ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
בחודש אפריל נכנסה לשימוש מערכת דירוג האשראי בישראל – דבר שמשפיע כל כולנו. בשל חשיבות הנושא והעובדה ששיטת דירוג האשראי אינה מוכרת למרבית הישראלים, ביקשנו מכם ומכן להעביר לנו שאלות בנושא מערכת דירוג האשראי. לאחר מכן יזמנו שיתוף פעולה ראשון עם המומחים של בנק ישראל, שהתגייסו להסביר ולענות על השאלות. בסיוע עמותת "צדק פיננסי" ערכנו, הוספנו מידע והנגשנו את התשובות שרלוונטיות לכל אחד ואחת מאיתנו. יש לך שאלה נוספת? מחשבה? הסתייגות? שתפו אותנו!
עד לפני זמן קצר, אם רצינו לקבל אשראי – כלומר הלוואה – מהבנקים או מחברות מסחריות, לא יכולנו להציג מידע מלא על מצבנו הכלכלי. למשל אילו הלוואות לקחנו בעבר, והאם החזרנו אותן בזמן.
בשל כך, הגוף היחיד שבאמת ידע מה המצב שלנו היה הבנק שלנו. שאר הגופים שמעניקים הלוואות נאלצו להמר על הסיכוי שנעמוד בהחזרי ההלוואה. במצב הזה כלל הלווים, לרבות האמינים ובעלי יכולת ההחזר הגבוהה, שילמו, לעתים, ריבית גבוהה יחסית כ"תוספת סיכון" לגורם המלווה, שהיה צריך לקחת שולי בטחון נוספים מפני הסיכון של הלוואות שלא יוחזרו. לא הייתה לאנשים "לא-מחוברים' אפשרות להתמקח על הריבית, מפני שרק הבנק שהחשבון שלנו נוהל בו יכול היה לדעת איזה סוג לווים אנחנו.
מאגר נתוני האשראי שואף, בין השאר, לתקן את העיוות הזה. הוא יאפשר לכל נותן אשראי לבחון את ההתנהלות הכלכלית שלנו בעבר. כך נוכל להתמקח עם כל הגופים המעניקים הלוואות ואולי לקבל את ההצעה הטובה ביותר. עם זאת, רבים העלו חשש שדירוג האשראי יפגע בשכבות המוחלשות. בנק ישראל סבור שלא כך הדבר (פירוט בהמשך).
את המאגר הקים בנק ישראל, והוא גם מתחזק אותו. המידע המרוכז בו מועבר ללשכות אשראי, שהן גופים שקיבלו רישיון מבנק ישראל להפיק דירוגי אשראי על סמך הנתונים, לפי אלגוריתמים ייעודיים שפיתחו. דירוג האשראי שלנו יקבע איזו ריבית יציעו לנו בעבור האשראי וכאמור יאפשר לנו להתמקח על גובהה עם נותני האשראי.
חשוב לציין שכל לשכת אשראי יכולה לבנות מודל דירוג עצמאי, וכך ייתכן שהדירוג של אותו משק בית יהיה שונה בכל לשכה, על אף שהנתונים שיתקבלו מבנק ישראל זהים.
דירוג אשראי הוא שיטת להערכת יכולתם של לקוח או לקוחה להחזיר את ההתחייבויות שלקחו בזמן. הדירוג מבוסס על מודל סטטיסטי שפיתחו לשכות האשראי, המעריך מה ההסתברות שלקוחות יצליחו לשלם את חובותיהם על בסיס הנתונים שלהם. המידע המשפיע על הדירוג הוא רק זה שנאסף במערכת נתוני האשראי, כלומר: היקף המסגרות שניתנו ללקוחות בכרטיסי אשראי ובחשבון העו"ש ומידת ניצולן, היקף ההלוואות שניתנו להם (לרבות משכנתה) ועמידה בתשלומי ההחזר. מודל הדירוג אינו מביא בחשבון את הנכסים, המשכורות וההכנסות של הלקוחות.
באופן עקרוני הלוואה המשולמת כסדרה, בין שהיא מגובה בבטוחה ובין שלא, היא גורם המשפיע לחיוב על הדירוג, שכן היא מעידה על עמידה בהתחייבויות. עם זאת, היקף גבוה של הלוואות (מינוף יתר) עשוי להשפיע באופן שלילי. האיזון בין שני ההיבטים הללו הוא חלק מהמודל המשמש בסיס לדירוג.
אם אין לגבי לקוח או לקוחה נתוני אשראי – לא יהיה להם דירוג, שכן המודל של לשכות האשראי מחייבות התבססות על מידע מסוים. אולם כל משק בית צריך להתנהל באופן אחראי בהתאם לצרכיו, ובוודאי לא מומלץ לבקש אשראי רק כדי ליצור דירוג.
לצד זאת, חשוב להבין שהיעדר דירוג אשראי לא בהכרח ייתרגם להרעה בתנאי האשראי. החלטה זו תהיה נתונה בידי נותני האשראי – הבנקים והחברות. נותני האשראי אינם מסתכלים רק על הדירוג אלא על התמונה הגדולה. אם מעולם לא לקחתם הלוואה אך יש לכם הכנסה קבועה, סביר להניח שתוכלו לקבל הלוואה בתנאים טובים – והתחרות שתיווצר בין נותני האשראי תוכל להועיל גם לכם.
לא בהכרח. לשכות האשראי יתייחסו להקטנת המסגרת ללקוחות בהתאם לנסיבות. ישנן נסיבות חיוביות להקטנת מסגרת אשראי- לדוגמה, לקוח שסיים להחזיר הלוואות ולא זקוק למסגרת אשראי גדולה. כל החלטה צריכה להיות בהתאם לנסיבות שבגללן שונתה מסגרת האשראי.
דירוג האשראי הוא מדד אובייקטיבי המבוסס על מודל סטטיסטי. המודל לא כולל נתונים דמוגרפיים או משתנים סובייקטיביים אחרים, ולכן יעבוד לטובת לקוחות אמינים ואחראים. בעת צורך בהלוואה הלקוחות יכולים להשתמש בדירוג האשראי לטובתם (בהנחה שהוא גבוה כמובן): לבדוק, להשוות, להתמקח ולנסות להשיג את תנאי האשראי המתאימים להם ביותר מכלל נותני האשראי בשוק.
מערכת נתוני האשראי מעבירה ללשכות האשראי נתונים במבנה XML (פורמט נתונים שאינו קריא לאזרחים מן השורה). על בסיס נתונים אלו כל לשכה יוצרת דו"ח אשראי המועבר לנותני האשראי בכפוף לבקשת הלקוחות (וגם לכם, אם תבקשו). מבנה הדו"ח הוא מוצר של הלשכה, ולכל לשכה עשוי להיות מבנה שונה.
כאמור, הדירוג שמספקות לשכות האשראי אינו מביא בחשבון משתנים דמוגרפיים או משתני הכנסה ונכסים. הוא מבוסס בעיקר על מוסר התשלומים של הלקוחות, וכן על היקף וסוג ההתחייבויות שלהם, ועל כן לכל אחד ואחת יש פוטנציאל לקבל דירוג אשראי גבוה.
עם זאת, הגופים המסחריים, שהם נותני האשראי, עשויים לשקול מידע נוסף בבואם לקבוע את גובה הריבית או מתן הלוואה ללקוח.
נתונים המעידים על אי עמידה בפירעון התחייבויות בהחלט ישפיעו לשלילה על הדירוג. עם זאת, אם אדם הצליח לצמצם את התחייבויותיו או להסדיר אותן באופן המאפשר לו לפרוע אותן כסדרן, בהחלט תהיה לכך השפעה חיובית במאזן הכולל. נוסף על כך, כאמור הדירוג לא יהיה בהכרח הקריטריון היחיד בהחלטה של נותני אשראי אם לתת הלוואה ללקוחות – ואם כן, באילו תנאים.
לא. דירוג האשראי מבוסס על מידע משלוש השנים האחרונות בלבד.
כאמור, הדירוג של לשכות האשראי אינו מביא בחשבון משתנה של רמת השכלה, אלא רק נתוני אשראי הנכללים במאגר של בנק ישראל. אך שוב נדגיש כי נותן האשראי עצמו (מי שילווה לכם את הכסף) עשוי לבסס את החלטתו על שיקולים נוספים, ובכלל זה תואר אקדמי, הכנסה קבועה, גיל ועוד.
הדירוג הוא מוצר של לשכת האשראי. אפשר לבקש את דירוג האשראי שלך מאחת הלשכות, והן רשאיות לחייב אותך בתשלום בגין שירות זה.
רק אנשים וגופים שאישרת להם במפורש לקבל את המידע יוכלו להיות חשופים למידע השמור במערכת.
התשובה קשורה לשימוש הנדרש:
זכותך להפסיק את איסוף נתוני האשראי שלך בכל עת, באמצעות פנייה למערכת נתוני האשראי, למעט כאשר יש הגבלה בחשבון הבנק בשל עדות לקשיים כלכליים והחזר הלוואות (ראו פירוט כאן).
חשוב לזכור כי הפסקת איסוף הנתונים גורמת גם למחיקת כל המידע שנאסף במערכות לשכות האשראי עד למועד בקשתך, לרבות מידע חיובי שעשוי לשפר את דירוג האשראי שלך. כלומר, הפסקת איסוף הנתונים עשויה להשפיע לרעה על יכולתך לקבל אשראי בתנאים מיטביים. אם ברצונך למנוע מנותני אשראי לקבל את המידע שלך אך עדיין לשמור את הנתונים במערכת לשימושך האישי, ניתן להגביל את מסירת נתוני האשראי שלך לגופים לפי בחירתך במקום לבקש הפסקה גורפת של איסוף הנתונים.
חשוב להדגיש שללא בקשת מחיקה מפורשת הנתונים ממשיכים להישמר במאגר המידע של בנק ישראל, ואם תרצו לקחת אשראי הנתונים יישלחו מחדש ללשכות האשראי ומשם לנותני האשראי.
עוד חשוב לזכור, שהפסקת שמירת הנתונים ומחיקה שלהם ממאגר האשראי לא מוחקת את הנתונים שנמצאים בידי הבנקים וחברות האשראי, היא רק מפסיקה את ההזרמה שלהם למאגר. כלומר, המידע הפיננסי עלינו ממשיך להשמר תמיד. ההבדל היחידי הוא האם הוא נאגר אצל הגופים הפיננסים בלבד, או גם במקום מרוכז.
מערכת נתוני האשראי מוחזקת ומתופעלת בידי בנק ישראל. ההגנה על המידע האישי שלכם ושלכן ועל פרטיותכם הוא ערך ראשון במעלה, לכן הושקעו בהגנה זו מחשבה עמוקה ומאמצים רבים.
לשם כך הוקם צוות מומחים, ששקד על יצירת מערכת מאובטחת ברמות הגבוהות ביותר. הצוות ממשיך לנטר את התנהלות המערכת כל העת כדי להבטיח שהמידע הרגיש מוגן כראוי. במערכת זו הוטמעו אמצעי האבטחה המתקדמים ביותר, לרבות מנגנון הזדהות בכניסה למערכת, רכיבי סינון והגנה והצפנת תקשורת, שמאפשרים לבצע פעולות בביטחון מלא תוך שמירה על עקרונות הפרטיות והסודיות.
הנתונים המועברים ממערכת נתוני האשראי ללשכה לצורך יצירת דוח אשראי נמחקים בתום השימוש בהם. נותן אשראי שקיבל דוח אשראי מהלשכה רשאי להחזיק במידע אם עסקת האשראי יצאה לפועל, ולשמור אותו עד מועד סיומה.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
נקודה אחת שמציקה לי ולא מצאתי לה התייחסות כאן – בארצות הברית מקובל מאוד לקחת הלוואות "סתם", כי זה משפר את ניקוד האשראי – האם נעשה משהו כדי למנוע מצב כזה?
בכלל, מה ניתן לעשות כדי למנוע משחק במדדים (כלומר – התנהגות שתפורה כדי לייצר ניקוד גבוה, גם אם אינה מייצגת בהכרח לווה אמין יותר)?