ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
"אתה יכול להתראיין מחר לתוכנית רדיו?", שאלה אותי תחקירנית.
"באיזה נושא?" שאלתי חזרה.
"הנוכחות של סתיו שפיר בוועדת הכספים, ואם יש לך דוגמאות לעוד שערוריות כאלו של חוסר נוכחות בוועדות נשמח שתספר".
"בטח – התעסקנו המון בנוכחות והיעדרות מוועדות. אבל שפיר כלל לא חברה בוועדת כספים. לא אוכל לבקר אותה על זה שלא באה לוועדה שהיא לא חברה בה".
"אהה.. באמת?", נשמעה אנחה מהצד השני של הקו. החליטו לדלג עליי כמרואיין.
בכתבה שפורסמה בשבוע שעבר ב"מקור ראשון" נחשף נתון שהוא עובדתית כנראה נכון (לא בדקנו בעצמנו): סתיו שפיר (העבודה) הגיעה ל- 22 דיונים בלבד של ועדת הכספים בשנת 2018. בכותרת המשנה של הכתבה נכתב: "את מאבקי האופוזיציה בוועדה הובילו בפועל חברי הכנסת מוסי רז, מיקי לוי ואיתן ברושי". הכתבה עוררה סערה לא קטנה, ורבים שאלו אותנו מה אנו חושבים על כך.
אז ראשית, אנחנו רוצים לפרגן למקור ראשון על בדיקת הנתונים (זו משימה מייגעת למדי, מניסיון) – הבעיה היא כאמור, שהם פשוט לא רלוונטיים. רק בתוככי הכתבה מתגלה האמת: שפיר היא "ממלאת מקום" ולא חברה מן המניין בוועדה. במילים אחרות: אם מישהו ממפלגתה לא מגיע – היא יכולה להצביע במקומו. אגב, תפקיד "ממלא המקום" הוא למעשה חסר משמעות, שכן על-פי הכללים כל ח"כ יכול להחליף חבר סיעתו בהצבעה בוועדה, כאשר זה נעדר ממנה. תפקיד ממלא המקום, אם משתמשים בו, רק נותן קדימות בהחלפה.
מה מזכיר לי הסיפור הזה? פעם ניקיתי (עידן) את חדר המדרגות בבניין שבו אני מתגורר, לאחר שהמנקה הקבועה לא הגיע במשך חודש. אישה שעברה במקום העירה לי שפספסתי נקודה. וכך גם הכתבה של מקור ראשון הלינה על אדם שלא ביצע תפקיד – שלא היה שלו לבצע מלכתחילה.
יש לציין גם כי מבין הח"כים המוזכרים בכתבה, שפיר היא היחידה שמנהלת ועדה אחרת: ועדת השקיפות – שקיימה מעל ל- 150 דיונים מעמיקים בכנסת הזו – מה שמגביר את הבעייתיות בטענה כלפי אי-הגעתה לוועדת הכספים, שהיא כאמור אינה חברה בה.
גם על הנתונים עצמם ישנה אי-הסכמה, או לפחות טענות למגמתיות בהצגתם. בתגובתה המסודרת (גם אם מעט מתלהמת) ששלחה למקור ראשון ובפוסט בעמוד הפייסבוק שלה, טענה שפיר כי הגיעה "למאות דיונים" בוועדת הכספים. במקור ראשון תקפו חזרה ושמו בפני הקוראים את הדילמה הבאה: "הנתונים אומרים 22 פגישות, היא אמרה מאות. למי אתם מאמינים?".
אז נכון, שבהתלבטות בין התקשורת הישראלית הקורסת לאמירה של פוליטיקאי – קשה להכריע. האמת נמצאת כנראה באמצע: בשנת 2018 שפיר אכן הגיעה ל- 22 ישיבות בוועדת הכספים, אך כפי שפרסם נתי טוקר, משנת 2014 היא השתתפה במאות ישיבות. גם נתון זה לא מציג את האמת בשלמותה, מאחר והוא כולל בתוכו גם ישיבות מהכנסת הקודמת, אז שפיר הייתה חברה מלאה בוועדה (הכנסת הנוכחית החלה לכהן במרץ 2015).
כשפנינו לקבל תגובה מהכתבת, שירית כהן אביטן, היא מסרה לנו שמתחילת הכנסת ה- 20 שפיר השתתפה לאורך כל הקדנציה (ארבע שנות כהונה) בכ- 160 ישיבות. כלומר: הנתון של שפיר שמדבר על "מאות ישיבות" מתייחס גם לכנסת הקודמת ולא רק לנוכחית.
אין לנו כל עניין להגן על שפיר. רק לפני כשבועיים פרסמנו כתבה שטוענת כי היא פרסמה עובדות לא נכונות על הפריימריז במפלגת העבודה. וגם נכון לציין שכאשר שפיר מגיעה לוועדת הכספים, היא דואגת לעיתים לפרסם זאת ברעש רב, מה שעלול להיות מעצבן. אבל זה לא משנה את העובדה שהכתבה של מקור ראשון הייתה מגמתית ומהווה דוגמא לסכנה שבשימוש לא מדויק בעיתונות מבוססת נתונים.
*
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
הפרסום לא בא להציג את סתיו שפיר כמועלת בתפקידיה החוקיים בכנסת
אלא בכך שהיא התהדרה בכתר "לוחמת הצדק והשוויון הכלכלי"
ובפועל היא אינה נוכחת בדיוני הוועדה.
אתן לך דוגמה שגם "שמאלני" כמוך יבין
זה כמו שאחד מראשי המחאה נגד נתניהו לא יבוא להפגנות נגד ביבי.
נכון שהוא "לא חייב" חוקית לבוא להפגין
אך הכיצד מי שטוען ל"ראש" המתנגדים לביבי אינו נוכח במחאה נגדו ?!