מירי רגב במראת השקיפות

שלום רב, כבוד השרה. את מצפה כעת לשדרוג במעמדך וזו הזדמנות טובה לבדוק מה אני זוכר משנותייך כמשרתת ציבור?
הסתכלות על העבר יכולה אולי להעריך איך תראה הקדנציה העתידית של רגב כאחראית על ביטחוננו. קדנציה שתהיה לה משמעות של חיים ומוות לרבים, פשוטו כמשמעו.
אז מה אני זוכר משנותייך כמשרתת ציבור?

בפתח כהונתך מצאת אויב: חוק הספרים.
תזכורת: באוגוסט 2013 אושר החוק שאסר למכור ספרים חדשים בהנחה, במטרה לשפר את תגמולי הסופרים. לאחר שמונית, במרץ 2016, הודעת שתבטלי אותו. למה? כדי להוזיל את יוקר המחיה. הקמת ועדה וטירטרת את הכנסת עד שהחוק הזה בוטל.
אלא מה? בדקתי. החוק אושר מראש כפיילוט ל-3 שנים בלבד. במילים אחרות, גם אם לא היית עושה דבר, החוק היה פג תוקף בדיוק באותו זמן!
לא משנה אם אתם בעד או נגד החוק: הוא גם ככה היה נעלם. רגב? קיבלה כותרת. וזו רק כותרת מיותרת אחת מני רבות.

במה עוד הצטיינת השרה רגב? פרובוקציות: חרם על מופעי עירום. התפרצויות בטקסי אמנות. שלילת תקציבים ממי שחושב הפוך. איום לאי-תקצוב מוסד שלא הזמין אותך וסלידה מסרטים ישראלים ביקורתיים. והכל בשם… "הערכים הבסיסיים של הציבור הישראלי ושל מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
אוקיי, אז בואו נבדוק איך הפעילות שלך, השרה רגב, עולה בקנה אחד עם ערכים יהודיים ודמוקרטיים.

מאז הושבעת לכנסת, התייצבת שוב ושוב לצדם של טייקונים – נלחמת כנמרה למען חשבון הבנק של יצחק תשובה (הצעת החוק שלך ביקשה לתת לתשובה הטבת מס, ופעלת לדחיית מסקנות ששינסקי והקטנת התמלוגים מהגז), וכן למען הטבות לאחים עופר. פעלת במרץ כדי שנשלם יותר חשבונות וכדי שהם ישלמו פחות מיסים. את זה הדובר שלך לא ייחצן.
כשהיית יו"ר ועדה בכנסת, סידרת טובות לעסקני ליכוד – לרבות פעולה לקיצור עונש למורשע בסחר נשים. גם את זה לא ייחצן הדובר שלך. לא. בתקשורת באותו זמן דיברת על כך שהמסתננים הם סרטן.
מירי רגב – את אולי השרה הכי צבעונית בממשלה, אך גם שומרת על אפלה. היומן שהעברת לנו – אחרי הערמת קשיים – מושחר יותר מזה של ג'יימס בונד. כשרה הסתרת את הצבעותייך בוועדות שרים על אינספור סוגיות שנוגעות לחיים שלנו – מקצבת הנכות ועד שבירת מונופולים. אבל כשהתראיינת דיברת על שבירת החונטות בעולם התרבות בשם היהדות והדמוקרטיה.
אז ברשותך השרה רגב, הרשי לי לסכם עבורך ערכים יהודיים ודמוקרטיים בשתי מילים: דין וחשבון.
אפילו במקורות שוב ושוב המנהיגים נהגו בשקיפות. הם פירטו מדוע קיבלו החלטה זו או אחרת, וכיצד הוצאו כספי ציבור. משה למשל מסר דיווח על מה שנעשה בכל שקל ושקל שנתרם לבניית המקדש. הוא לא תבע גולש שקילל אותו בפייסבוק באמצעות "תקציב קשר עם הציבור". כן, גם את זה את עשית.

העממיות שלך באמת נהדרת. את גם יוצאת נגד הממסד וזה, בלי ציניות, פשוט מלהיב.
אבל האמת העצובה היא שבזמן שאת יוצאת נגד הממסד בתקשורת, את גם משתמשת בו, כפי שרואים, בצורה הכי ישנה כדי לקבל החלטות של שנות ה-90. כמו הפוליטיקאים ששיקרו לנו עשרות שנים ופיזרו מסכי עשן רדודים של שמאל-ימין כדי לקדם את הפעולות הכי ממסדיות שיש: לרומם טייקונים. לעזור לעסקנים. לבזבז כספים. להרחיב פערים במסווה של הרמת הפריפריה.
עשית גם שלל מהלכים טובים. הקצית תקציב לאמנים במצוקה. הכפלת את תקציב הליגות הנמוכות. נתת תיעדוף בתמיכה לקולנוע מהפריפריה.
אבל זה טיפה בים. כפי שרואים, ברוב הפעמים שנותנים לך סמכות מה קורה? את מפלגת, ומסייעת למקורבים. אפילו רכב השרד שלך ביצע עבירות תנועה קשות. גם בדבר הכי סמלי – טקס הדלקת המשואות – חילקת כרטיסים לאינספור מקורבים על חשבון הציבור הרחב. והכי עצוב: שכל זה קרה מאחורי הקלעים. העיקר שלפני הקלעים לא יהיה עירום, אה?
איך סיכמת את כהונתך? "שני שרים אחריי לא יתקנו את מה שעשיתי במשרד התרבות". זה מה שנפלט לך.
https://www.youtube.com/watch?v=39dSEBrzuwU
ולכן, אני מבועת שתהיי השרה לביטחון פנים –  אחראית על המשטרה, הרשות להגנה על עדים, השב"ס, הכבאות וההצלה. אחראית על חיי אדם.
אם גם אתם – בבקשה כתבו זאת בתגובות והצטרפו לסיירת השקיפות שתילחם למען הדמוקרטיה ונגד מינויים הזויים בקדנציה הקרובה