ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
ח"כ יצחק וקנין מסרב להצביע בוועדת הכלכלה של הכנסת בעקבות ניגוד עניינים. איזה יופי? אז זהו שלא בדיוק: וקנין מעיד כי פועל מול הממשלה בכדי לקדם את אותו הנושא בדיוק
יום שני ה-1 בינואר 2018 בוועדת הכלכלה. על סדר היום: תקנות המועצה לענף הלול, קביעת מכסות הייצור לביצי מאכל. אל תירדמו: המכסות מחולקות בין המגדלים בכדי להסדיר ולחלק את שוק הביצים בישראל. האם זה טוב ליהודים? על כך אפשר להתווכח. בכל מקרה, ח"כ יצחק וקנין הוא אחד הנהנים ממכסות אלו.
"אני מגדל ביצים (הטעות במקור, ע.ב) וחי בקו העימות", טען וקנין בדיון בכנסת. "האמת שבאמת יש התקדמות גדולה בנושא הרפורמה במכסות הלולים לקביעת המכסות. שיש סיכוי שהיא תצא לפועל בשנה הזו. לפי מה שאני מדבר עם אנשי האוצר ואנשי משרד החקלאות, יש סיכוי גדול שהנושא הזה יילך קדימה. אני מציע לקדם את הדברים ואולי אפילו לגמור את הנושא הזה היום.. חבל על הזמן פשוט".
איזו רפורמה בדיוק מקדם וקנין? אנחנו לא יודעים. פנינו ללשכתו של וקנין בשאלה זו ולא קיבלנו תשובה. תוכלו לקרוא עוד על המעורבות של וקנין בכתבה באתר מידה ובדה מרקר.
נחזור לדיון. ח"כ וקנין, לאחר הגילוי הנאות, מסרב להצביע על התקנות. הגיוני, הרי הוא בעצמו מקבל אלפי שקלים בחודש מהמדינה כחלק מחוק הגליל שהוא בעצמו קידם. בכל מקרה, מסיבה שאנחנו לא מצליחים להבין, חבר הוועדה ח"כ חיים ילין (יש עתיד) לוחץ על וקנין כן להצביע על אף ניגוד העניינים: "שר החינוך שיש לו ילדים בבית ספר, גם הוא לא מצביע? הוא בניגוד עניינים? אם יש לי ביצים במקרר אז גם אני לא יכול להצביע?"
וקנין על כל פנים לא מצביע. אבל בפועל – הוא לא באמת צריך. כפי שהוא בעצמו מעיד, הוא פשוט סוגר עניינים מאחורי הקלעים: "לפי מה שאני מדבר גם עם אנשי האוצר, אנשי משרד החקלאות…".
ילין פונה לוקנין: "למה אתה (לא) מצביע?"
וקנין: "אני לא מצביע."
ילין: "למה?"
וקנין: "ככה. אני אוסר על עצמי להצביע."
ח"כ איתן כבל: "הוא קובע לעצמו."
וקנין: "חוץ מאשר במליאה אני אוסר. אני מעניש את עצמי."
ילין: "שר החינוך שיש לו ילדים בבית ספר, גם הוא לא מצביע? הוא בניגוד עניינים? אם יש לי ביצים במקרר אז גם אני לא יכול להצביע?"
שאלנו את לשכתו של ח"כ ילין מדוע לחץ על וקנין להצביע למרות שידע על ניגוד העניינים.
מלשכתו מסרו: "פרוטוקול הישיבה מציג את דעתו של ח"כ חיים ילין בנוגע לניגוד עניינים ומצביע על העובדה כי ח"כ ילין לא רואה ניגוד עניינים לכל מי שמחזיק בביתו משהו שעליו מצביעים. לדוגמה, ח"כ ילין לא חושב ששר החינוך לא יכול לקדם יוזמות חקיקה בבתי ספר כי יש לו ילדים ולכן שוחח על כך בהצבעה. אין ולא הייתה בכוונתו של ח"כ ילין לגרום לח"כ וקנין להצביע על דבר שאינו רוצה ולכן רק שוחח עמו על הנושא".
זה הסבר מוזר מאוד. הרי כל הח"כים בניגוד עניינים תמידי (למשל מצביעים על העלאת המע"מ וסובלים מכך). אבל יש קו שבו עניין ציבורי הופך לאישי – למשל ח"כ שמקדם מהלך בו רק הוא וקבוצת אנשים מצומצמת תקבל בזכותו אלפי שקלים בחודש.
אנו חושבים אחרת. גם להחזיק משק חקלאי וגם להחליט על סובסידיות שאתה תקבל מהמדינה – זה ניגוד עניינים מובהק. אז וקנין – עזוב את הנושא וצא מניגוד העניינים, גם בשיחותיך מול משרדי הממשלה.
וח"כ ילין – השארת אותנו חסרי מילים.
עריכה: שיר שטיין
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק