ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
ידידתי שרה העצני-כהן קבעה בעיתון "מקור ראשון" כיצד "בלוף המאבק בשחיתות נחשף". אחרי שליגלגה על הסולחה בין אהוד ברק המסואב ל'חושף השחיתויות" אלדד יניב, תקפה העצני-כהן: "…הטחתם בנו כל השנים – איך יכול להיות שהימין שותק? שחיתות היא לא עניין של ימין ושמאל, זעקתם, מפצירים בנו להצטרף, ואם לא – תוכלו להטיל בנו עוד קצת בוץ מוסרי קדוש". (לטור המלא)
העצני השתמשה בכך כדי לנמק מדוע אנשי הימין מעדיפים לשבת על הספסל בכל הקשור למחאות נגד שחיתות: "למה לא הצטרפנו? כי החושים המחודדים שלנו, הניסיון הכואב והפצע הפתוח משנת 2005, לימדו אותנו שהכול פוליטי. שלא השחיתות מעניינת אתכם, אלא הנתניהו".
העצני כתבה לשמחתי כי אמנם כואב גם לה סרטן השחיתות אך מיהרה להבהיר שאין טעם להצטרף מאחר ו"בסתר ליבנו זכרנו את ההתנתקות וזכרנו את האִתרוג של אריאל שרון שנעשה בקול תרועה רמה, באולפני הטלוויזיה ובכנסים על דמוקרטיה במכון ון־ליר. בכוונה השתקתם את פרשות השחיתות שהיו תלויות נגד שרון, כדי שישלים את מלאכת גירוש המתיישבים מרצועת עזה וצפון השומרון. לא סמכנו על התקשורת כי ראינו שאפשר להכשיר כל דבר אם הוא מתיישר לפי האידיאולוגיה ה"נכונה". ובסתר ליבנו אנחנו גם יודעים שאם יום אחד נתניהו יחליט חלילה לפנות יישובים, שום שחיתות לא תעניין".
הטור הזה הרתיח את דמי. העצני בחרה למעשה כמה דוגמאות כדי לבצע שטיפת מצפון רטרואקטיבית. והקלישאות האלו לא מתיישרות עם המציאות:
אם להעצני חשוב יותר שאנשים מסוימים יחזיקו ברסן השלטון מאשר למגר את השחיתות – זו לדעתי בעיה חמורה של סדר עדיפויות – אבל זו החלטה שלה. רק בבקשה, שרה היקרה, אל תמרקי את המצפון שלך על הגב של אנשים שמייצגים רק את עצמם.
בנמצא אינספור אנשי ימין שגם מחזיקים באידיאולוגיה דומה לשל העצני, וגם ללא רבב. אדגיש: הימין לא חייב לוותר על השלטון. הוא רק חייב לוותר על מנהיגים שסרחו, דוגמת נתניהו. מנהיגים שהצליחו לדרדר את העם לתחתית תהום הפילוג – וכל זה כשעל השולחן אין הסכם נפיץ/מסירת שטחים. כלום. מלבד הישרדותם. אפשר לשלוט מבלי לשדוד מאזרחי ישראל מיליארדי שקלים. שחיתות. אפשר? התבלבלתי. זה חובה. זה ציווי מהתורה. הפנס היהודי שמאיר לנו את הדרך עמוס, ראשית כל, באזהרות כנגד שליטים מסואבים. איך ניתן לשכוח זאת?
אני מחבב מאוד את העצני עוד מהתקופה בה גרנו בשכנות בירושלים, ומשוכנע שיבוא יום שתשרת את הציבור מהכנסת. אולם אני מקווה שקודם תצא מהפוזיציה ותראה ששני הצדדים חטאו בעיתונות מגויסת. לכן, לבעלי מצפון פנימי, זו איננה תירוץ לישיבה על הספסל.
ארחיב. אכן, עיתונאים חטאו באתרוג שרון. אבל מה קורה בימים אלו? כלי תקשורת המזוהים עם הימין מאתרגים באם-כל האתרוגים את נתניהו על שלושת כתבי האישום המצפים לו, לצד התעלמות מביכה מכ-ל-ל פרשיות בהן מסתבכים נבחרים מהימין.
יותר ויותר "עיתונאים" מבקרים אך ורק את השמאל, ומעלימים בשיטתיות עין ממחדלים שצווחים לשמיים במחנה שלהם.
אראל סגל, למשל, נדבק (בצדק) למיליונים שקיבל ברק מקרן וקסנר כשלא היה איש ציבור (פרשה שבכלל נחשפה על-ידי אורי בלאו ואנוכי). באותה נשימה סגל לא אמר מילה על כך שנתניהו, כראש אופוזיציה, סחר בסתר במיליונים בבורסה. סגל מעולם לא דרש מידע על עסקאות המניות הנוספות והסודיות שלו. זה נשמע לכם הגיוני?
או קחו למשל את שמעון ריקלין וינון מגל. השניים מבקרים בבמות הרבות שלהם ל ל א ה ר ף את "התקשורת". לשניהם, כך נראה, ראייה ביקורתית מחודדת.
אז איך זה שלעולם לא שומעים אותם מתלוננים על תורים למיון. על תחב"צ קורסת, על הגירעון האסטרונומי בתקציב שנשלם עליו דורות קדימה, ועל עוולות אינספור אחרות?
יש עדיין חלקים בתקשורת שמשחקים בהגינות ומבקרים את כולם (ולשמחתי גם "שקוף", כלי התקשורת הציבורי שייסדנו יחד אתכם אשתקד). נכון, התמונה שהם נותנים לעתים מעוותת. נכון, לחלקם יש אינטרסים סמויים.
אלא שהם עדיין מבקרים את שני הצדדים. אצלנו, בשקוף, כבר הבנו שכדי לבנות כלי תקשורת שישמש כלב שמירה דמוקרטי אמיתי, עלינו לתקוף ולפרגן לכל מי שמגיע, לפי אותה זכוכית מגדלת, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים.
אלו ימתחו ביקורת מזערית על השלטון, בעיקר סביב סוגיות של בנייה באיו"ש ו…זהו. האם הגיוני לקבוע שוב ושוב שהשלטון חף מפגמים ושרוב הרע במדינה מגיע מהצד השני?
לא. זה לא הגיוני – ובטח שזה לא עיתונאי.
נתניהו קידם שלל מהלכים ראויים שסייעו לעם ישראל, אבל הוא בשר ודם (ולא "שליח השם" כפי שכינו אותו עיתונאי ימין). ואם כולנו עושים טעויות, אז לבטח מי שמחזיק ברסן השלטוני למעלה מעשור ימעד. לפי היועמ"ש והמפכ"ל הקודם, אנשים שנתניהו עצמו מינה, רה"מ מעד בצורה חמורה במיוחד כמה וכמה פעמים. אז מי כיום המאתרג?
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק