ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
כתבה שפורסמה בערוץ 7 – עדו בן פורת, י"ח בתשרי תשע"ה, 12/10/14 16:36
מיזם '100 ימים של שקיפות' הוא פרויקט שהקים העיתונאי תומר אביטל אשר מבקש לעקוב אחר האינטרסים הסמויים של חברי הכנסת. אביטל גייס לאחרונה מהציבור הרחב למעלה ממאה וחמישים אלף שקלים באמצעות אתר 'הדסטארט' שבאמצעותם יממן תשלום לחוקרים פרטיים שיעקבו אחרי נבחרי הציבור וידווחו עם מי הם נפגשים ומה הם עושים בזמנם הפנוי, זאת כדי להגביר את השקיפות.
אדלשטיין קרא למארגנים להפסיק מיד עם המיזם, "אם מישהו מהקבוצה הזאת שומע אותי כרגע, אני אומר 'חבר'ה תפסיקו לפני שיהיה מאוחר מידי, כי אם מישהו מכם יגיע גם לבית משפט ולמעצר וימצא את עצמו באזיקים, אני לא אבכה'. יש גבול לכל דבר".
לאחר מכן המשיך אדלשטיין והסביר את הבעייתיות שבמיזם, "רק תאר לך, רק תאר לך שחבר כנסת מסוים מאוים וקורא לו קצין הכנסת ואומר לו 'אדוני, תדע, יכול להיות ששמים עליך עין חוגים כאלה או אחרים. מחבלים או עבריינים' יש לנו פה כמה ניצבים בדימוס בכנסת, כלומר 'רק תדע'.
"אותו חבר כנסת יודע להיזהר, אבל מה? הוא כל הזמן רואה מישהו שעוקב אחריו והוא בטוח שזאת החבורה הזאת של, לא רוצה לתת לה שמות תואר שמגיעים לה. ואז הוא לא נזהר כי הוא אומר, אה זה הליצנים האלה, מה אכפת לי ואז הוא נפגע".
בנוסף, אדלשטיין הזהיר את מארגני המיזם וגינה אותו, "אני אומר לחברים האלה שעוד מגייסים לזה כסף ועושים לזה פעילות, שכל מי שיהיה מעורב אני אדאג שלכנסת הוא לא יכנס, זה אני כבר אומר. אבל, כנראה שנהיה נאלצים להשתמש גם באמצעים יותר חמורים וכל חברי הכנסת שידעו, שאם ידווחו לי על פעילות כזאת הם יקבלו את כל ההגנה המשטרתית ועד המשפטית.
"כי יש גבול לכל תעלול. לפרסם דברים, לדרוש שקיפות, כמה שרוצים. להפוך לעבריינים, זה בעצם מה שהם עושים ועוד כאילו באצטלה של פעילות ציבורית, אני לא אתן פה לאף אחד. חברים, מי שמאזין לי, תשימו לזה קץ בעצמכם, כי אני אשים לזה קץ".
העיתונאי תומר אביטל מסר בתגובה: ״אני שמח שהמיזם מעורר שיח על שקיפות – זו מטרתו הראשונה. אני גם רוצה להדגיש שאילו הח״כים לא היו משמידים הצעות חוק בסיסיות בנושא אז לא היינו מקיימים את השיחה הזו. המציאות היום היא בלתי נתפסת: נבחרי ציבור מחזיקים בסתר מניות, מגבשים ומצביעים בסתר על מדיניות ואין לנו אפילו מושג לגבי החופשות שהם לוקחים – אף שהציבור הוא המעסיק שלהם.
"זה מצב אבסורדי שמחייב אמצעים אבסורדיים. תגובת יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין – אותו אני מכבד מאוד – חושפת את עמדתם האמיתית של הח"כים. הם מפחדים מהרגע שקרני השמש ישזפו את לוח הזמנים שלהם. מה יש להם להסתיר?״.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק