ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
חוק חופש המידע מאפשר לציבור, לעיתונאים ולארגוני חברה אזרחית לקבל מידע המצוי בידי רשויות המדינה, לבחון את פעילות הממשלה ולפקח על האופן שבו מתקבלות החלטות ומנוהלים כספי הציבור. אבל כדי שהמידע יהיה בעל ערך, לא מספיק שהמשרד ימסור אותו – עליו לעשות זאת גם בזמן סביר.
בדיקת המיניסטרמטר מעלה כי במהלך הכהונה של שר החינוך יואב קיש חל שיפור ניכר בשיעור הבקשות שבהן מסר המשרד מידע. זאת אף שמספר בקשות חופש המידע שהוגשו לו זינק בכ-55% בתוך שנתיים: מ-1,704 בקשות בשנת 2022 ל-1,919 בשנת 2023 ול-2,639 בשנת 2024.
אלא שלצד השיפור בשיעור מסירת המידע, נרשמה הידרדרות ברורה במהירות הטיפול בבקשות. משרד החינוך משיב ליותר פונים – אבל רבים מהם נאלצים להמתין זמן רב יותר.
בשנת 2022 מסר משרד החינוך את מלוא המידע המבוקש רק ב-12% מהבקשות. בשנת 2023 עלה השיעור ל-26.9%, ובשנת 2024 כבר נמסר מלוא המידע ב-51% מהבקשות – יותר מפי ארבעה לעומת 2022.
כאשר כוללים גם בקשות שבהן נמסר מידע חלקי, השיפור חד אף יותר: שיעור הבקשות שבהן נמסר מידע כלשהו עלה מ-58% בשנת 2022 לכ-73% בשנת 2023 ול-96% בשנת 2024.
| שנה | מספר הבקשות | נמסר כל המידע | נמסר חלק מהמידע | הבקשה נדחתה | הטיפול הופסק בשל אי-תשלום אגרה | הטיפול הופסק מסיבות הקשורות לפונה | הטיפול טרם הסתיים |
| 2022 | 1,704 | 12% | 46% | 1% | 1% | 13% | 27% |
| 2023 | 1,919 | 26.9% | 46% | 1% | 2% | 7% | 17% |
| 2024 | 2,639 | 51% | 45% | 2% | 0% | 0% | 2% |
גם שיעור הבקשות שהטיפול בהן טרם הסתיים צנח: מ-27% בשנת 2022 ל-17% בשנת 2023 ול-2% בלבד בשנת 2024. זאת אף שמספר הבקשות שהוגשו למשרד גדל ביותר ממחצית.
במקביל, שיעור הבקשות שהטיפול בהן הופסק מסיבות הקשורות לפונה ירד מ-13% בשנת 2022 ל-7% בשנת 2023, ובשנת 2024 לא דווח על בקשות כאלה כלל. שיעור הבקשות שנדחו נותר נמוך, אף שעלה מ-1% בשנים 2022 ו-2023 ל-2% בשנת 2024.
עם זאת, התמונה אינה חיובית לחלוטין. בכמעט מחצית מהבקשות בשנת 2024 נמסר מידע חלקי בלבד. הנתונים השנתיים גם לא מאפשרים לדעת איזה מידע הושמט ועד כמה הוא היה מרכזי לבקשה.
לצד השיפור בשיעור מסירת המידע, זמני הטיפול בבקשות התארכו במידה ניכרת.
בשנת 2022 טופלו 58% מהבקשות בתוך 15 יום ו-74% בתוך 30 יום. בשנת 2023 ירד שיעור הבקשות שטופלו בתוך 30 יום ל-63%, ובשנת 2024 הוא עמד על 51% בלבד.
| שנה | עד 15 יום | 16–30 יום | 31–60 יום | 61–120 יום | יותר מ-120 יום |
| 2022 | 58% | 16% | 14% | 9% | 3% |
| 2023 | 45% | 18% | 23% | 12% | 3% |
| 2024 | 39% | 12% | 14% | 24% | 11% |
במקביל, שיעור הבקשות שהטיפול בהן נמשך יותר מ-60 יום כמעט שולש: מ-12% בשנת 2022 ל-15% בשנת 2023 ול-35% בשנת 2024. שיעור הבקשות שהטיפול בהן ארך יותר מ-120 יום זינק מ-3% בשנים 2022 ו-2023 ל-11% בשנת 2024.
כלומר, בשנת 2024 כמעט מחצית מהבקשות לא טופלו בתוך 30 יום, ביותר משליש מהן נמשך הטיפול יותר מחודשיים, ובאחת מכל תשע בקשות – יותר מארבעה חודשים.
שקיפות אינה נמדדת רק באופן שבו משרד משיב לבקשות חופש מידע, אלא גם בשאלה אם הוא מפרסם ביוזמתו נתונים מהותיים על תפקודו. מבחן משמעותי לכך התרחש בתקופת כהונתו של יואב קיש.
במאי 2026 הורה קיש לרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, ראמ"ה, שלא להעביר "ממצאים, נתונים או הודעות" על המבחנים הארציים – לא לגורמים חיצוניים ואף לא לגורמים פנימיים במערכת החינוך. לפי דיווח כאן, ההוראה ניתנה לאחר שתוצאות מבחנים בכיתות ו' באנגלית ובמתמטיקה לא השביעו את רצונו של השר.
ההוראה חלה גם על תוצאות מבחני תנופה במדעים בכיתות ט'. לפי הנתונים, רק 3% מהתלמידים הגיעו לרמה הגבוהה, המוגדרת עמידה בדרישות תוכנית הלימודים, ו-81% כלל לא היו קרובים לרמה זו. מנכ"ל ראמ"ה גל אלון כתב לקיש כי מניעת הפרסום מונעת מן הרשות למלא את ייעודה ולהעמיד בפני הציבור תמונת מצב על מערכת החינוך.
לאחר שלושה חודשים שבהם הנתונים לא פורסמו, היועצת המשפטית לממשלה הורתה להשלים את פרסומם. אלון הודיע כי יפרסם את התוצאות ב-6 בספטמבר, בניגוד להוראת השר. לדבריו, החלטת הממשלה שמכוחה פועלת ראמ"ה אינה מאפשרת לשר או לרשות להסתיר את ממצאי ההערכה מן הציבור. הוא גם ציין כי עיכוב הפרסום מונע מבתי הספר להפיק לקחים ופוגע ביכולת לטפל בכשלים.
משרד החינוך טען כי החליט לעכב את הפרסום בשל חשש לליקויים חמורים בעבודת ראמ"ה ובגלל "פרסומים מטעים". עם זאת, לפי אלון, שלוש בדיקות קודמות שקיש יזם נגד הרשות לא מצאו בסיס לטענות נגד עבודתה או נגדו אישית.
בתקופת כהונתו של יואב קיש חל שיפור ניכר בשיעור בקשות חופש המידע שבהן משרד החינוך מסר מידע, אף שמספר הבקשות גדל בכ-55%. מנגד, הטיפול בבקשות נעשה אטי יותר, וב-2024 יותר משליש מהבקשות נמשכו יותר מחודשיים.
אולם על השיפור במענה לבקשות חופש מידע מאפיל ניסיון ההסתרה הגס. כאשר תוצאות המבחנים הארציים הציגו תמונה קשה של הישגי התלמידים, שר החינוך הורה למנוע את פרסומן. רק לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה הורתה לפרסם את הנתונים, הודיעה ראמ"ה כי תעשה זאת. שקיפות אמיתית נבחנת דווקא כשהמידע מביך או מצביע על כישלון – לא רק כשהוא מחמיא למשרד.
לכן הציון המתאים במדד השקיפות הוא נכשל ברובו.
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
