ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
פוליטיקאים עושים המון סקרים (המון!) ובדרך כלל אנחנו אלה שמשלמים עליהם. את אלה שמראים להם את התמונה האמיתית, הם כנראה ישמרו לעצמם – אבל כשיוצא סקר מוצלח, הם יפרסמו. בתקופה הקרובה אתם תראו הרבה מאוד סקרים – זה כבר התחיל עם הבחירות לרשויות המקומיות וימשיך עם הפריימריז במפלגות ולאחריהן הבחירות לכנסת, שלפי הערכות שונות יתרגשו עלינו כבר בתחילת 2019.
אז הבאנו כמה סיפורים שמדגימים סקרים בעייתיים – וטיפים איך לזהות אותם.
בשבוע שעבר פנה אלינו אזרח לאחר שנתקל בכתבה שפורסמה בעיתון "ידיעות הצפון". בכתבה מתואר סקר של מכון סמית, אשר הוזמן בידי "גוף מסחרי בנהריה", ומצביע על ניצחון צפוי של המועמד רונן מרלי בבחירות לראשות נהריה.
זו דוגמא מצוינת לסוג הסקרים שצריך לפקפק בהם. מדוע?
פנינו למכון סמית וביקשנו לדעת מי הגורם האלמוני ששילם עבור הסקר: במכון אישרו כי הם אכן ביצעו את הסקר, אבל הוסיפו כי נתוני הסקר שייכים לאותו לקוח פרטי, את פרטיו הם סירבו לחשוף, וציינו כי הם לא אחראים על פרסום תוצאותיו. אז שוחחנו עם מי שפרסם את הכתבה אודות הסקר, אדי גל מידיעות הצפון. גל אומר כי שזכותה של החברה המזמינה לשמור על פרטיותה. לטענתו, גם במערכת הבחירות הקודמת החברה ביצעה סקר מבלי להזדהות.
חברה מסחרית שמזמינה סקר איננה "מקור עיתונאי" – כלומר, לטעמי, אם כבר מפרסמים כתבה בהתבסס על סקר כזה, אז הרי שאין סיבה להסתיר מניין הוא הגיע. פרסום סקר ללא פרטיו הטכניים ובעיקר ללא האינטרסים העומדים מאחוריו היא פשוט מניפולציה של דעת הקהל.
המתמודד מטעם מרצ לראשות עיריית כפר סבא, עילאי הרסגור-הנדין, עשה גם הוא שימוש בסקר שאמינותו מוטלת בספק: הרסגור-הננדין הכין גרפיקה יפה ושיתף בדף הפייסבוק תוצאות של סקר שהראה כי הוא מדורג במקום השני מבין המועמדים לתפקיד. מה שהוא שכח לציין היא כי היה מדובר בסקר אינטרנטי פתוח, שנערך על-ידי פורטל מקומי. הבעיות בסקר שכזה הן כמובן רבות: כל אחד יכול להצביע (כולל מי שאינו תושב כפר סבא) ועם ידע טכני מינימלי ניתן להצביע יותר מפעם אחת, לא ידוע הגיל והרקע של המצביעים ועוד ועוד.
ניתן לעשות מניפולציות רבות בסקרים אם לא מדווחים כראוי על נתונים בסיסיים. חברינו בעין השביעית מדווחים בקביעות על כלי תקשורת שמפרסמים סקרים מבלי לדווח שאלה בוצעו בקרב האוכלוסייה היהודית בלבד. כך לדוגמא קרה בסקר שהתפרסם ב- NRG, שבו שאלו על פרשיית אלאור עזריה: שם דווח כי רק 19% מאזרחי ישראל מתנגדים למתן חנינה לעזריה. מה ששכחו ב- NRG לציין הוא כי מדובר ב- 19% מהמגזר היהודי, המונה רק 80% מהאוכלוסייה הכללית בישראל.
בשורה התחתונה, תבחנו בשבע עיניים סקרים, ובעיקר כאלה שמשותפים בידי הפוליטיקאים עצמם. הקפידו לקרוא את השאלות שנשאלו, להתייחס לגודל המדגם ולשיטת הדגימה. חשוב שתדעו מי שילם על הסקר ומה האמינות של תוצאותיו. אל תתנו לפוליטיקאים שמסתמכים על כך שאתם עסוקים מכדי לבדוק לספר לכם סיפורים.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק