מה קורה עם השקיפות בהסתדרות?

| תומר אביטל, אסף נתיב |

בפברואר האחרון פרסמה סוף סוף שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, טיוטת תקנות שיחייבו אגודות עות'מאניות בשקיפות לציבור. הנושא הזה יקר לליבנו: כתבנו עליו בלי סוף. התקנות החדשות צפויות להוביל לכך שגופים חזקים ומרכזיים במשק יהפכו לשקופים: ההסתדרות, ארגון המורים, הסתדרות הרופאים ועוד. ככה יוכלו העובדים לדעת מה עושים עם הכסף שלהם. לשחיתויות יהיה קשה יותר להיוולד.

אז מה קורה עם התקנות המיוחלות? לפי הנוהל, לאחר פרסום התקנות, השר הממונה אמור לדון בהערות שיתקבלו מהציבור וגופים נוספים – ואז לפרסם את התקנות הסופיות. שלא כצפוי, הכנסת ה-21 פיזרה את עצמה. ולכן אנחנו עדיין נמצאים בממשלת מעבר. 

שאלנו את שקד, שהתעכבה שנים ארוכות בהגשת התקנות, מדוע לא חתמה על התקנות לפני שעזבה את התפקיד. שקד ציינה שהצליחה לקדם את פרסום התקנות חרף הקדמת הבחירות משום ש"מדובר בטיוטא שהליכי העבודה בעניינה הבשילו בתום כשנה של עבודת מטה". עוד מסרה "שהיועמ"ש הנחה את השרים לנהוג באיפוק (בעת ממשלת מעבר-ת.א.). התקנות מוכנות כעת לחתימתו של השר הבא".

אז מה עושים עכשיו?

פנינו לשר המשפטים הטרי, אמיר אוחנה, ושאלנו אם הוא מתכוון לקדם את התקנות הללו. "אנחנו מודעים לסוגייה ולומדים אותה", הייתה תגובתו.

היועץ המשפטי של שקוף, עו"ד אילן יונש, וכן עו"ד גיל ברינגר (יועץ החקיקה של שקד) העריכו כל אחד בנפרד כי אין בכוחה של ממשלת מעבר לתקף את התקנות. אנחנו מבטיחים לא לעזוב את הנושא ולהמשיך לעקוב ו*לקדם* את השקיפות באגודות העות'מאניות גם לאחר הבחירות.

בהסתדרות מסרו: "שיהיה לנו מה לומר בנושא נעשה זאת בשמחה".

• להסבר של משרד המשפטים על הצורך בתקנות הללו.