים בחו"ל – אך פרופ' שאול יציב, מ"מ מקום האגף לרישוי מקצועי במשרד הבריאות, הביע בראיון לדה מרקר דאגה מרמת הלימודים והסטאז' הנמוכה באותן המדינות: "אין להם מושג ברפואה. יש סטאז'רים עם תעודה מחו"ל שלא ראו חולה בחיים שלהם". יציב לא השאיר את דבריו באוויר ומשרד הבריאות יקשה בבחינות הרישוי למי שלמד בחו"ל – מה שצפוי להוריד את כמות הרופאים אם לא ימצא מענה בהכשרות המקומיות.

בשורה התחתונה נראה שמערכת הבריאות מסתמכת בעיקרה על הכשרת רופאים בחו"ל – במדינות מזרח אירופה ובמדינות השכנות לנו.

פער האחיות אותה נדרשת המערכת להשלים רק כדי לגרד מלמטה את ממוצע ה-OECD הוא עצום – ואם מחר בבוקר הרופאים הפנסיונרים יחליטו לפרוש, המצב יהיה חמור.

המספרים הללו אינם רק נתונים סטטיסטיים: הם שיקבעו כמה זמן נחכה לתור לרופא וכמה שעות יעבוד לפני שיבדוק אותנו. הם אלו שקובעים כמה זמן נשב בחדר מיון לבדיקת האחות. 

אתם יודעים – החיים עצמם.