איך הצליחו רבני הערים לקבל העלאה בשכרם?

| טור אורח: תני פרנק, נאמני תורה ועבודה |

רבני הערים נבחרים בידי גוף שמורכב מנציגים פוליטיים (פירוט בכתבה קודמת), אך בניגוד לתפקידים פוליטיים מקומיים אחרים – כמו ראש העיר או חברי המועצה – רב העיר מתמנה לתקופה בלתי-קצובה. אם יבחר בגיל 35 לתפקיד – יוכל לכהן 40 שנים ברצף, ללא צורך להיבחר מחדש.

הממשלה האחרונה היטיבה מאוד עם רבני הערים: שכרם של אלה שנבחרו אחרי ה- 1/1/2006 (רוב הרבנים הנוכחיים וגם כל מי שנבחר מעתה והלאה) השתדרג משמעותית. מדובר בעליית שכר של בין 39% (לרב ביישוב של עד 5,000 תושבים) ועד ל- 14% (לרב בעיר של מעל 250,000 תושבים). להלן טבלה שמפרטת מדרגות השכר בהתאם להחלטת ממשלה בנושא מחודש פברואר 2017:

השכר של הרבנים מוצמד לשכר ראש עיר וסגניו – שמתעדכן בתורו בהתאם לעדכון שכר שרי הממשלה (כלומר הטבלה שלמעלה מציינת רק את גובה שכר הבסיס). זה המקום להזכיר שאת משכורתו של רב העיר משלמת, לפחות באופן חלקי, הרשות המקומית (בין 60% כשהמימון מגיע מקופת "המועצה הדתית" ל- 100% כאשר השכר ממומן באופן ישיר בידי הרשות).

מה הוביל את הממשלה הנוכחית להגדיל את שכר רבני הערים? התשובה היא מפלגת ש"ס, ששלטה במשרד הדתות. הדבר היה כה חשוב למפלגה, עד כי השר לשירותי דת בזמנו, דוד אזולאי ז"ל, איים להתנגד לתקציב המדינה כולו אלמלא ישודרג שכר הרבנים.

בתמורה להגדלת המשכורות דרשו במשרד האוצר לתקן את הליך ההדחה של רבני ערים, והמשרד לשירותי דת התבקש לקדם תזכיר חוק שיאפשר הדחה של רבני ערים לא מתפקדים.

רבני ערים שלא מתפקדים

ישנם כיום כעשרה רבנים ותיקים מאוד, שמונו לפני שנת 1974 ולכן לא מוגדרת תקופת סיום לכהונתם. אחד כזה היה הרב אברהם שלוש, שכיהן עד לפני כשנה כרב העיר כפר סבא. הבעיה הייתה שהרב שלוש לא התגורר בכפר סבא, וזאת בניגוד לחוק. כן, באמת יש חוק כזה. הרב שלוש התגורר בשנים האחרונות בירושלים ובקושי היה מגיע לכפר סבא לבצע את עבודתו. כדי לפנות אותו מתפקידו נדרש המשרד לשירותי דת לשכור חוקרים פרטיים ולעבור הליך בבג"ץ.

תזכיר חוק של המשרד לשירותי דת שמשפר את הליך ההדחה של רבנים לא מתפקדים – אכן הופץ להערות הציבור. הוא אף עלה על סדר יומה של ועדת השרים לחקיקה פעם אחת, אך הדיון בו נדחה לבקשת הרבנים הראשיים – ומאז מקום קבורתו לא ידוע.

כלומר, בשורה התחתונה: שכר רבני הערים הועלה, אך הם עדיין מתמנים לתקופה לא קצובה ואין דרך להדיח אותם.

יש שיאמרו כי תפקיד רב העיר לא נופל מתפקידו של סגן ראש העיר – הן מבחינת הסמכויות שתחת אחריותו (מתן תעודות כשרות או רישום לנישואין), והן מבחינת היותו תפקיד ייצוגי חשוב. אך גם אם נקבל הנחה זו כנכונה – אין סיבה שתושבי העיר ישלמו את משכורתו של רב שהם לא בוחרים ולא יכולים להחליף, בוודאי כאשר הוא אינו עושה את עבודתו.

בעצם, אין סיבה אמיתית לכך שרבני ערים מתמנים לתקופה כה ארוכה בעוד הרבנים הראשיים לישראל מתמנים לעשר שנים בלבד. כדי להתחיל את התיקון ולהחזיר את הרלוונטיות של רבני ערים לחיינו – יש לקצוב את כהונתם.

*

הכותב הוא תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה.