ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
| טום קרגנבילד – "כלכלה קלה" |
לפני מספר שבועות פרסם יאיר לפיד ביקורת כלכלית ארוכה ומפורטת בנושא הגירעון בתקציב המדינה. בדרך כלל פוסטים בסגנון לא כוללים הרבה מעבר לפופוליזם – אבל נראה שהפעם נמצא פוליטיקאי שהתייחס ברצינות לנושא שראוי שיהיה במרכז השיח לקראת הבחירות הקרובות.
אגב, לתפיסתי, תפקודו של לפיד כשר האוצר היה סביר, למעט הניסיון ליישם את תכנית מע"מ אפס (להסבר מדוע התכנית הזו גורמת נזק). אז מה איכות הטיעונים הנוכחיים של לפיד בנוגע לגירעון? בואו נבדוק.
הפוסט של לפיד נפתח בדרמה גדולה: "אנחנו בדרך למשבר כלכלי. הוא דוהר לכיווננו כמו אוטובוס שאיבד את הבלמים. הגירעון כבר עבר את ה-50 מיליארד שקל ונמצא בפער של יותר מ-12 מיליארד שקל מהגירעון המתוכנן". אני הראשון שיסכים שאין לזלזל במשבר כלכלי, והראשון שיסכים שהגירעון הוא בעיה שצריך לטפל בה.
עם זאת, לא צריך לאבד את העשתונות. בגלל התנהלות לוקה בחסר של הממשלה מצאנו את עצמנו עם מעט מדי הכנסות לצד התחייבויות תקציביות גדולות. זה אומר שנצטרך לוותר על שירותים ממשלתיים או להגדיל את המיסים, אבל זה לא אומר שהכלכלה הישראלית עומדת לקרוס. אנחנו לא יוון ורחוקים מלהיות יוון. צריך להוריד את הדרמה, לבצע תיקונים תקציביים לא נעימים ולהמשיך הלאה. לשם פרופורציה, כדי להגיע למצבה של יוון נצטרך לקחת הלוואות ענק מבנקים זרים, למכור לחברות פרטיות את כל התשתיות במדינה, להעלים מס, להתחייב לפנסיות תקציביות אדירות וגם אז לא בטוח שנגיע לאותו אסון – כי יוון בחרה גם לשרוף מיליארדים על אירוח האולימפיאדה.
לפיד ממשיך ומפרט ארבע סיבות שבגללן המשבר הכלכלי הולך להגיע: הראשונה היא "הממשלה הכי חסרת אחריות בתולדות המדינה הייתה אמורה לנהל את הכלכלה, במקום זה היא עשתה מסיבה". הממשלה הנוכחית, לפי לפיד, קיבלה תקציב מאוזן עם עודפי גביית מיסים ובזבזה בצורה חסרת פרופורציה. לפיד בהחלט צודק בנקודה הזאת. אם יש משהו שהיה בולט בקדנציה של משה כחלון זו חלוקת המתנות, כאילו שמישהו אחר יצטרך להתמודד עם הצרות.
למרות זאת יש גם אמירות בעייתיות. לפיד מציין את ההסכמים הקואליציוניים היקרים שנחתמו בין מפלגות הממשלה אבל שוכח לציין שהוא חתם על הסכם דומה כשהסכים לשבת בתפקידו. אמנם לפיד ביקש לבזבז את הכסף אחרת ממפלגת יהדות התורה, אך הוא ביקש לעשות זאת בשנה שבה התקציב היה בגירעון גדול והדבר לא בדיוק מנע ממנו לקדם תוכנית דיור יקרה שלא הייתה עד כדי כך רחוקה מהנזקים של מחיר למשתכן.
בנוסף, לפיד טוען שהממשלה בזבזה את הכסף על עצמה, במקום להשקיע אותו במנועי צמיחה. הבעיה בטיעון הזה נובעת מכך שהממשלה אולי בזבזה את הכסף בצורה חסרת אחריות, חלק על עצמה, אבל הרוב לא. הממשלה הוציאה את הכסף על שירותים וסבסודים לאזרחים כמו מחיר למשתכן, סבסוד צהרונים והקלות מיסים. לפיד טען שהממשלה לא השקיעה במקומות הנכונים ואפילו ציין תחומים בהם נכון להשקיע. עם זאת, לפיד לא פירט תוכניות ממשיות. לדוגמא, ניתן להזרים תקציבים אל תחום התשתיות, אך אם לא יוגדרו תשומות מדידות, יהיה קשה לדעת אם באמת נקבל צמיחה או שנקבל חובות וחוסר יעילות נוסף. הבעיה עם הטיעון של לפיד, היא שהוא לא באמת אומר מה צריך ונכון לעשות עם הכסף, וחבל. כל אדם יכול לטעון שהוא ישקיע את הכסף בצורה שתביא לצמיחה גדולה מהחוב, אבל נדרשים נתונים שיוכיחו שהגידול המשוער אכן יכסה את החוב ואת עלויות הריבית.
הסיבה השנייה שתוביל אותנו למשבר, על פי לפיד, היא השחיתות. הוא מסביר ששחיתות פוגעת בכלכלה ושהיא עלולה להוביל לשבירת האמון בשוק הישראלי ובריחה של משקיעים למדינות אחרות. לפיד גם מציין שישראל ירדה שתי מקומות בדירוג השחיתות העולמי ולכן מצבנו הולך ומחמיר. מדובר בטיעון לגיטימי עד לנקודה שבוחנים את מדד השחיתות ומגלים שאמנם התדרדרנו שני מקומות במדד, אבל זה לא בגלל שהציון שלנו השתנה לרעה אלא כי מדינות אחרות השתפרו. הציון של הממשלה האחרונה דומה כמעט לגמרי לציון שקיבלה הממשלה בתקופתו של לפיד כשישב לצד נתניהו. המדד שלפיד מציין הוא גם מדד שלא באמת בוחן שחיתות – אלא את תפיסת הציבור את השחיתות שיש בישראל, ככה שקשה להתבסס עליו בתור משהו אובייקטיבי. בשורה התחתונה קיימות פרשות שחיתות מדאיגות אבל ככה היה גם בתקופתו של אולמרט, שרון ופרשיות מפוקפקות נוספות מצד לא מעט פוליטיקאים. אנחנו בהחלט צריכים לטפל בבעיית השחיתות אבל זה לא סימן למשבר כלכלי או למשהו יוצא דופן.
לפיד גם טוען שהמשבר הכלכלי בטורקיה קרה "כי ברגע מסוים משטרו של ארדואן נראה למשקיעים הזרים מושחת וקיצוני מדי וההשקעות הזרות הפסיקו לזרום". מדובר בשטות מוחלטת כי המשבר הכלכלי קרה אחרי תקופה ארוכה שבה ארדואן הדפיס כסף כמו מטורף, סבסד פרויקטי תשתיות אדירים ולא מועילים, והפך את הבנק המרכזי לחסר עצמאות. להשוות בין ישראל וטורקיה בהקשר הכלכלי נועד, להבנתי, בעיקר לצרכים פוליטיים – אבל אין מאחורי הטענה הזו תימוכין כלכליים.
הסיבה השלישית שלפיד מעלה קשורה לכך שחובות משקי הבית בישראל גדלו בצורה משמעותית. לפיד טוען שיש בועה שתתפוצץ ותהרוס את הכלכלה. כבר מספר שנים שהריביות נמוכות – המשמעות של זה היא שמחיר הכסף נמוך, ולכן רבים פונים לבנקים ולוקחים הלוואות. בסך הכל לא מדובר בתופעה מיוחדת אלא תגובה הגיונית לשינוי במחירים.
עם זאת עולה השאלה האם המצב של ישראל הוא מסוכן וחריג ביחס לעולם? התשובה היא לא. עשרת המדינות שחובות משקי הבית בהן הם הגדולים ביותר בעולם הן: שוויץ, אוסטרליה, דנמרק, קפריסין, הולנד, נורבגיה, קנדה, דרום קוריאה, ניו זילנד ושוודיה. אולי שמתם לב, אבל מלבד מקפריסין, מדובר בכמה מהכלכלות החזקות בעולם וישראל מדורגת אי שם במקום ה-30, לפי נתוני 2017. כשכלכלה הופכת לחזקה ויציבה יותר, יש יותר אמון בין המערכת הפיננסית לבין הלקוחות ויש גישה יותר נוחה לאשראי, בטח בתקופה של ריבית נמוכה.
הנתונים כמובן לא מצביעים על כך שכל המדינות שמדורגות מעל ישראל עומדות לקרוס וללכת לאבדון של משבר כלכלי. בנוסף, על פי אותו היגיון, אם אנחנו שואפים למדינות עם חובות קטנים למשקי בית אז נוכל ללמוד מההצלחה של מדינות כמו אפגניסטן, סיירה ליאון וצ'אד.
הסיבה הרביעית שלפיד מציין היא שלממשלה הנוכחית אין חזון כלכלי ושאף אחד לא לוקח על עצמו את תפקיד המבוגר האחראי. גם בנקודה הזאת לפיד צודק. נראה שבשנים האחרונות שר האוצר משה כחלון קיבל יד חופשית מ"מר כלכלה". לא רק שנתניהו לא עצר את כחלון, אלא אף דאג לצרפו לליכוד מיד אחרי הבחירות. לא מן הנמנע שאם הליכוד ירכיב את הממשלה הבאה, כחלון ימשיך בתפקיד שר האוצר.
למרות הביקורת המוצדקת על נתניהו אסור לשכוח שגם לפיד לא מציג תכנית מרשימה במיוחד לטיפול בבעיה. לפיד דורש להוציא מיליונים מקופת המדינה כדי להזיז את אסדת הגז והנפט ולמנוע ממיליארדים להיכנס לקרן ההשקעות הממשלתית. מדובר באדם שיושב לצד אבי ניסנקורן, שבין היתר אחראי לפריון הנמוך של עובדי המדינה ולשחיתות גדולה מאוד בגופים המשרתים את הציבור. מדובר גם באדם שמתעקש לגייס בכוח אלפי חרדים שיגדילו את הוצאות הצבא בצורה משמעותית ויתרמו בצורה קטנה מאוד לביטחון המדינה. אפשר להסכים או להתנגד לכל אחת מהנקודות האלו, אבל בינן ובין קיצוצים או או הגדלת הכנסות המדינה אין דבר, כך שלא בטוח שלפיד הוא המבוגר האחראי.
*
טום קרגנבילד כותב ומנהל את "כלכלה קלה" – עמוד פייסבוק ואתר אינטרנט שנוצרו במטרה להנגיש ידע כלכלי בשפה פשוטה, תוך התייחסות לאירועים אקטואליים, במטרה לתת לאזרחים כלים להבין טוב יותר את העולם הכלכלי.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק