ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

האם אמיר אוחנה עדיין עצלן?

את הציבור שמשלם את שכרו הוא שכח. יש מגזר אחד שהוא פועל למענו בכל הכוח - מגזר ראשי הממשלה החשודים בפלילים. מסירים את המסכה מעל אמיר אוחנה, השר העצלן שמצטיין ביצירת פילוג ובהתנערות מאחריות. והפעם: האם כשר משפטים אוחנה המשיך לנהוג בעצלנות?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

בדיקת עצלנות שלישית לאוחנה 

בהמשך לכתבה קודמת בה תהינו האם אמיר אוחנה עצלן, הגיע הזמן לבדיקה עדכנית שוטפת, כעת כשאוחנה התרווח בלשכת שר המשפטים. מה הכוונה בעצלן? האם אוחנה בוחר בעיקר לעסוק במהלכים של תקיעת אצבע בעין לאנשים/ציבורים מסוימים – במקום לקדם מהלכים "אפורים" שיסייעו לציבור הרחב.

איך אבדוק את פועלו?

אבחן את החדשות באתר משרד המשפטים. פרסומים בכלי תקשורת. מקורות. מכרזים. דפיו ברשתות החברתיות, ופנייה למשרד ולשר עצמו.

אז מה היה בשבוע החולף?

1. לפי החדשות באתר המשרד שבראשו עומד אוחנה: אין אינדיקציה כי אוחנה עשה משהו.
2. פניות רשמיות: כתבתי לדוברות המשרד ולדובר השר כי ברצוני לכתוב על העשייה השבועית של שר המשפטים אוחנה, ושאשמח לפירוט מקצועי: מה נעשה השבוע בהובלתו במשרד המשפטים. במשרד ביקשו כי אפנה לדובר השר.

תגובת דובר השר: אין תגובה.

נ.ב בעבר סקרתי עשייה חודשית של שרים במגזין דהמרקר. רגב, גמליאל, ליצמן ורבים אחרים שיתפו פעולה ברצון והעבירו רשימות עמוסות בעשייה. למה אוחנה מסרב? אולי כי הוא עצלן.

3. מקורות – לא שמעתי כלום. (יודעים משהו? פנו אלי! אפשר גם בחשאי).

4. מכרזים חדשים במשרדו: אין משהו מיוחד.

5. ידיעות בתקשורת: גורמים במשרד המשפטים טענו כי השר שלח את אנשיו כדי לנסות לקצץ את תקציב אירוע הפרישה של פרקליט המדינה שיתקיים בתוך כנס של הפרקליטות. אוחנה הכחיש.

בנוסף אוחנה הסביר למה הדיח את מנכ"לית משרדו: למען "קידום יוזמות חשובות בתקופה זו"
גם התברר כי נפגש עם שדרן הרדיו יורם שפטל.
ביום ג' הגיע למפגש עם חברים מסניף הליכוד בקריית מלאכי.

6. ברשתות: אוחנה היה פעיל מאוד בטוויטר. בציוץ אחד אוחנה תקף את מרצ (אחרי שביקרו אותו), וב-12 ציוצים נוספים תקף את עיתונאים גור מגידו ואביעד גליקמן. 13 ציוצים, 12 מהם ביקורת תקשורת. זהו.
בפייסבוק: אוחנה פרסם שלושה פוסטים שממחזרים את פעילותו בטוויטר ובכולם יצא נגד עיתונאים.

אוחנה – בטוויטר

מסקנה לשבוע זה: אוחנה מעדיף להמשיך לתקוע אצבעות בעין (להתעסק במסיבת פרישה, להיפגש עם שדרן פרובוקטיבי ולרדת על עיתונאים), מאשר לקדם סוגיות למען הציבור הרחב.
למה? כי, כנראה שגם בשבוע החולף אוחנה, היה עצלן.

אני רוצה להזכיר שיש אינספור בעיות במערכת המשפט

1. למשל סחבת. מנתוני משרד המשפטים עולה כי מרגע פתיחת תיק ועד לאכיפתו יחלפו שלוש שנים לפחות. עינוי הדין – אדיר. באכיפת החוזים ישראל ממוקמת במקום 92 מתוך 190 — אחרי מונגוליה.
2. לאור פרשת אפי נוה הליך מינוי השופטים התגלה כמסואב ורקוב. גם לשכת עורכי הדין, כך נראה, זקוקה לניקוי אורוות.

3. תביעות ההשתקה צוברות תאוצה.

4. פרשת רות דוד, פרקליטת מחוז ת"א שלכאורה התערבה באופן פסול בהליכים פליליים; עד כה לא נחשפה הפרשה במלואה, המערכת מסרבת לבדק בית אמיתי.

5. אין שקיפות יזומה ואבסולטית בניגודי העניינים של השופטים ועוזריהם – מי שאמון על הצדק.

6. אין עדיין דין וחשבון באגודות העותמניות דוגמת ההסתדרות – שכעת אחראי עליהן משרד המשפטים.

7. גם יש שלל בעיות בתוך משרד המשפטים עצמו. למשל מבנה ועדת השרים לחקיקה שחותרת תחת הדמוקרטיה הישראלית ועדיין פועלת באפילה.

ומה קורה כשאין שקיפות, לצד אינספור פרשות וסחבת?

האמון במערכת המשפט הולך וקורס. אבל מה אוחנה בחר לעשות בתגובה לכל אלו בתקופתו בתפקיד? לפטר את המנכ"לית של המשרד שלו. על כל הבעיות המתוארות למעלה – הוא לא ביקש אישור מיוחד לפעולה בזמן ממשלת מעבר מהיועמ"ש. למה כן ביקש אישור? לפטר את מנכ"לית משרד המשפטים.

ונשאלת השאלה – למה. למה לתקוע אצבע בעין לכל כך הרבה אנשים?

כנראה כי הוא עצלן. כי לפתור את הבעיות הקשות והסבוכות האלו זה לא סקסי. זה לא מביא כותרות. לא כמו פיטורים שנויים במחלוקת בזמן ממשלת מעבר.

לטפל בסוגיות עומק דורשות אדם "משעמם". אדם שלא מחפש כותרות או נפוטיזם (הוא מינה את בת דודתו לראש לשכתו) או צ'ופרים (פעולתו הראשונה בתפקיד הייתה דרישת רכב יוקרה).

לא. זה דורש אדם שבאמת ובתמים רוצה לעזור לציבור הרחב. ומעל הכל – אדם שאיננו עצלן.
ואילו עצלנים מצליחים להתקדם פוליטית? כאלו שמצטיינים בדבר מסוים אחד – בלעשות רעש.

אמיר אוחנה מתראיין אצל עמית סגל

גם כח"כ היה עצלן

בתור ליברל, אפשר היה לצפות שיפעל לביטול חקיקה ולשחרור המשק לתחרות. זה לא קרה. אף שהיה שחקן משמעותי בקואליציה שלעתים נשענה על 61 בלבד, אוחנה הסתפק בדיבורים, ולא מעשים. אוחנה לא סייע להגביל את כוחם של הוועדים בשירותים חיוניים. לא נגע בקביעות ממנה נהנים עובדים שלא מספקים את הסחורה בשירות הציבורי. לא פעל בכל הכוח לפרק מונופולים, מועצות חקלאיות וקרטלים כמו בעלי מספרי המוניות (עדיין אין אובר). הוא לא הרים אף אחד מהדגלים האלו, ולא השתמש בכוחו הפרלמנטארי הגדול למנף מאבק שכזה למען מצביעיו.

אוחנה אף התעצל בפעולותיו למען קהילת הלהט"ב. כפי שהוכיח עקיבא נוביק, הח"כ הגאה טען שהוא פועל בשקט למען הקהילה, אך בפועל לא קידם כמעט דבר.

הוא לא היה חבר בשדולה הגאה, ולא הגיש שאילתות בנושא. הוא הגיש שתי הצעות חוק עבור הקהילה שלא קודמו. במהלך הקדנציה שהייתה אנטי-להט"בית להחריד, אוחנה החריש, וכשהפר משמעת קואליציונית – זה היה רק 3 ימים לפני הפגרה, כשלא הייתה לזה שום משמעות פרקטית. גם באלמנטים פרלמנטריים אישיים – סירב לשמש דוגמא, וסירב לבקשתנו לחשוף את יומנו הציבורי, את נכסיו ואחזקותיו.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת תומר אביטל

Picture of תומר אביטל
מייסד-שותף, לשעבר כתב ועורך ב"שקוף".

תגובה אחת

  1. איזו כתיבה נמוכה ממש אכזבתם. יש פה כלכך הרבה מה להגיד וגם נאמר פה בפוסט, אבל עדיין מרגיש כאילו ילד בן 4 כתב את זה ולא עיתונאי שחקר. התשובה "כנראה כי הוא עצלן" על הכל די מביך. אכזבתם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק