קצת אור: היזם שמעביר עובדי ניקיון להעסקה ישירה

עבודה באמצעות חברת קבלן הפכה לאחד מהתחלואות המרכזיות של עובדים ממשקים מגוונים ברחבי הארץ. על פי הערכת הקואליציה הארצית להעסקה ישירה, מועסקים בישראל מעל 400,000 עובדות ועובדי קבלן כח אדם / מספקי שירותים במגזר הציבורי בלבד. בעוד התופעה חוצה מגזרים ומשלחי יד, יש ייצוג מובהק לקבוצות מוחלשות ביניהן נשים, עולים, ערבים. דו"ח מבקר המדינה משנת 2015, ציין את מודל העסקה הקבלנית כאחד הגורמים המרכזים לתופעת עובדים עניים בישראל.

העסקה קבלנית במגזר הציבורי מתבססת על הצורך לעמוד בשיאי תקינה, ונובעת מהרצון להימנע מיחסי עובד מעביד ומניהול עובדים, בגלל צורך ב"גמישות ניהולית". הנתון המפתיע הוא שדווקא המדינה היא המעסיק המרכזי של עבודת הקבלן בישראל. העסקה קבלנית אמנם מתקיימת גם בארצות אחרות החברות ברשימת ה-OECD רק שבישראל היא מתקיימת בהיקף נרחב ובאופן שמקבע את מעמדם.

עובדי הניקיון בישראל הם אוכלוסיית העובדים המוחלשת ביותר ואחת המרכזיות בתחום העסקה קבלנית. אמנם מאות עובדי ניקיון נקלטו להעסקה ישירה בעקבות הסכם של האוצר וההסתדרות מיולי 2016, ובתי חולים החלו להעסיק עובדים באופן ישיר, אבל אוכלוסיית העובדים בישראל גדלה, וההערכה היא שכיום מועסקים כ- 100 אלף עובדי ניקיון במגזר הציבורי, לא כולל הסקטור הפרטי ובחברות הבת העירוניות.

מנקה המשרדים שפיצח את השיטה

מנחם (מני) עוז, הקים את מיזם "נקי כפיים" לפני כשלוש שנים. המיזם מתווך בין עשרות משרדים לעובדים ועובדות בתחום הניקיון. עוז, 36, בעל תואר ראשון בכלכלה ומדעי המדינה, התגלגל לשוק הביטוח הפנסיוני, וכדרך להשלים הכנסה ולסגור את החודש, החל לנקות משרדים בערב.

"פעמיים בשבוע ניקיתי משרדים, כעוסק מורשה וככה החזקתי במשך כמה שנים", הוא מספר. אימו, שעבדה בשירות הציבורי בתחום הניקיון במשך שנים רבות, ביקשה ממנו יום אחד לעזור למכר להשיג עבודה בתחום. "מדובר בעובד ותיק מברית המועצות, איש מבוגר בן 65. הוא עבד ברעננה בשכר זעום, שבתות וחגים, והרוויח קצת מעל לחמשת אלפים שקל. הצעתי לו לפתוח תיק עצמאי כעוסק זעיר ועזרתי לו למצוא משרדים".

לדבריו, "לאחר תקופה של עבודה קשה ראיתי שיש הצלחות, והצלחתי לגייס עבודה עבורו במחיר של 60 שקל לשעה פלוס נסיעות. הוא הרוויח כפול, וגם ירד מהעבודה בשבתות. המשרדים היו מרוצים, למרות הקושי בשפה וגילו, ובשלב מסוים הוא הגיע כמעט לתקרת העוסק הפטור. אז הבנתי שאם זה עובד עבורו, ככל הנראה יש פה אפשרות לעזור גם לאחרים", נזכר עוז.  

מה מניע אותך לפעול?

"בתוך תוכי, קודם כל אימא שלי, שכל חייה עבדה בניקיון כעובדת מדינה, מתוכם 30 שנה בבית החולים הלל יפה בחדרה. מהכסף הזה היא מימנה את הלימודים שלי, משהו שלא הייתה יכולה לעשות במידה והייתה עובדת קבלן, ואני מניח שהחיים שלנו היו נראים אחרת לגמרי. העבודה היציבה שלה כעובדת מדינה, עם כל התנאים והזכויות הסוציאליות נתנו לה יציבות בתחום שנחשב לתחום הנמוך ביותר בשוק התעסוקה בישראל. אלו הנימים שבהם המיזם הזה נוגע בי, ומפה מגיע הרצון לעזור לאותם עובדי ועובדות קבלן, שממשיכים לעבוד בתנאים קשים".  

בשלוש השנים האחרונות הצליח לגייס למיזם עשרות עסקים. הוא מבקש מהמשרדים עבור המנקים שכר שעתי של 60 שקל לא כולל נסיעות וחומרי הניקיון. חברות הניקיון גובות ברף המינימלי 55 שקל לשעה ללא נסיעות, ויש כאלה שגובות יותר. עלות התיווך של עוז היא משכורת חודש אחת, המתפרשת על שנתיים ימים. באופן זה יוצא שהמשרד משלם מעט יותר כסף בתמורה לעובד עצמאי, או כזה המועסק ישירות כעובד בעל תקן. עד כה העביר עוז 19 מנקים להעסקה ישירה, אך רק עשרה החזיקו מעמד. השאר פרשו עקב אי התאמה או חוסר רצון.

המודל מבוסס על שתי צורות העסקה מרכזיות. הראשונה, העסקה ישירה הכוללת תקן מלא במקום העבודה, והנפוצה יותר, פתיחה של עוסק זעיר מורשה, והצמדת העובד לכמה משרדים. "המשרדים הקטנים, שהם הרוב במיזם שלי", מדגיש עוז, "לא משתלם להם להעסיק עובד בשביל פעם פעמיים בשבוע לשעתיים ביום. לכן הפתרון של חברות ניקיון נראה על פניו כפתרון במסגרת הרע במיעוטו, אבל כשאני מציג להם את היוזמה, מבחינתם היא עונה על כל הצרכים".  

"אין חברה קבלנית שלא עבדתי בה"

מיכל שי-אל לויט, 61, גרושה פלוס שלושה ילדים, עוסקת בתחום הניקיון מזה 20 שנה. לויט, התגלגלה לניקיון לאחר שהחנות שלה בחדרה נשרפה בעקבות פיגוע מכונית תופת שהתפוצצה בחנות ב- 1984. "החנות הלכה, מהנקודה הזו לא הייתה לי ברירה אלא לחפש כל עבודה אפשרית, אין תחום ואין חברה קבלנית שלא עבדתי בה, עסקתי בניקיון, בסיעוד, באריזה במפעלים, בניקיון בתי חולים, כל מה שבא ליד", נזכרת לויט.  

מה היה הקושי המרכזי כעובדת קבלן?

"אומרים שאנחנו, עובדי הקבלן, הם העובדים השקופים, וזו בדיוק התחושה. עבדתי לרוב 12 שעות ביום, כולל שבתות וחגים, ללא שעות נוספות, כי מבחינת החברה הקבלנית, בגלל שהם שולחים אותך ממקום למקום, גם אם את עובדת שעות רצוף, מבחינתם נסעת למקום העבודה הבא, והם לא מחשיבים לך את זה. מצד שני, לא חסרות עבודות, העבודות זמינות כל הזמן, למרות שהם משתנות, ואין אפשרות להחזיק במקום עבודה אחד לאורך זמן, את מקבלת את המינימום של המינימום, בשכר שעתי. אני התחלתי ב- 22.70 לשעה, היום אחרי ההפגנות וכל זה, הגענו ל- 29. לכן הפתרון היה לעבוד בסופי השבוע ובחגים כדי להרוויח את ה 150 אחוז, אבל אז כדי שלא יצא שאת עובדת שבעה ימים בשבוע, הכריחו אותי לקחת יום חופש באמצע השבוע, בניגוד לרצוני".

מהו השכר הגבוה ביותר שקיבלת כעובדת קבלן?

הצלחתי לגרד בקושי את ה- 6,000 שקל, משכורת לא טובה לבית, לקחתי הלוואות כדי לסגור את החודש. אם היו מבקשים ממני שאמשוך ואעבוד עוד, גם אם לא רציתי הייתי נשארת, עשיתי הכל כדי להחזיק את מקום העבודה, ותמיד הייתי עם היד על הדופק, בודקת עוד אפשרויות תעסוקה, העיקר שיהיה לי פתח מילוט במידה וירצו לפטר אותי".

ואיך היה היחס בינך לבין המעסיקים שלך?

"המשכורת תמיד נחתה בזמן. עם זה הם לא רוצים להסתבך, אבל לפעמים יש טעויות בחישוב של השעות, אז הבנתי בשלב מסוים שאני חייבת לרשום, כי אם יש טעות זה סיפור לתקן, כי אז את צריכה לפעול מול המפקח, והוא מעביר את זה למעסיק. התחושה הכללית היא זלזול, כי את לא באמת העובדת של המקום, את צריכה לרצות את כולם, את המפקח, את המעסיק, ואם מתלוננים עליך, אין לך גב, הקבלן תמיד יצדד במעסיק, והוא מרשה לעצמו לפטר אותך אם הם לא מרוצים. אני זוכרת פעם אחת שניקיתי קומת משרדים שלמה,  צחצחתי אותה, ישבתי לנוח לשתות קפה, המנהל ניגש אלי, אמר לי 'אני מחשיב לך את זה כהפסקה, בזמן הזה יכולת לנקות יותר משרדים', הרגשתי מושפלת".

לויט מספרת על המעבר מעבודת הקבלן לעובדת עצמאית. "ראיתי מודעה קטנה, שם הציעו לפתוח תיק במס הכנסה. הרבה עובדים בתחום הופכים חשדנים, בגלל שיש הרבה שרלטנים בשוק הקבלן וזה היה הפחד שלי. הבנתי שאני לוקחת סיכון, מצד שני זה לא שאני הולכת לפתוח עסק במיליונים, וגם ככה אני במילא מפסידה, אז אמרתי לעצמי לכי על זה תנסי, מקסימום ינצלו אותך חודש ימים".

על פניו, לאור העובדה שתנאי השכר משתפרים, לא ברור למה לא כל עובדי הניקיון נוהרים למיזם

"זה לא פשוט המעבר הזה. חבל לי שפגשתי את מנחם דווקא עכשיו. הקבלן הוא כמו נהג שיש לו רישיונות לכל הרכבים בשוק, הוא יכול לספק לך כל עבודה. אבל העבודה הזו הפכה אותי לקשת יום, הקמטים על הפנים שיש לי מהקושי הרב שהיה לי לספק לילדים שלי את כל מה שהם צריכים. התחושה הזו שלא משנה כמה את רודפת אחרי עבודות, את מספקת את המינימום של המינימום".

היא לא היחידה. רות אבו מזעול, 33, נשואה טרייה ליוסי, שהיה מפקח הניקיון שלה, עובדת יחד איתו במיזם מתחילתו. במשך שנתיים עבדה כעובדת קבלן בתחום הניקיון בבית החולים תל השומר. "עבדנו שם שמונה שעות על שכר שעתי של 26 ואז 28 שקל לשעה. קיבלתי את ארבע וחצי, בקושי חמשת אלפים שקל למשרה מלאה, כולל שבתות וסופי שבוע. אני ויוסי עזבנו יחד, ומצאנו באינטרנט את המודעה של מנחם, וכל החיים שלנו השתנו מאז".

כמה את מרוויחה היום?

"היום אני עוסק מורשה, אני מקבלת 16 אלף שקל בחודש, עובדת כל יום מחמש בבוקר עד 22:00 בלילה. היום אני עושה מה שאני רוצה, ואני יכולה לעזור לאימא שלי כלכלית, ולתמוך במשפחה שלי".

מה השתנה באופי העבודה פרט לשכר?

"התחושה הייתה שאף אחד לא צריך אותך, אף אחד לא מגן עליך, אם עושים לך טעויות בשכר, ועשו לא מעט, את נשארת לבד". יוסי, בעלה, מנהל פיקוח לשעבר, ומי שפיקח על תחום הניקיון בתל השומר מספר: "עובדי הקבלן מנוצלים. זה שוק עבדים, אני מכיר את זה כי הייתי מפקח על עובדים, לאף אחד אין מוטיבציה, מטרטרים אותך ממקום למקום, ולאנשים האלה אין ברירה אלא לקחת את העבודה. ואין להם אופקים להתקדם קדימה. הכסף הזעום שהעובדים האלה מקבלים, והעובדה שהם מתחלפים ולא מרגישים שייכים למקום, כל אלה הופכים אותם ובצדק, לחסרי מוטיבציה".  

אחד הקשיים המרכזיים הוא החשש של העובדים להפוך לעצמאיים

"זה נכון. אין מי שידריך אותם, זו אוכלוסייה במעמד סוציו-אקונומי נמוך, רובם ערבים או אתיופים, מהגרים. אין להם את השפה, אז המחשבה על לפתוח תיק מפחידה אותם. יש אנשים גם שמסובכים, שלא יכולים לפתוח תיק, ואז עבודות הקבלן נראות כאופציה הטובה ביותר. אבל המעסיקים, גם בשירות הציבורי מתחילים להבין שזו לא הדרך. בתל השומר סיימו עם חברות הקבלן, היום כולם עובדי מדינה". 

אז מה בעצם הפתרון?

"צריך עוד מתווכים לעצמאות כמו מנחם, שישברו את תקרת הזכוכית הזו, צריך עוד אנשים שידריכו את העובדים האלה, כי אנשים פוחדים לאבד את העבודות שהקבלן מספק, הם מסתמכים עליהן וחוששים שאם יעזבו לא יהיה להם לאן לחזור. איך אמר לי אחד מעובדי הניקיון ברכבת 'הווסט הצהוב הזה שאנחנו לובשים, זה הלחם שלנו', וזה ממש כך".

גלית לביא, מנהלת אדמיניסטרטיבית במשרד רואי חשבון בתל אביב, החליטה להעסיק עובדים במיזם לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים עם חברות ניקיון קבלניות. "מצד אחד יש נוחות מסוימת. אם עובד לא מגיע, תמיד יהיה  מישהו שיחליף אותו, רק שזה היתרון היחיד כי העובדים מתחלפים כל הזמן, הרמה של הניקיון נמוכה, רובם לא דוברי שפה, ויוצא שאין לך תקשורת, וזה קשה".

את משלמת יותר עכשיו?

"אני משלמת מעט יותר, אבל זה משתלם כי אני מקבלת עובדת שאני רואה כל יום. היא חלק מאיתנו, היא עובדת לכל דבר ועניין. זו הרגשה אחרת לגמרי. מדובר ביחסי גומלין משני הצדדים. אני משלמת עשרה אחוז יותר ממה ששילמתי בעבר, אבל האקסטרא שאני מקבלת ואיכות העבודה, כל אלה עושים את ההבדל".

מה החיסרון?

"העובדת שלי, נישאה לא מזמן, אז יצא שנעדרה לשבוע. אבל גם אז, פניתי לחברה קבלנית, ולהם ממש לא היה אכפת לספק לי עובדים מתחלפים לשבוע ימים. השורה התחתונה זה שאת מרגישה כמעסיקה שיש לך עם מי לדבר. חברות קבלן מרחו אותי לא אחת, אם הייתי מתלוננת כשמישהי לא עבדה כמו שצריך, היא המשיכה להגיע, ולא נוצרו יחסי אמון כי העובדים כל הזמן התחלפו.  במשרד ציוד מאוד יקר, ואת לא יכולה להיות רגועה".

שני מזרחי, מנהלת משרד בחברה לפתרונות הדפסה בתחום ההייטק, בשונה מהעסק של לביא, זקוקה לעובדת פעמיים בשבוע בלבד. "בהתחלה ניקיתי את המשרד בעצמי. אנחנו לא צריכים ניקיון על בסיס יומיומי ויש עניינים של סודיות ואי אפשר להשאיר מפתח למנקה מטעם חברת קבלן. היה קשה מאוד למצוא מענה דרך חברות הניקיון, בשלב מסוים התחילה העסקה של פליטים ונדחקו הצידה כל העובדים הישראליים, והגיעו רק עובדים מזדמנים שבקושי דיברו את השפה. הייתה תקופה שבה הצלחתי למצוא עובדת ישראלית, אבל הניקיון היה ירוד".

לא חשבת על תחליף לחברות הניקיון עד למיזם?

"תראי,  קל למצוא מפה לאוזן מישהו עם המלצות ולשלם מזומן, אבל כעוסק מורשה אני מחויבת בחשבונית כנגד התשלום, ולכן לא הייתה לי שום אופציה אלא לשלם לחברה קבלנית.  פתיחת תיק ניכויים הוא פתרון מצוין, של אנשים שיכולים לתת שירות איכותי במינימום התעסקות, והם חתומים על חוזה התקשרות, כמו כל ספק אחר. להעסיק מישהו עם תלוש עבור פעמיים בשבוע זה ממש לא ריאלי. היום עובדת איתי מיכל, כבר כמה חודשים, בהתקשרות ישירה, אם צריך להזיז או לשנות יש מענה, ויוצא שאני משלמת אפילו פחות ממה ששילמתי לחברה הקבלנית. אמנם היא מקבלת הרבה יותר, אבל לי כעסק, זה יוצא זול יותר. מצד שני,  היא זו שמוציאה את הקבלה בסוף החודש וכל מה שהיא מכניסה מגיע ישירות לכיס שלה".

ובכל זאת, לא נוהרים אלפי עובדי ניקיון

"זו יוזמה מבורכת, ונכון, היא לא תוקפת את השוק כמו שהייתי מצפה שיקרה. אני הגעתי אליו דרך פלאייר. והפתרון הזה גאוני בוודאי עבור עסקים קטנים, והוא חשוב לא פחות לאוכלוסייה של העובדים האלה, שלרוב הם אנשים מבוגרים שעובדים בתנאים זעומים. אני חושבת שחייבים לתת פוש רציני עם זה ולספר על היוזמה הזו בכל מקום".

אמנם נראה שהמיזם תפוס לעסקים קטנים וגדולים כאחד, ויכולת ההשתכרות של העובדים גדלה פי שתיים, ועם זאת פתרון הזול והבטוח של חברות הקבלן בתחום הוא הפתרון הנפוץ ביותר. "מבחינת העובד יש פה הזדמנות פז לשבור את תקרת הזכוכית מבחינה כלכלית. כעובד קבלן אתה לא חייב להגיע לעבודה אם לא בא לך, ותמיד יהיה לך מחליף, העבודה אינה מחייבת. אתה יכול להופיע, אתה יכול שלא, ואף אחד לא ירגיש בחסרונך, וזה משפיע על התפיסה שלך את עצמך. במעבר כעובד עצמאי, חסרונך מורגש. אם זאת, יש אחריות ויש תגמול כספי ורגשי שמשחק תפקיד",  מציין עוז.

העובדים חשדניים?

"כן. 99 אחוז מהעובדים שאני מדבר איתם טלפונית בכלל לא מגיעים לראיון הראשוני, זה נופל בשיחה. אני מרגיש שאני בעצם צריך להעביר אותם תהליך חינוכי לכל דבר ועניין. כיום אני מורה לאזרחות ומחנך בבית הספר תיכון חדש בת"א,  והתהליך של העצמה שאני עובר עם העובדים לא שונה כל כך מהעבודה שלי כמחנך, וכמורה דרך".

מה דורש שיפור?

"בהתחלה חשבתי שהמודל של עסק חברתי יהיה גם מודל כלכלי, רק שהוא מצומצם. מכל הסיפור הזה יוצא לי בערך הכנסה של 1000 שקל בחודש מסך התשלומים החד-פעמיים. זה לא בר קיימא. בימים אלה אני שוקל להפוך את המיזם לעמותה רשומה ולגייס משאבים מתורמים".

שי לעדן מהקואליציה הארצית להעסקה ישירה, מברכת על היוזמה ומתארת את המודל לחיוב. "זו השמה ותיווך, בניגוד לקבלן עצמו שהוא מעסיק לכל דבר ועניין. המיזם קודם כל פותר את הבעיה עבור המשרדים הקטנים, שלא זקוקים לעובד במשרה מלאה, ואז הציוות לכמה משרדים ופתיחת התיק במס הכנסה מאפשרים לעובד להתפרנס בכבוד, ולמשרדים עצמם לפתח קשר ישיר ואישי עם עובד קבוע שעליו הם סומכים. יש מכשול אחד וזה במקרה שבו עובד לא מגיע. אבל ככל שיהיו יותר עובדי ניקיון שיהיו פרילאנסרים אפשר יהיה פשוט להחליף בשכר חד פעמי בתמורה להוצאת חשבונית".

היו ניסיונות לייצר מיזמים מסוג זה בעבר?

"לפני הקמת הקואליציה היה ניסיון לייצר קואופרטיב של עובדי ניקיון. יש קניונים וחברות גדולות במגזר הפרטי שעברו להעסקה ישירה, למשל הנהלת דיזינגוף סנטר שעברה להעסקה ישירה של עובדי הניקיון והמאבטחים, והם חברים כיום בקואליציה. גם האוניברסיטאות עברו תהליך דומה".

מדו"ח המבקר בנושא עולה כי מרבית חברות הקבלן/שירותים רומסות תדיר את זכויות העובדים תוך שימוש באמתלות שונות, בכלל זה איומים בפיטורים. וכמובן שעובדי הניקיון הם רק טיפה בים. אחד מכל שלושה עובדים במגזר הציבורי – עובד קבלן. על אף הפעילות הענפה בשטח כנגד העסקה קבלנית, אחת הבעיות המרכזיות היא ידע חלקי על מימדי התופעה ואי בהירות כללית ביחס להגדרה – מי הוא עובד הקבלן. "בכל מקום שבו קיים גורם שלישי שמכתיב את העבודה ומספק את התקציב, מדובר בהעסקה שאינה ישירה, ואנחנו מכלילים גם את עובדי התאגידים העירוניים, המשמשים כחברות קבלן עירוניות לכל דבר ועניין", לדן מבהירה.

רוצים עוד חדשות טובות? עקבו אחרי "הסרגל"