ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
| טום קרגנבילד – "כלכלה קלה" |
לפני שבועיים, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דו"ח על עזיבת המורים את מערכת החינוך. על פי הנתון העדכני ביותר, אחד מכל חמישה מורים צעירים, 19.7%, נוטשים את המקצוע בשלוש השנים הראשונות לעבודה. למרות שמדובר בשיפור לעומת 24.2% בשנת 2001, צריך לשים לב שמגמת השיפור הגיעה לשיאה בשנת 2009 (17%) ומאז חזרנו לעלייה בנתוני העזיבה. עוד נתון שחשוב לשים לב עליו הוא כי ציון הפסיכומטרי הממוצע של המורים שעוזבים את מערכת החינוך העברי גבוה מאלו של הנשארים.
אז למה מורים צעירים, בתחילת הקריירה, נוטשים את המקצוע כאילו מדובר בספינה טובעת? אפשר לסכם את הסיבה במילה אחת: "אלטרנטיבות". בדיוק כמו בקריירה של כל אחת ואחד מאיתנו, אנו בוחרים להישאר במקום העבודה או במקצוע שלנו כל עוד אין לנו אפשרויות יותר מוצלחות בקריירה. גם אם אנחנו אוהבים מאוד את המקצוע ואת האנשים סביבנו – במידה ונקבל הצעה עם שכר כפול מזה הנוכחי, קיים סיכוי שנסכים לעבור למקצוע אחר.
כדי להבין את מצב המורים הצעירים, צריכים קודם להכיר את הנתונים: לפני שנה, בעקבות הסכם עם ארגון המורים, שכר המורים הצעירים השתפר וגדל ל-8,300 שקל. השכר הממוצע במשק עומד כיום על 10,634 שקל (לפי נתוני חודש פברואר 2019). המורה הצעיר שיישאר במקצוע, וישקיע עשור מחייו כדי לרכוש ניסיון ולהתפתח – יצליח לשפר את השכר שלו רק עד לשכר הממוצע במשק. הנתונים הללו מלמדים אותנו שמקצוע ההוראה, עבור בוגרי אוניברסיטה צעירים, הוא לא משתלם ביחס להרבה מקצועות אחרים בשוק.
עבור אדם צעיר בתחילת חייו – שעוד צפוי להתחתן, להקים משפחה ואולי לרכוש דירה ורכב – הסיכוי להגשים את הצעדים הללו מבלי להתפשר על רמת החיים, כמעט ולא קיימת בתחום ההוראה – וזה עוד אחרי רפורמה ששיפרה מצב הרבה יותר גרוע.
הרפורמה להגדלת שכר המורים היא צעד חיובי שעדיין לא משתקף בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – ויש סיכוי שהיא תשנה את מגמת העזיבה של מורים צעירים. עם זאת, צריך לקחת בחשבון שהמורה הצעיר יגלה עוד מספר בעיות בקריירה החדשה שבחר: לדוגמא שמדי פעם משרד החינוך לא משלם את המשכורות בזמן, שהוא נדרש ללמד מקצועות שאין לו שום הכשרה ללמד כי אין מישהו אחר שיסכים לעשות זאת וגם שהדבר הכי חשוב שהוא יכול להשיג במקצוע הוא ותק וקביעות.
הנקודה האחרונה היא חשובה במיוחד כי המורה הצעיר יגלה שהוא מרוויח שכר זהה לחלוטין לכל אחד מהמורים הצעירים האחרים סביבו. זה לא ממש משנה אם הוא סיים בתור מצטיין הנשיא באוניברסיטה. אין זה משנה אם הוא הרצה ללא הפסקה, יצר סרטוני יוטיוב להעברת ידע במתמטיקה או אפילו אם הוא מחזיק ביכולות אישיות גבוהות שמאפשרות לו לתקשר בצורה בלתי רגילה עם התלמידים שלו. המורה יגלה שהשכר שלו יהיה זהה כי לכישורים אישיים אין משמעות והדבר המרכזי שקובע את השכר הוא ותק.
כשהמורה הצעיר יסתכל סביבו הוא יגלה מורים אחרים שבבירור לא אמורים להיות חלק מהמקצוע, אנשים שמזיקים לתלמידים ואפילו מרימים עליהם ידיים – ולמרות כל הבעיות גם מורים שבלתי אפשרי לפטר. המורה יגלה שלמצויינות אין ערך ושכל מה שנדרש הוא דופק והישרדות. המורה הצעיר יביט על הדרך קדימה ויגלה שגם אחרי עשור של עבודה קשה הוא ירוויח שכר נמוך מהממוצע במשק. ערכים, רצון לתרום ואמונה בחשיבות תפקיד המורה יכולים לייצר מורים מצטיינים אבל עבור רובם המחסור בתגמול כספי יפגע ברצון להצטיין ולהוביל. כשהמורה הצעיר יסתכל על חבריו בהייטק, בשוק הפיננסים, אלו שהפכו לעורכי דין מצליחים ורופאים נהדרים, כשהוא יבין שהוא יכול להיות כל אחד מאותם אנשים, כי הוא אדם מוכשר בעל יכולות אישית גבוהות, הוא יחליט לעזוב תחום שמתגמל בינוניות ומתעלם ממצוינות.
כמו שהנתונים מראים, מי שעוזב את מערכת החינוך הם המורים בעלי האלטרנטיבות הטובות יותר בשוק ומי שנשאר הם אלו בעלי הכישורים הנמוכים יותר.
"אלטרנטיבות" היא הסיבה הפשוטה שבגללה מורים צעירים עוזבים את המקצוע ומשאירים את מערכת החינוך ללא המוחות המבריקים שזקוקים לה. ארגוני המורים, אלו שבכל פעם נלחמים למען הגדלת שכר המורים הוותיקים, הם אלו שכובלים אותנו למערכת חינוך בינונית שמשאירה תלמידים רבים בישראל ללא המורים המוכשרים שיכולים לשנות את חייהם. אנחנו צריכים להעניש בינוניות ולתגמל מצוינות, אבל בעולם ההפוך שמשרד החינוך יצר אנחנו מתגמלים וותק וכמעט שום דבר אחר.
כדי לשמר מורים צעירים בתוך המערכת אנחנו לא יכולים להסתכל אך ורק על השכר ההתחלתי של המורה ולתגמל רק על סמך וותק והשתלמויות. אנחנו זקוקים למנגנון שיתגמל מורים על פי היכולות שלהם ויעשה זאת על פי מדדים מאוזנים והוגנים. מדידה של הישגי מורים היא תחום לא פשוט, לדוגמה תלמיד מתקשה יכול להראות שיפור אבל עדיין לקבל ציון נמוך. עם זאת, ניתן לשלב בין שיקול דעת של מנהלים, חוות דעת של תלמידים והורים וגם ציונים (תחת הבנת המגבלות). על ידי מחשבה והתאמה ניתן ליצור תמונה רחבה אבל מאוזנת שתאפשר להבין את איכות המורים ותגמל אותם.
כמובן שבמקביל יש צורך לאפשר למנהלים לפטר מורים שלא מתאימים למקצוע או לבית הספר. המטרה היא לא לצאת בגל פיטורים אלא ליצור מערכת תמריצים שתתגמל עבודה טובה מצד אחד אבל גם תעניש על עבודה לא טובה. זהו מנגנון שעובד בכל שוק העבודה ואין סיבה שלא יפעל גם בתחום ההוראה.
בשילוב בין תגמול עבודה טובה והוצאה של מורים לא מתאימים מהמערכת יהיה ניתן לבנות מערכת חינוך עם אנשים משכילים, איכותיים, שמרוויחים שכר טוב ורוצים לראות את המערכת משתפרת ותורמת לילדים שלנו.
*
טום קרגנבילד כותב ומנהל את "כלכלה קלה" – עמוד פייסבוק ואתר אינטרנט שנוצרו במטרה להנגיש ידע כלכלי בשפה פשוטה, תוך התייחסות לאירועים אקטואליים, במטרה לתת לאזרחים כלים להבין טוב יותר את העולם הכלכלי.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
8 תגובות
עורך דין אזרחי
מומלץ
וכל האמור לעיל רק בהיבט הכספי.
אני מורה בחט"ב שנה 8 אחרי 29 שנות הייטק.
במה ניתקלתי במערכת החינוך:
* בכל כיתה מספר לא מבוטל של תלמידים מאובחנים ולא מאובחנים שמערכת החינוך לא מתמודדת עם בעיותיהם, ונטשה אותם בכיתה. בממוצע כרבע עד חצי שיעור אינו למידה אלא התמודדות עם בעיות. ואין למורה כל כלי.
גם אין למורה ידע איך להתמודד, שהרי לא למד חינוך מיוחד… וגם לא בחר לעסוק בתחום.
* חלק לא מבוטל מהתלמידים הם "נסיכים" שמותר להם הכל, בגיבוי הוריהם, והנהלת בית הספר חוששת מהתמודדות איתם, והמורה הופך לשק חבטות.
* הורים מתערבים, פונים בכל שטות להנהלה או לפיקוח או לראש העיר, או מאיימים דרך עורכי דין. ומשרד החינוך מפקיר את המורים בשטח, אין גיבוי, אין אמון של המערכת במורים, אין תמיכה. מדוע אין למורים ביטוח מיקצועי?
לדייק בעובדות:
1. הוצגו נתוני שכר של ארגון המורים, שמייצג את מיעוט המורים, את מורי התיכון. הסכם שכר הסתדרות המורים פג ומחכים לממשלה שתוכל לחתום על הסכם חדש. כאן מורה מתחיל מרויח עדיין 5,800 ש"ח בלבד.
2. בנוסף לוותק, כדי להתקדם בשכר, על מורה לעבור השתלמויות, 60 שעות בשנה, בזמנו החופשי ועל חשבונו (נתוני אופק חדש).
איני מכיר עוד סקטור עבודה שבו דרישה כזו.
3. הוראה זה תחום יחיד בו עובד משקיע הרבה שעות עבודה נוספות בבית שאינן משולמות.
מורה חדש נדרש להרבה שעות כאלו ולכן לא יתנו לו משרה מלאה, מה שיביא את משכורתו לפחות משכר מינימום, ממש שכר עוני.
4. מורה גם מסבסד את משרד החינוך כאשר החזר הוצאות הנסיעה שיקבל לא פעם יהיו חצי או רבע מההוצאה האמיתית, וכאשר הוא נדרש לעבודה בבית על מחשבו הפרטי ושימוש במדפסתו הפרטית.
יסלח לי הכותב הנכבד,
אבל אני חושש שהפעם האחרונה שבה ראה תלמיד ישראלי היתה כאשר הוא היה בין כותלי בית הספר.
מורים בשנים הראשונות לא נוטשים בגלל התגמול הכספי.
הם נוטשים בגלל שעות העבודה הבלתי-נגמרות,
הם נוטשים בגלל תלמידים ללא גבולות בגיבוי הורי,
הם נוטשים בגלל נהלים מטרחנים,
הם נוטשים בגלל כיתות ענק שבהן בין שליש לחצי מהזמן מתבזבז על ענייני סדר והתנהגות,
הם נוטשים בגלל שילוב של תלמידים לקויי למידה – צעד ראוי וחשוב – אך ללא סיוע של סייעות צמודות ותומכות הוראה,
הם נוטשים בגלל תחושת בדידות,
הם נוטשים בגלל אטימות משרד החינוך,
ויש עוד כמה.
נכון שהשכר מביש ומביך ולא באמת משקף את ההשקעה, אבל מי שימשיך לראות הכל דרך החור שבגרוש וקשקושי הוותק, ימשיך להפסיד מורים מוצלחים שהרימו ידיים.
שלום לכם, אכן בכתבתכם, נתתם את הדעת על המנגנון המתגמל// לא מתגמל וכו
אך יכולת ההשרדות ( כן זאת המילה) של המורה החדש במערכת מושפעת גם מכוח ההורים בבית הספר.
הלחץ המופעל על ההנהלה והמורים מצד ההורים הינו עצום. טלפונים בכל שעות היום, דרישות, התפרצויות כעס, לחצים של הורים הינם עניין יום יומי.
ומה לגבי תלמידים מאתגרים? קשיי התנהגות ההולכים ומחמירים כשהמורה עומד למולם לבדו? חוסר משמעת, גילויי חוצפה…
סיפורה של המערכת מורכב יותר משכר ותגמולים.
ממליצה להמשיך ולבחון.
אויש. לא.
כן. יש סיבה בגללה מורים נוטשים בהמוניהם, וכן, אלו שנוטשים הם אלו שיש להם אופציות אחרות. אבל התיאוריה על כך שתגמול כספי שוויוני הוא זה שמעודד מורים לנטוש נשמעת לי, איך לומר זאת? תלושה מהמציאות.
בסופו של יום, מי שהלך להוראה מלכתחילה לא עשה את זה כדי להרוויח משכורות עתק, ובעוד שכדאי מאוד להגדיל את שכר המורים כדי למשוך מלכתחילה אנשים בעלי יכולות ואפשרויות, אנשים שטוב להם במקום העבודה לא עוצרים להשוות כמה כסף מקבל מי שיושב לידם. רוצה לצמצם את נטישת המורים? תן להם אחריות, אוטונומיה וגיבוי. מורה שצריך להתמודד עם הורים שחושבים שהם יכולים לצעוק עליו כי הילד שלהם מופרע צריך לדעת שהמערכת לצידו. מורה שמגיע ללמד את תחום ההתמחות שלו צריך לקבל חופש מסויים לבחור את הדרך בה הוא מלמד. מורה שצריך למלא ניירת מיותרת רק כדי שאפשר יהיה "לפקח" על מה שהוא עושה, ולספר להורים על כל שטות בבית הספר הוא מורה נטול סוכנות (agency) – אז אם הוא הגיע להוראה מתוך אידיאל, זה בדיוק מה שיגרום לו לעזוב: חוסר היכולת לפעול. לא העובדה ששאר המורים מקבלים שכר דומה לשלו גם אם הם משקיעים פחות.
למה אנחנו קוראים תעמולה קפיטליסטית באתר שאמור לעסוק בשקיפות?
הכותב רוצה לפגוע עוד יותר בתנאי העסקתן של המורות באמצעות הגברת שליטתם של המנהלים/ות על המורות: אפשרות להקטין או להגדיל שכר, לפטר וכיו"ב. והבלוף לפיו מורים משתכרים 8,300 ש"ח? ממש לא. מורה מתחיל לא משתכרת אפילו שכר מינימום, לפי ההסכם הקיבוצי (הגרוע), והמדינה נאלצת לשלם לה רכיב שכר של השלמה לשכר מינימום. אולי מורה ותיקה במקצועות מסוימים ועם תואר מגיסטר והשתלמויות מרובות משתכרת 8,300 ש"ח.
לא דעתי לגבי מערכת ההוראה = תעמולה קפיטליסטית.
זאת בדיוק הבעיה, מורה מתחיל לא אמור להרוויח סכום כזה נמוך, אבל כל הכסף הולך למורים וותיקים, בלי שום קשר למי המורה הטוב והעובד המשתלם למערכת.
תקשור מורה ליד גדר של בית ספר ובסוף הוא יקבל 30 גמול השתלמות. הדיע הזמן למודל משכורות מבוסס הצלחה והערכה ולא מבוסס גיל