ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
לחברי הכנסת אסור לעבוד באף עבודה נוספת, למעט חריג אחד: מותר להם לפרסם ספרים. האמת? אנחנו בעד. ספרים הם אמצעי נהדר לשטוח בו רעיונות, אידאולוגיות ותכניות עבודה – בצורה מעמיקה. אבל שמנו לב למשהו מוזר: מעט מאוד חברי כנסת מכהנים מוציאים ספרים. מ- 2013, כמעט כל חברי הכנסת שעשו זאת היו מ"יש עתיד" והפרסום נעשה ב"ידיעות ספרים".
זה הזמן להזכיר מי אחד הבעלים של "ידיעות ספרים" – נוני מוזס. אותו מוזס שיאיר כתב אצלו טור במשך שנים ארוכות בידיעות אחרונות – ואותו מוזס שערך מסיבת פרידה ללפיד במלון קראון פלאזה. ואם כבר אנחנו פה אז נזכיר ששלושה (!) משרי יש עתיד העבירו תקציבים לידיעות אחרונות כשהיו בקואליציה.
אנחנו בעד הוצאת ספרים. אבל כשנבחרי ציבור שמעצבים את המשק משתמשים שוב ושוב בתאגיד בעל שלל אינטרסים כלכליים, תאגיד ששקוע עד הצוואר בתיק השוחד 2000 – אז יש מקום לשקיפות גבוהה יותר. זה יכול למנוע זיקה כלכלית בעייתית בין ח"כ לבין חברה מסחרית.
אז מה עשינו עם זה? ביקשנו מכל חברי הכנסת (לרבות הלשעברים) שיחשפו את ההסכמים שלהם עם "ידיעות ספרים" באופן וולנטרי. כולם סירבו. לא התייאשנו: פנינו ליועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, בבקשה שיחייב אותם לחשוף את ההסכמים בין חברי הכנסת ל"ידיעות ספרים".
תגובת יאיר לפיד: לפי הנחיות ועדת האתיקה והיועץ המשפטי של הכנסת כל ח״כ רשאי לפרסם ספרים ולקבל עליהם תגמולים. הוצאת הספרים ידיעות היתה ההוצאה שבה לפיד הוציא את ספריו עוד לפני שנכנס לפוליטיקה. הם שפנו אל לפיד והציעו לו לפרסם אסופת מאמרים על החברה הישראלית. לפיד הסכים שכן חשוב בעיניו שפוליטיקאים יפרשו את משנתם בפני הציבור באופן מפורט ככל האפשר.
תגובת רות קלדרון: אכן היה לי חוזה עם ׳ידיעות׳ עוד לפני השירות בכנסת והכתיבה נעשתה במשך שנים עד שהסתיימה ב2014. היינו בקשר מימי כמייסדת ׳עלמא׳ והוצאנו במשותף ספרים העוסקים בטקסי החיים.
תגובת שי פירון: זה הספר השלישי שלי באותה הוצאה. ומאז יצא עוד ספר ובקרוב עוד אחד. כך שלא היה שום מתווך. מדובר בהוצאת הבית שלי. מדובר בחוזה סטנדרטי. לא חושב ששמרתי אבל אין לי בעיה שידיעות ספרים יחשפו בפניכם. שני הספרים הראשונים יצאו בטרם הצטרפתי לפוליטיקה. החוזה הראשון נחתם בהיותי מנהל בית ספר.
עפר שלח בחר שלא להגיב.
עליזה לביא בחרה שלא להגיב.
פנינו לשני ח"כים נוספים שהוציאו בספרים בהוצאות אחרות:
תגובת נחמן שי: הספר התבסס על סדרת תכניות בגלי צה״ל בשם האוניברסיטה המשודרת. כל ספרי הסדרה יוצאים לאור דרך משרד הבטחון. אין דרך אחרת. תפנה למשרד הבטחון ותוכל לקבל את כל המידע בנושא.
תגובת מייקל אורן: חתמתי על החוזה כשנה וחצי לפני שנשבעתי לכנסת. הספר עצמו יצא חודשיים אחרי ההשבעה. לא כתבתי את הספר ולא חתמתי על החוזה כחבר כנסת.
מידיעות אחרונות נמסר בתגובה: החוזים של ידיעות ספרים מול הצדדים החתומים הינם חוזים פרטיים וככאלו אין אנו חושפים אותם
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק