ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
סיעת "ירושלמים" הוקמה על-ידי רחל עזריה, כיום חברת כנסת מטעם כולנו, לפני כעשור. בבחירות ב- 2008 נכנסה הסיעה למועצת העיר עם מנדט בודד, וב- 2013 נבחרה עם שני מנדטים ועזריה אף קיבלה את תפקיד סגנית ראש העיר. במרץ 2015 נבחרה עזריה לכנסת ברשימת "כולנו" ועזבה את הפוליטיקה המקומית.
מאז, המשיכו ב"ירושלמים" לפעול ולקראת הבחירות המקומיות השנה, בראשות פלר חסן-נחום, גייסו הלוואות של כחצי מיליון שקל והשיקו קמפיין בחירות רשמי כבר בתחילת חודש מאי.
כחודש וחצי מאוחר יותר (24 ביוני), מודיעה עזריה על החלטתה להתמודד לראשות העיר ירושלים וכי בכוונתה לעשות זאת במסגרת הסיעה שהקימה עשור קודם לכן (בתשובה לשאלתנו אמרה עזריה כי החליטה בראשית יוני כי תתמודד לראשות העיר). ב- 16 ביולי היא אכן נבחרת לעמוד בראש "ירושלמים".
מאחורי הקלעים של המהלך מסתתרת התכתשות פנימית – אותה נחסוך מכם בשלב זה בשל חוסר רלוונטיות – אף רק נציין כי חסן-נחום לא הייתה מרוצה מהדחתה לאחר שכבר החלה במאמצי הקמפיין. בעקבות כך, היא עוזבת את "ירושלמים" וחוברת לסיעתו של השר זאב אלקין, שהכריז גם הוא על התמודדותו לראשות העיר.
לאחר הדחתה של חסן-נחום, לקחה עזריה מידיה את כל משאבי "ירושלמים" – חוץ מהחובות. כיצד עשתה זאת? בשלב ראשון, פתחה עזריה חשבון בנק חדש ובהמשך אף הקימה סיעה חדשה ("ירושלמים בראשות רחל עזריה") – הכל ככל הנראה במטרה להתכחש לחובות שגויסו טרם חזרתה – וזאת למרות, שכאמור, נבחרה בהצבעת חברים לעמוד בראש הסיעה המקורית.
מהתחקיר שלנו עולה כי ההפרדה בין הסיעה הישנה והחדשה הייתה מלאכותית: אפילו אנשים שהיו קרובים מאוד למרכז העניינים ב"ירושלמים" לא הבינו כי מדובר בסיעות נבדלות, עם מקורות כספיים שונים. הציבור הירושלמי בוודאי שלא היה ער להבדלים. גם אנחנו חשבנו בהתחלה כי מדובר בעניין טכני בלבד.
אחת מהטענות של עזריה לסירובה לקחת את החובות היא כי חסן-נחום לא דיווחה עליהן למבקר המדינה בזמן אמת, כפי שנדרש בחוק. עם זאת, מבדיקה שערכנו עולה כי מבקר המדינה פתח את אתר האינטרנט המיועד לדיווח תרומות רק צמוד למועד הבחירות המקומיות באוקטובר – כך שהדיווח למבקר לא היה אפשרי בזמן לקיחת ההלוואות.
טענה נוספת שהעלתה עזריה הייתה כי חסן-נחום סירבה להעביר לידיה את הרשאת החתימה בחשבון הבנק של "ירושלמים". לטענה זו לא מצאנו תימוכין מאף גורם עמו שוחחנו. גם במבחן האדם הסביר הטענה הזו נופלת, שהרי לחסן-נחום (לפחות להבנתנו) לא היה אינטרס להשאיר באחריותה את החובות ללווים לאחר שהודחה מראשות הסיעה.
כאשר עזריה פרשה מההתמודדות לראשות העיר, במסגרת הסכם עם זאב אלקין, עברו חובות "ירושלמים בראשות רחל עזריה" אל סיעתו. החובות של "ירושלמים" נותרו יתומים. אישרנו את הדבר גם מול לשכתו של אלקין שם הבהירו כי הם אינם חלק מהסכסוך. שוחחנו עם מספר רב של אנשים שהיו במוקד קבלת ההחלטות בסיעה וכולם מספרים את אותו הסיפור: ח"כ עזריה התחמקה מתשלום חובות הסיעה והיא אינה מתכוונת להחזירם גם בעתיד.
שאלנו את ח"כ עזריה אם הייתה מעורבת בגיוס התרומות. זו מסרה שלא. כל התרומות גוייסו על ידי חסו – נחום. גרסה שגם אושרה על ידי נחום עצמה.
למה אנחנו לא יודעים על הלוואות שניתנות בבחירות המקומיות?
בניגוד לתרומות ישירות ולערבויות, הלוואות שניתנות למועמדים וסיעות בבחירות המקומיות אינן מתפרסמות באופן שקוף באתר מבקר המדינה. כך לדוגמא, רק מיעוט קטן של שותפי סוד ידע (עד היום) על חצי מיליון השקלים שחייבים ב"ירושלמים" למספר קטן של מלווים.
טמונה כאן סכנה משמעותית לשחיתות: ההלוואות של היום – הן הטובות שעוברות מתחת לשולחן מחר. זה כבר קרה בעבר עם פוליטיקאים מובילים (ע"ע בנימין בן-אליעזר ז"ל, כדוגמא) – וזה יקרה שוב בעתיד. לכן, ממש לאחרונה, יצאנו למאבק בנושא – הצטרפו אלינו!
גם המועמדים בסיבוב השני לראשות העיר ירושלים, עופר ברקוביץ ומשה ליאון, מימנו את הקמפיין שלהם בהלוואות ואנו לא יודעים למי הם חייבים את הכסף. ברקוביץ' סרב מספר פעמים לחשוף את ההלוואות וליאון טוען כי כל ההלוואות ניטלו מהונו האישי. כפי שפרסמנו זה מכבר, ההבדל העיקרי ביניהם הוא כי סיעתו של ברקוביץ' זכתה בשבעה מושבים במועצה ועל כן תקבל מימון ציבורי נרחב להחזיר את חובותיה – בעוד ליאון לא זכה ולו במושב אחד. פנינו שוב לליאון בשאלה האם גייס הלוואות נוספות לקראת הסיבוב השני ומלשכתו נמסר נמסר שלא.
מועמדים בכל הרשויות גייסו הלוואות שאתם ואנחנו לא יודעים מי עומד מאחוריהן. יכול להיות שגם בעיר שלכם נבחר מועמד שגייס הלוואות בסכומי עתק מאנשי עסקים, לדוגמא, ועכשיו הוא חייב להם הוכרת תודה. לצערנו, הנזק בבחירות האחרונות כבר נעשה – אך נקווה כי מבקר המדינה יבין את הטעות ויתקנה לקראת הבחירות הבאות.
תושבי עמק רפאים מנהלים מאבק חם ותוסס נגד הכוונה לבנות קו רכבת קלה בשכונתם. על-פי התוכנית שכבר אושרה, יוקצו מאות מיליוני שקלים לחבר את מרכז העיר לדרומה באמצעות קו רכבת שיעבור דרך השכונה המבוססת (בסמוך לה נמצאת המושבה הגרמנית). התושבים מתנגדים למעבר הרכבת מסיבות שונות, אך יש הטוענים כי מדובר במאבק NIMBY (לא בחצר האחורית שלי). גם חברת המועצה חסן-נחום וגם חברת הכנסת עזריה הביעו בעבר התנגדות לתוכנית.
מן הנתונים שהגיעו לידי שקוף, ארבעה מתוך ששת המלווים ל"ירושלמים" (החובות אותם עזריה מכחישה) מתגוררים או שהם בעלי נכסים במושבה הגרמנית. הארבעה הלוו לסיעה כ- 350 אלף ש"ח, אותם כנראה לא יקבלו בחזרה. אחת התורמות היא ממקימות הארגון המנהל את המאבק בקו הרכבת ("רפאים במושבה").
בין אם המלווים ציפו או מצפים לתמורה בעבור תרומתם, החשש הוא כי עזריה וחסן-נחום עלולות להרגיש בחובם, בעיקר בשל המצב שנוצר בו החובות תלויים באוויר.
פלר חסן-נחום ורחל עזריה מביאות את ההתנגדות לרכבת בעמק רפאים אל הכנסת
בדצמבר 2017 קיימה עזריה דיון בוועדת הרפורמות של הכנסת, בראשה היא עומדת, בנושא "חוק פינוי ובינוי". בפועל, הדיון כולו עסק בסוגיית הרכבת בעמק רפאים, כאשר לפחות 30 פעילים מ"רפאים במושבות" נכחו בחדר. מיקי לוי (יש עתיד) העיד בדיון כי הוא ועזריה ניסו ליזום אותו במקום הרלוונטי, ועדת הפנים, אך משלא הצליחו יזמו את הכינוס בוועדה של עזריה שכלל אינה רלוונטית לנושא.
באותו דיון דיברה גם חסן-נחום עצמה, והביעה התנגדות לתוואי הרכבת המתוכנן: "אין שום סיבה להעביר את הרכבת הקלה דרך עמק רפאים, זה רעיון הזוי. הרכבת תיצור פקקים בלתי אפשריים באזור שפקוק ממילא, מה גם שהמסחר והאופי הייחודי של הרחוב יפגעו – זה לא משרת את תושבי השכונה ואין פלא שהם מתנגדים לכך בתוקף. מנהור הרכבת היא החלופה הטובה ביותר – זו הדרך היחידה לשמור על פארק המסילה ועמק רפאים, ואנחנו נמשיך להילחם יחד עם התושבים עבור חלופה זו".
פלר חסן-נחום מסרה כי מאחר והצטרפה למגישי ההתנגדויות בנושא הרכבת בעמק רפאים, נמנעה מלהצביע על הנושא במסגרת המועצה. כמו-כן נמסר מטעמה כי התורמים (פרט לאחת, מקימת "רפאים במושבות") תרמו כסף ל"ירושלמים" גם בקמפיין הקודם, כך שאין קשר בין עמדתה במאבק וההלוואות המדוברות. וח"כ עזריה ידעה על המלווים כאשר נבחרה ואף ישבה עם חלקם.
בעקבות תגובתה של חסן-נחום בדקנו את התרומות לקמפיין 2013 של "ירושלמים": שם מצאנו רק את אחד מהתורמים המדוברים, שהעביר בזמנו 1,500 שקל. ייתכן שתרומות נוספות הועברו בהלוואות, אשר כאמור אינן שקופות באתר מבקר המדינה.
מח"כ עזריה נמסר כי "לא הדחתי את פלר חסן – נחום. ופלר התעקשה להחזיק בחשבונות הסיעה הישנה. לא הייתה לי שום גישה לחשבונות הבנק בשום שלב. ואת חשבון הבנק החדש פתחתי בתחילת יולי. עזריה הוסיפה כי "לא ידעתי את שמות המלווים לסיעת ירושלמים הקודמת ולא הכרתי את הקשר שלהם למאבק עמק רפאים".
נציין שאחד המלווים לסיעת "ירושלמים" הישנה – הלווה סכום כסף גדול גם לסיעת "ירושלמים בראשות רחל עזריה".
*
הצצה מאחורי הקלעים: בקשות התגובה ששלחנו לגורמים השונים
שאלות לשר זאב אלקין:
שלום רב. השאלה בנוגע לחובות סיעת ירושלמים. מה גובה החובות שהתחייבת להחזיר של סיעת ירושלמים בראשות רחל עזריה? האם ידוע לך על החובות של סיעת ירושלמים ה"ישנה"? האם רחל או פלר ביקשו ממך לקחת גם את החובות הללו?
שאלה למשה ליאון:
שלום רב, האם לקחת הלוואות נוספות לקראת הסיבוב השני? אם כן באיזה סכום וממי?
שאלות לפלר חסן נחום:
שאלות לרחל עזריה:
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק