למה לדעתי חשוב שנמשיך לפרסם טורי אורח בנושאים כלכליים בשקוף // דעה

בשבוע שעבר חברי עידן פרסם טור דעה בו הוא מסביר מדוע על שקוף להפסיק לפרסם טורי אורח בנושאי כלכלה. עיקר טענתו: עלינו להתמקד באג'נדה המוגדרת של "שקוף" – מנהל תקין, שקיפות ועקרונות דמוקרטיים – ותזוזה מן האג'נדה הזו תפגע בנו.

אני לא מסכים עם עידן. אני רואה בהעשרת השיח הציבורי כחלק בלתי נפרד מהמהפכה שאנו ב"שקוף" מביאים לעולם התקשורת, ולחברה הישראלית בכלל. כחלק מתפיסה זו, תפקידנו, לטעמי, הוא בין היתר להביא לפרסום מאמרים מנומקים, מעמיקים ומבוססים בנושאים כלכליים – שיכולים לעורר דיון על סוגיות מפתח המשפיעות על החיים שלנו. כן – גם אם אנחנו לא בהכרח מסכימים עם העמדה המובעת בהם.

תנו לי שתי דקות ואנסה לשכנע אותך מדוע.

איך זה התחיל בכלל?

אחת המטרות שהצבנו לעצמנו בשקוף היא קידום של שיח ענייני בנושאים "המשפיעים על כולנו". כמכפיל כוח ומתוך רצון לחזק עיתונות עצמאית זעירה מדי בישראל, פנינו למגוון "בלוגריות ובלוגרים" (במרכאות, כי רובם למעשה עיתונאים לכל דבר ועניין, גם אם אינם תופסים עצמם ככאלה) והצענו להם לפרסם אצלנו טורים מעת לעת, בתשלום סמלי, בתחום התמחותם.

הפנייה נעשתה לכותבים רבים בעלי עמדות מגוונות, במטרה לעודד את השיח בנושאים שונים. התחלנו לפרסם את טורי האורח עם אלו שנענו לפנייתנו בשביל להניע את גלגלי השיח – ולשמחתנו, נדמה כי הניסוי הזעיר הזה עובד: בעקבות הפרסומים הראשונים, החלו לפנות יותר ויותר אנשי מקצוע בעלי דעה מנוגדת לזו שפורסמה – בבקשה לכתוב טורי תגובה.

כך לדוגמא, פרסם אצלנו בתחילת יוני טום קרגנבילד מ"כלכלה קלה" טור שמבקר את הגירעון המוגדל שנוצר בתקציב המדינה ואת מדיניות שר האוצר כחלון. הכלכלן משה קאשי קרא את הכתבה והעביר לנו טור תגובה מנומק הסותר את טענותיו של קרגנבילד ("תפסיקו לעשות דרמה מהגירעון"). השיח הזה נמשך בתגובה מעמיקה של טום, ואחריה הגיע עוד תגובה של קאשי.

וזו, בעיניי, כבר הצלחה גדולה: השיח עובדתי, מנומק וגם מגוון בדעותיו – וכולנו החכמנו ולמדנו ממנו (כפי שיעידו התגובות הרבות לכתבות).

כשאנו בוחרים לסקר נושא מסוים – זה משפיע על סדרי העדיפויות של אנשים. זו אחריות גדולה וחשובה. הנושאים הכלכליים הם קריטיים לאיכות ולרמת החיים שלנו. יתרה מכך – כנראה שכולנו מסכימים על המטרות: פחות פקקים, מחירי מזון נגישים, חינוך איכותי וזמין, תחבורה במחירים נמוכים. הוויכוח הכלכלי נסוב סביב הדרך להגיע לאותה המטרה. לדעתי ראוי ששקוף תהיה במה לדעות שונות מבוססות בעניינים קריטיים כל כך.

כלכלה אינה מדע מדויק. אמנם יש אמיתות ועקרונות שכבר הוכחו ויש סביבן קונצנזוס, אבל בגלל המורכבות של עולם ההתנהגות האנושית, גם ההתנהגות הכלכלית מורכבת. במקרים רבים, כשאני רוצה להבין מדוע האננס כל כך יקר או מדוע מחירי הדיור עולים, אני מתקשה למצוא הסברים מבוססים, קריאים ונגישים משני הצדדים. לדעתי, שקוף יכולה וצריכה לקחת על עצמה, בין היתר, את התפקיד של קידום השיח הציבורי בתחומי הכלכלה.

את ההצעה שלי ניתן להמשיל להקמת עמותת בת. דמיינו שנקים גוף שנקרא לו "שקוף – דעות" ושם ניתן במה לדעות כלכליות מנומקות מכל הצדדים. אני חושב שההתנגדות לדבר כזה הייתה קטנה. במקום זאת, פשוט מיתגנו את הכתבות באופן שונה בתוך המסגרת של שקוף. הייעוד שלהן, כאמור, מגשים את החזון לקידום שיח ציבורי חכם, מבוסס ידע – ופתוח. כל אחת ואחד יכולים לכתוב אצלנו טור דעה בתנאי שהוא עומד בתנאי הסף – מקצועיות, היגיון מבוסס ובעל תרומה לשיח הציבורי.

*

אז היכן טמון המתח ומוקד הביקורת? נדמה כי חלק מקוראינו מפרשים כל כתבה ומאמר המתפרסמים בשקוף כ"עמדת המערכת". זה לחלוטין מובן – שקוף גדלה בקצב אדיר (למעלה מ-2,600 תומכות ותומכים קבועים, מו"לים, הצטרפו בשנה אחת!) ואיננה עוד מערכת של אדם אחד או שניים המפרסמת מספר כתבות בודדות בשבוע.

הדבר מורכב במיוחד כאשר נוגעים בסוגיות כלכליות, כי לעומת העיסוק בקידום שקיפות או המלחמה בשחיתות – שם נקיטת העמדה פשוטה בהרבה (לפחות ברוב המקרים) – בתחום הכלכלי גם לעובדות זהות ישנן פרשנויות שונות, בהתאם לתפיסת העולם של הכותב (והקוראת).

*

ובנקודה זו חשוב להבהיר: טורי האורח, בלי יוצא מן הכלל, אינם מייצגים בהכרח את עמדת צוות שקוף (ככל שזו קיימת – וזו בכל מקרה לא אחידה גם בינינו), אלא מיועדים להעשרת השיח. אנחנו מצידנו מבטיחים לעשות כמיטב יכולתנו לשמור על שיח מגוון, עובדתי וביקורתי – שעומד כמובן בגבולות הגזרה של שקוף כפי שהוגדרו בחזון הארגון ("תחקירי עומק המספרים סיפור מורכב וחשוב – אפילו אם הנושא פחות סקסי ולא בהכרח יביא רייטינג. במקביל, נספק סיקור שוטף המתמקד בנושאים חברתיים-כלכליים המשפיעים על כולנו, דוגמת שקיפות שלטונית, איכות סביבה ותהליכי קבלת החלטות").

והכי חשוב: תמיד נהיה פתוחים לביקורת, ונעבוד יד ביד עם הציבור (התומכות והקוראים) בשביל ללמוד ולהשתפר – במטרה לייצר עיתונות שמשרתת רק את האינטרס הציבורי, ולא אף אחד אחר.

האם לדעתכן אנחנו צריכים להמשיך עם מיזם הבלוגרים והבלוגריות? הם אתם חושבים שנכון יהיה שנפסיק, בשל החסרונות המתלווים? נשמח שתכתבו לנו.

התייחסות לתגובות שהתקבלו בפייסבוק על טורו של עידן

"דעות יש לכולם, וברוך השם יש מספיק אינטרנט בשביל שכולם יוכלו לשפוך את משנתם בכל מקום אחר. מסכימה עם עידן, הסיקורים של "שקוף" צריכים בעיני להישאר סביב שקיפות בצמוד לערכי הדמוקרטיה, כשחושפים ערכים סותרים זה מערב גם את האידיאולוגיה ומבחינתי זה מספיק. יותר מזה כבר מטה כל טור ופוגם באמינותו".

לדעתי, זו בעיה שנובעת ממקור טוב – שפע הידע והמידע הקיים ברשת. אלא שישנו כל כך הרבה תוכן שקשה לדעת מה מגיע ממקור אמין, מי בעל אילו אינטרסים ועוד. בשקוף הכל גלוי – אנחנו מחוייבים ללמעלה מ-2,600 תומכים ותומכות, התקציב שלנו חשוף לעין הציבורית וגם ההחלטות המרכזיות של הארגון – כמו זו שאנו דנים בה עכשיו. אין לנו אינטרס כלכלי נסתר או סמוי.

כותבי טור הדעה אמנם לא עובדים בשקוף, אך הצוות בוחר אילו טורים לפרסם על פי תנאים מוגדרים: מקצועיות, נתונים וחשיבות לשיח הציבורי. אין הדבר אומר שהצוות מסכים עם העמדה, אלא שהעמדה מבוססת וראויה להישמע. זו מהות הדמוקרטיה – לקחת מגוון דעות לכיכר העיר (כיום פייסבוק), לחבוט בהן לעיני כל ולראות מי נשארת אחרונה לעמוד, מהזווית בה את מסתכלת על הסיטואציה.

הסיקור המהותי והמרכזי של שקוף – יישאר זהה. טורי הדעה מסומנים אחרת, ולאור הביקורת אני סבור שיש לסמן אותם באופן ברור יותר.

פרסום טורי הדעה לא נועד להחליף את מה שעושים בשקוף – אלא כחלק מהגדילה שלנו, מהרצון להיכנס לאזורים נוספים – ולא לתחומי סיקור נוספים "in-house". לתפיסתי, גוף תקשורת מקצועי יכול לסייע לכל הצדדים להציג את העמדות בצורה ברורה, לבקש מקורות, הוכחות ומחקרים ולשאול שאלות קשות. כך לכל אחד מהצדדים והציבור, לבסוף, ישפוט.

יש גם בונוס: ניהול שיח כלכלי עתיר משתתפים יסייע לנו לגדול; זה ירחיב את ההפצה של ערכי הבסיס שלנו דרך גידול בתפוצת הכתבות שלנו. במילים אחרות, פרסום הטורים הללו יגדיל את קהילת הקוראות שלנו ובכך יאפשר לנו גם להדהד את התוכן שלנו במעגלים רחבים יותר ובכך לייצר יותר הישגים בסיקור תחומי הליבה שלנו.

"טורים החווים דעה (אחת!) על האם החלטה שהתקבלה, היא החלטה טובה או לא, מטים דעת ציבור. לי יש בעיה עם זה, כי אני מרגישה שנמנעת ממני היכולת לגבש מחשבה עצמאית בנושא. טורי דעה הם מעניינים, אבל עלולים להיות בעלי השפעה 'מסוכנת', היות ולרוב, לקורא אין את כל הידע כדי לקרוא אותם באופן ביקורתי".

ראשית, דאגנו למתג שונה את טורי הדעה הכלכליים כדי להבחין בינם לבין שאר הכתבות – אבל אולי לא עשינו עבודה מספיק טובה עם זה וכדאי שנמצא דרך אפילו מובהקת יותר לסמנם. אני למד שכדאי שנעמיק את ההבדל באופן ויזואלי (כמובן רק אם המו"לים יבחרו שנמשיך לפרסמם).

מבחינה עניינית לטענה, אני סבור שעל אף הבלבול שנוצר – כדאי להמשיך לפרסמם. האלטרנטיבה היא המשך המצב הקיים – בו מתקיים שיח כלכלי בתוך בועות אידיאולוגיות בקבוצות פייסבוק שונות. הרעיון בפרסום הטורים הוא לאפשר לדעות נוספות במה ציבורית כך שתוכלי לקרוא גם את הביקורת. אם נקרא  טורי דעה (משני הצדדים) בספקנות – נוכל להחליט אם לאמץ דעה באותו נושא, או לא. נוכל גם לשאול את הכותבות והכותבים שאלות הבהרה, להעמיק בלימוד על הנושא ברשת ועוד. אך כל הדברים הללו לא יקרו לולא נפרסם את טור הדעה מלכתחילה.

"חשוב לא להכניס ענייני ערכים (ימין מול שמאל כלכלי וכו') לערכי השקיפות והמנהל התקין. כאן אתם נכנסים למקום של אינטרס – שיקשה על הגוף בסיקור ללא פניות אחר כך".

פרסום טורי הדעה לא מכניס לתוך שקוף עצמה ענייני ערכים כלכליים שיהיו בעלי השפעה על סיקור נושאי הליבה: שקיפות, מנהל תקין ועקרונות דמוקרטיים. הדעות הם של כותבים חיצוניים – ואנחנו נפרסם טורים משני צידים המתרס ("ימין" ו"שמאל" כלכלי) – בתנאי שהם עובדתיים ומנומקים.

כשתהיה לשקוף כתבת שתעסוק בכלכלה – היא תסקר את התחומים הכלכליים מזווית השקיפות והמנהל התקין. המטרה במתן הבמה לטורי האורח הכלכליים היא קידום שיח בשלל נושאים נוספים שיהיה ענייני, מבוסס עובדות וחכם.

"יש מספיק בעיות של מנהל תקין, שקיפות וכו' בשביל להעסיק כמה גופי תקשורת. יש היום מספיק מקורות שאפשר למצוא בהם מאמרי דעות על נושאים אחרים".

אני חושב ששקוף, כגוף תקשורת מתפתח וכקהילה, צריך לייצר סביבה בה מתקיימים דיונים מורכבים בשאלות כלכליות. יצירת מקורות מידע מגוונים ועשירים יותר רק יתרמו לשיח הישראלי. למה שאנשים ילכו למקום אחר בשביל לקבל את המידע הזה? שיבואו אלינו.

יש גם בונוס: ניהול שיח כלכלי עתיר משתתפים יסייע לנו לגדול; זה ירחיב את ההפצה של ערכי הבסיס שלנו דרך גידול בתפוצת הכתבות שלנו. במילים אחרות, פרסום הטורים הללו יגדיל את קהילת הקוראות שלנו ובכך יאפשר לנו גם להדהד את התוכן שלנו במעגלים רחבים יותר ובכך לייצר יותר הישגים בסיקור תחומי הליבה שלנו.

ועוד משהו. הטענה נכונה בבסיסה – יש אינספור בעיות בתחום האג'נדה שלנו. עם זאת, קצב הגדילה של שקוף – הוצאת יותר תחקירים לפועל, גיוס כתבות וכו' ממשיך כרגיל. טורי הדעה נכתבים על ידי אנשים חיצוניים ולא על ידי כתבי שקוף ודורשים מאיתנו משאבים דלים יחסית (כ-350 שקלים לטור + כשעתיים-שלוש עבודה סביב עריכה והכנסה לאתר). עם זאת ישנה גם תועלת – הפרסומים הללו מעמיקים את השיח הציבורי, מעמתים עובדות בצורה עניינית ומביאים חשיפה גדולה יותר לשקוף ולאג'נדה הבסיסית שלנו גם לקהלים חדשים.

ניתן כמובן למצוא מידע על כל נושא באינטרנט. אך יש קושי באיתור מקורות אמינים, תמציתיים שניתן לנהל בהם שיח ולראות דעות שונות. אחד הכותבים שפרסם אצלנו טור כתב לי לאחר סיום הכתיבה "כל הכבוד על כל הבדיקות. כתבתי לגלובס ולדה מרקר ולא בדקו אותי ככה". בעיניי – זו חלק מהסיבה שחשוב שנעסוק בנושא הזה. להחיל את הסטנדרט המקצועי של שקוף על טורי דעה מגביר את המקצועיות של כולנו, גם אם הטור הזה הוא דעה ולא חלק מהליבה.