ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
יואב קיש אינו שר שמחרים את ועדות הכנסת. מאז נכנס לתפקידו הגיע שר החינוך ל-27 דיונים בוועדות שונות, רבים מהם בוועדת החינוך המפקחת על עבודת משרדו. אלא שכאשר בוחנים לא רק כמה פעמים הגיע, אלא לאילו דיונים, מתקבלת תמונה מורכבת יותר.
מתוך שמונה הפעמים שבהן היה אמור להתייצב בוועדת החינוך לדיון רוחבי על פעילות משרדו, בהתאם לתקנון הכנסת, הגיע קיש פעם אחת בלבד. הפעם היחידה שבה מילא את חובת הדיווח הייתה ב-12 במאי 2025 – כמעט שנתיים וחצי לאחר שנכנס לתפקיד.
גם במענה לשאילתות נרשמה תמונה מעורבת. משרד החינוך השיב על רוב גדול מבין 400 השאילתות שנבדקו, אך 46 מהן נותרו ללא תשובה. בפילוח השאילתות הרגילות התגלה גם פער פוליטי מובהק: 21 מתוך 22 השאילתות שלא נענו הוגשו בידי חברי האופוזיציה.
מנגד, בבדיקת דוחות החובה שמשרד החינוך נדרש להעביר לוועדות הכנסת לא נמצא דוח שלא הוגש.
אלה הממצאים המרכזיים בפרמטר כיבוד הפרדת הרשויות ב"מיניסטרמטר" של "שקוף", הבוחן את תפקוד שרי הממשלה באמצעות נתונים רשמיים. הפרמטר נועד לבחון את נכונותם של השרים ומשרדיהם לעמוד תחת פיקוח הכנסת – באמצעות התייצבות בוועדות, מענה לשאילתות והעברת דוחות ומסמכים.
לפי סעיף 123(ז)(1) בתקנון הכנסת, כל שר נדרש להתייצב פעם אחת בכל כנס בפני הוועדה האחראית על תחומי משרדו. במסגרת הדיון אמור השר לדווח באופן רוחבי על פעילות המשרד ולהשיב לשאלות חברי הכנסת.
קיש אמנם השתתף בדיונים רבים בוועדות הכנסת. בין היתר הגיע לדיונים שעסקו בתוצאות תוכנית "בגרות-טק", בחינוך בחברה החרדית, ברפורמה בחינוך המיוחד, בהבטחת חינוך חינם לגילי לידה עד שלוש, במשבר בבתי הספר העל-יסודיים ובהתמודדות עם חרמות ושיימינג בקרב תלמידים.
נוכחותו בדיונים האלה חשובה, אולם דיון בנושא מוגדר אינו תחליף לדיון הרוחב שנקבע בתקנון. בדיון נקודתי סדר היום ידוע ומצומצם מראש, ושאלות בנושאים אחרים עשויות להידחות בטענה שאינן נוגעות לנושא הישיבה. דיון החובה, לעומת זאת, נועד לאפשר לחברי הכנסת לבחון את כלל פעילות המשרד – לרבות נושאים שהשר לא בחר להעלות בעצמו.
זו בדיוק הסיבה לכך שחובת הדיווח אינה מסתכמת בעצם הגעתו של השר לכנסת. שר אינו אמור לקבוע לבדו באילו נושאים ובאילו מועדים תיבחן עבודתו.
מאז תחילת כהונתו היה קיש מחויב להתייצב בשמונה דיוני רוחב כאלה – פעם אחת בכל כנס חורף וקיץ. בפועל, הוא הגיע כאמור לאחד בלבד. בשל כך קיבל קיש בסעיף הופעות החובה את הציון "נכשל". על השתתפותו בדיונים נוספים מעבר לחובה קיבל את הציון "עובר".
הציון המשולב בסעיף זה הוא "נכשל ברובו".
שאילתות רגילות, דחופות וישירות הן מכלי הפיקוח המרכזיים העומדים לרשות חברי הכנסת. באמצעותן הם יכולים לדרוש מהשרים מידע, נתונים והסברים על פעילות משרדיהם. הכלי חשוב במיוחד לחברי האופוזיציה, שאינם שותפים לעבודת הממשלה ותפקידם לבקר אותה.
נכון ל-25 ביוני 2026 הוגשו לשר החינוך 400 שאילתות מכל הסוגים. על 354 מהן, 88.5%, התקבל מענה; 46 שאילתות, 11.5%, נותרו ללא תשובה. במועד הבדיקה, רק שתיים מתוך 46 השאילתות טרם הגיעו למועד האחרון למענה.
מתוך 153 השאילתות הרגילות שהוגשו, השיב השר על 131 – שיעור מענה של כ-86%. 22 שאילתות רגילות, כ-14%, לא נענו.
בשאילתות הדחופות שיעור המענה היה גבוה יותר: מתוך 22 שאילתות השיב השר על 21. השאילתה הדחופה היחידה שלא נענתה הוגשה בידי ח"כ ואליד אלהואשלה מרע"מ, בנושא "אי מימוש צו למרחבים מוגנים במוסדות חינוך בנגב".
לפי השאילתה, בינואר 2025 אישר שר הפנים צו זמני שאפשר הקמת מרחבים מוגנים בעשרה אתרים בחברה הבדואית בנגב שבהם פועלים בתי ספר וגנים. אלהואשלה טען כי למרות דחיפות הצו על רקע המלחמה, התקציב שהובטח לצורך מימושו לא הועבר.
לצורך הבדיקה קיבלנו מהכנסת, באמצעות בקשת חופש מידע, גם את נתוני השאילתות הישירות. בשאילתות אלה התשובה נמסרת ישירות לחבר הכנסת ואינה מתפרסמת באתר הכנסת. מתוך 225 שאילתות ישירות השיב משרד החינוך על 202, כ-90%. 23 שאילתות לא נענו.
שיעורי המענה של קיש טובים מאלה של שלושת השרים שנבדקו לפניו במסגרת הפרויקט – שרת התחבורה מירי רגב, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והשרה להגנת הסביבה עידית סילמן. עם זאת, פילוח השאילתות הרגילות שלא נענו מעלה ממצא בעייתי: 21 מתוך 22 הוגשו בידי חברי אופוזיציה. רק אחת הוגשה בידי חבר קואליציה – ח"כ משה סולומון מהציונות הדתית.
השאילתה של סולומון עסקה בתקצוב פרויקט "נר ושם": הצעה לחלק ולהדליק בבתי הספר נרות זיכרון לזכר חללי המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר, לצד הנרות המחולקים מדי שנה לזכר קורבנות השואה.
הנתונים לבדם אינם מלמדים מדוע כל שאילתה לא נענתה, אך התוצאה בפועל ברורה: כמעט כל השאלות הרגילות שנותרו ללא מענה הוגשו בידי חברי הכנסת שתפקידם לבקר את הממשלה. בכך נפגעה יכולתה של האופוזיציה לפקח על פעילות משרד החינוך. הציון בסעיף השאילתות הוא "מעורב".
בניגוד לממצאים בנוגע להופעות השר ולמענה לשאילתות, בבדיקת הדוחות שמשרד החינוך מחויב להעביר לוועדות הכנסת התקבלה תמונה חיובית.
לפי אתר הכנסת, במהלך הכנסת ה-25 התקבלו 26 דוחות שונים של משרד החינוך, מכוח חובות דיווח שנקבעו בחוקים שונים. בבדיקה הראשונית הופיעו שישה דוחות כחסרים, אולם הצלבת הנתונים העלתה כי לפחות חלקם סווגו באופן שגוי.
כך, למשל, דוחות הנוגעים לחובת המשרד לדווח על התקדמות בהנגשת מוסדות ושירותי חינוך, מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הופיעו ברשימת הדוחות שהוגשו.
לאחר הבדיקה לא נמצא דוח חובה שמשרד החינוך נדרש להעביר ולא הוגש. לכן הציון בסעיף זה הוא "עובר".
התוצאה של קיש בפרמטר כיבוד הפרדת הרשויות טובה מזו של שלושת השרים שנבדקו לפניו. אבל נקודת הייחוס אינה אמורה להיות שרים שנכשלו במילוי חובותיהם. הסטנדרט הוא קיום חובותיה של הרשות המבצעת כלפי הכנסת המפקחת עליה.
מצד אחד, משרד החינוך העביר את דוחות החובה והשיב על רוב גדול מהשאילתות. קיש גם הגיע לדיונים נקודתיים רבים והציג את עמדת משרדו בפני ועדות הכנסת.
מצד שני, הוא נעדר משבע מתוך שמונה הופעות החובה שנועדו לאפשר לכנסת לבחון באופן רוחבי את פעילות משרדו. לכך מצטרף הנתון שלפיו כמעט כל השאילתות הרגילות שנותרו ללא מענה הוגשו בידי חברי אופוזיציה.
פיקוח פרלמנטרי אינו יכול להיות תלוי רק בנכונותו של השר להגיע לדיונים בנושאים שנקבעו מראש. הוא מחייב גם לאפשר לכנסת לבחון את התמונה המלאה ולשאול על הנושאים שהשר לא בחר להעלות.
הציון הכולל של שר החינוך יואב קיש בפרמטר כיבוד הפרדת הרשויות: "מעורב".
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
