היעד: שרת המשפטים. המשימה: לתקן את הכנסת

שלום לחברת הכנסת אפרת רייטן מרום.

שלום רב.

ראיתי אותך הרגע במליאה.

אנחנו במליאה, בלשכה, בוועדות. אנחנו בהחלט מממשים את תיאוריית הקוונטים, אתה יכול להיות בכמה מקומות בו זמנית, כי אחרת אי אפשר להתמודד עם המתקפה הרוחבית של הקואליציה הזאת.

מה מבחינתך נחשב הטיקט של אפרת?

אני עזבתי את המשרד שלי ואת השותפות מתוך מטרה מאוד מאוד ברורה, להיות חלק מצוות ההגנה המוביל על הדמוקרטיה הישראלית. כי הבנתי מה נתניהו מתכוון לעשות כאשר הוגש נגדו כתב האישום, אותה תמונה שהיא באמת שווה אלף מילים, ורואים אותה עומד בבית המשפט המחוזי עם השרים מאחוריו, כמו כנופיה, פשוט כך, ומאיימים על שלטון החוק ועל רשויות החוק במדינת ישראל, ובפרט על בית המשפט. בשבילי התמונה הזו אמרה הכול. חשבתי שהשילוב הזה של נתניהו בתפקיד כל כך עוצמתי של ראש ממשלה במדינת ישראל, הוא מתכון לאסון. ולכן הצטרפתי.

אז כלומר, שרת משפטים, זה החלום שלך?

בהחלט, בהחלט. זאת המטרה שלי. ולכן לא בכדי ישבתי, גם, אתה יודע, באמת הייתי חלק מאוד משמעותי במלחמה ובמאבקים נגד ההפיכה המשטרית של לוין, ובכל הדיונים של שמחה רוטמן, אם זה בוועדה ואם זה בבתי המשפט ואם זה כמובן עם הציבור במחאה. וממש היום ברור לי לחלוטין, התוכנית שאני בניתי ביחד עם מומחים במהלך ה… למעלה, אני יודעת מה, קרוב לשנה. נפגשתי עם מיטב המומחים, אבל גם בעיקר אני חושבת שדרך החוויה, החוויה האמיתית, פשוט החיים, ראינו מה לא, ראינו איפה השיטה שלנו נכשלת, איפה הפגמים, איפה באמת המקומות שצריך לחזק.

בדיוק, זה משהו שאני רוצה באמת לדבר איתך. פעם אחת, בקדנציה הראשונה שנבחרת, היית חברת כנסת מהקואליציה. בכנסת הנוכחית, "התמזל מזלך", כמעט ארבע שנים באופוזיציה. מה המסקנות שלך לגבי כוחה של אופוזיציה? מה צריך לתקן?

אני חושבת שהתיקון הוא מלמטה. התוכנית שאני בניתי, קודם כול, כמובן, מחזירה לשיח הציבורי את הערכים שבעיניי חייבים לחזור לשיח שלנו ולתרבות שלנו, וזה שקיפות, וזה הוגנות, וזה יושרה. לא הכול נשפט ונמדד בפלילי, או לא חוקי, או כן חוקי, אלא גם ערכים של דוגמה אישית הם א', ב'. הדבר השני…

רגע, בואי, נקים מחדש בכנסת העשרים ושש את ועדת השקיפות?

יותר מזה. אני חושבת שאם אנחנו מדברים על תיקון הכנסת, אז אני חושבת שהקומה הראשונה חייבת להיות, כמו שגם נגעתי קודם לכן, חוקי-היסוד. כלומר, אני לא רואה את מדינת ישראל יכולה להמשיך להתקיים ולהתחיל לתקן את עצמה בלי שיש לה מגילת זכויות ישראלית, ובראש ובראשונה הזכות לשוויון. נקודה. אנחנו פוגשים את ההיעדר של הזכות לשוויון בכל הקדנציה הזאת, זה ממש הכי בוהק. אתה רואה, אין שוויון בפני החוק, אין שוויון בנטל, אין שוויון הזדמנויות, אין שוויון מגדרי, אין שוויון.

שכנעת אותי, חוקה.

מיד אחרי זה אנחנו מדברים על התיקון של הכנסת.

הכנסת הנוכחית נסדקה באופן שחסר תקדים, ואולי גם חסר תקנה. איך את בונה אותה מחדש?

הכנסת הנוכחית והעומד בראשה, יושב-ראש הכנסת, הם הדוגמה החיה והמזעזעת, הדגל הכי שחור שיכולנו לקבל למה לא. וראית שבעצם גם הקמת ועדות פסולות כאן, אד-הוק כאלה, כמו ועדת התקשורת, שהיא פסולה מיסודה, גם ההתייחסות של חברי הכנסת והיו"ר לחוות דעת משפטיות של היועצת המשפטית של הכנסת. כן. גם היעדרה של, הנפקות של ועדת אתיקה אמיתית, שבאמת יודעת לטפל וצריך לעשות שם רפורמה, ואולי גם לשנות את הרכבה של ועדת התקשורת (כוונתה לוועדת האתיקה).

מה זאת אומרת לשנות הרכב?

זאת אומרת שאני חושבת שראוי לשקול מחדש שלא יהיו שם ארבעה חברי כנסת, אלא אפילו אנשי ציבור. אתה יודע שבוועדה שקמה בזמנו, משה ניסים באמת המליץ להוציא את זה מרשות הח"כים, אלא שתהיה ועדה ציבורית, אנשי ציבור.

מידי החכים, כן.

בוודאי. אתה ראית את זה, אתה יודע מה הייתה הדוגמה הבולטת ביותר? אני חושבת שהיא הייתה לאחרונה, אמנם זה לא הגיע לוועדת האתיקה, אבל אני חושבת שהיא בהחלט הייתה הדוגמה הטובה ביותר למה פוליטיקאים לא יכולים לשפוט את עצמם, וזה היה בכל מה שקשור לוועדת הכנסת, עם חוק ה…

טלי גוטליב.

בדיוק, חוק החסינות, שטלי גוטליב, שקיבלה מהקואליציה הכשר מוחלט להפר את החוק, חוק שב״כ, לפגוע בלוחם שב״כ, במשפחתו, במקור ובזמן מלחמה. אז יש פה דברים עמוקים, אבל כמובן גם, בראש ובראשונה, חוק-יסוד החקיקה. כי אני חושבת שיש פה כאוס.

אין ספק שהקואליציה הנוכחית לקחה כמה צעדים קדימה את ריסוק הכנסת, אבל זה לא מתחיל מפה. ריסוק האופוזיציה לא מתחיל מפה. גם הממשלה הקודמת נתנה לכך יד, והממשלה שקדמה לה, שביטלת את החוק שהקים אותה, כמו שאמרת, גם כן ריסקה עוד נדבך בכוחה של האופוזיציה, כמו דוגמה הכי קלה, לקרוע מידיה את ועדת הכלכלה, ששנים היה נוהג שהאופוזיציה מקבלת אותה. איך את מחזקת את האופוזיציה בכנסת העשרים ושש? כשאת בקואליציה. האם את תעמדי על זה? זה ייהרג ובל יעבור? תיתני ועדות נוספות לידי אופוזיציה, תעמדי על זה. סמכויות מסוימות, איך את מעגנת את כוחה של אופוזיציה שחווית את חולשתה בקדנציה הנוכחית?

תראה, יש כמה וכמה זרועות שצריך להסתכל עליהן כדי לחזק את הכנסת. אני חושבת שברגע שאתה מחזק את הכנסת, ואתה נותן פה כלים שהם הרבה יותר אפקטיביים לכנסת, זה ישפיע גם על האופוזיציה. למה אני מתכוונת? אז דיברנו על ועדות פסולות שאסור להקים אותן. לא דיברנו על הרכב הוועדות, לא דיברנו על הפער בין אופוזיציה לקואליציה, וקח לדוגמה את ועדת הכנסת הנוכחית, שהפער הוא חמישה ח״כים בין קואליציה לאופוזיציה, ואני כחברת אופוזיציה, אין לי מקום בוועדת הכנסת, כמו שגם אין לי מקום בנשיאות בגלל שאני סיעה קטנה, אוקיי? עכשיו, דמיין כמה זה מנטרל את כוחי מבחינת הניהול הפוליטי שלי בתוך הכנסת. יש רמיסה טוטאלית. או למשל, ושוב, זה מתוך ה…

איך מקבלים את זה? כי אני זוכר את אמסלם על הדוכן ואומר לכם, לכם, בקדנציה הקודמת, אתם לא נותנים לנו ייצוג כאופוזיציה כמו שצריך בוועדות, ואנחנו נרסק אתכם בפעם הבאה שאנחנו ננצח. זה מה שהם עשו בסופו של דבר. אבל גם להם הייתה טענה שהייצוג בוועדות בכנסת הקודמת הייתה מזעזעת.

אז בואו נפתח את הנקודה הזו שחוזרת על עצמה. תמיד אנחנו חוזרים לאותה ועדת הכספים שהם דיברו על הרוב. אתה זוכר? זה היה הדבר היחידי שבעצם הפריע להם, כי בשאר הוועדות הם לא טענו טענות, אוקיי? וגם בוועדת הכנסת לא היה לנו רוב של חמש, כמו באירוע הזה. ואז מה הם עשו? הם החרימו את כל הוועדות, אוקיי? עכשיו, דווקא הדוגמה הזו היא דוגמה לכוחה של אופוזיציה. אופוזיציה שיודעת לעבוד ביחד והופכת את הוועדות ללא לגיטימיות, ויודעת לעשות פיליבסטרים במליאה, ראית עד כמה האופוזיציה יודעת דווקא לעבוד בצורה אפקטיבית.

אצלנו אני רוצה להגיד לך שהיוצרות מבחינת היכולות שלנו התהפכו. אנחנו מצוינים בוועדות, מצוינים בוועדות, גם בוועדת התקשורת, בעיניי זו הדוגמה המובהקת ביותר של עבודת אופוזיציה תותחית, ואני גאה שאני חלק מהאופוזיציה שם. אבל במליאה הרבה הרבה יותר קשה לנו, כאשר בעצם הרוב הוא 68 לעומת 52. כאשר באופוזיציה הקודמת היה רוב דחוק של אחד או שניים, כמובן שהם שמו את כל יהבם ואת המשקל במליאה עצמה, כי כל הזמן היינו צריכים להיות מוכנים ALERT, כי עוד שנייה נפל החוק, במיוחד כשדיברנו על חוקי יסוד, כמובן שהיינו צריכים 61, והיה לנו קושי גדול מאוד מאוד מאוד לקדם את זה.

בדיוק. מה הציון שאת, אפרת, נותנת לתפקוד של האופוזיציה, לא בוועדות, כאופוזיציה?

אני לא רוצה לתת ציונים.

הקשר בין ראשי המפלגות, היכולת להניע מהלך משותף שהיה חזקת האופוזיציה הקודמת, בראשות בנימין נתניהו, ונדמה לציבור שבאופוזיציה הזאת זה כמעט לא קיים, שהרבה דברים נפלו על זה.

תראה, אני חושבת שיש הרבה מאוד קשיים שצריך לגעת בהם ולהסתכל על המכלול. ראשית, יש פה קואליציה, אני אתחיל דווקא איתם, יש פה קואליציה שהייתה מוכנה למכור הכול. זאת אומרת, מבחינתם אין כזה דבר ש-it's not done. הכול כולל הכול, ותראה עכשיו, שלושה שבועות לפני פיזור הכנסת, מוכנים למכור את ערכיה ואת ביטחונה של מדינת ישראל.

אבל בואי נחזור לאופוזיציה, את זה אנחנו יודעים.

נכון, רגע, רגע, אני רגע. זאת אומרת, יש פה, זו נקודה ראשונה, בשביל להישאר בשלטון. הדבר השני, הייתה פה מלחמה מאוד מאוד ארוכה, שבה בעצם הקואליציה התחזקה עם כחול לבן, והפכה להיות מעל 70 מנדטים, וככה במשך, נדמה לי, כעשרה חודשים, בכלל לא הייתה כאן איזושהי אפשרות שלנו כאופוזיציה להפיל את הממשלה הזו, למרות שהייתי הראשונה שהגישה הצעת אי-אמון בממשלה הזאת במהלך המלחמה בחודשים הראשונים שלה, כי חשבתי שכל יום שהממשלה הזאת נמצאת בשלטון, היא גורמת נזק.

אבל אולי ברמה מסוימת אין אופוזיציה.

אני ממשיכה הלאה, כי יש הרבה דברים.

בישראל זו רק מילה שמאחדת חלקים שאין להם שום משותף אידיאולוגי.

אני לא מסכימה איתך, בגלל שתראה, באופוזיציה הקודמת, היה שם שיתוף פעולה מאוד מאוד מובהק בין טיבי לביבי, כמו שאומרים. והם כן ידעו לעבוד ביחד. צריך להבין שלהיות אופוזיציה מלוכדת ומאוחדת, זה לא… זה מקצוע כמעט. זה מקצוע. אתה צריך להיות מאוד נחוש כדי, ואתה צריך להבין וממוקד, שאתה צריך לשמור על האופוזיציה בכל מחיר, ולהיות עם סכין בין השיניים ובלי כאבי בטן, לפעמים.

עכשיו, היו בינינו חילוקי דעות בתוך האופוזיציה. אנחנו כסיעה, בגלל שחשבנו שהקואליציה היית צריכה לעוף כמה שיותר מהר, היינו מוכנים להצביע גם נגד חוקים לכאורה שהם מה שנקרא אחראים, כי לא חשבנו שאנחנו צריכים לתת פה יד לקואליציה. אבל היו סיעות אחרות שכן אמרו, אנחנו צריכים ללכת בצורה אחראית, אז בוודאי שהיו צריכים לתת.

מרוב עצים, אפרת, לא רואים יער. מה הציון שלך לאופוזיציה וראשי האופוזיציה הנוכחים?

אבל אתה שאלת את הציון, ומייד אמרתי שאני לא הולכת לתת ציון, אז לכן אני לא זה. אני חושבת, בסוף, תראה, בסוף אין פה מה להתחמק. אני חושבת שהמציאות, זה מה שנקרא, הדבר מדבר בעד עצמו. כן. היו אופוזיציות בגודל שלנו שהצליחו לעשות חיים קשים לממשלה, אמנם לא היו מלחמות, ולא היו חוטפים, ולא היינו במצב הזה, ועדיין. אני חושבת שבסוף ראשי האופוזיציה, ראש האופוזיציה, זה גם עליו.

עוצמת ההפסד בבחירות לכנסת העשרים וחמש הייתה באחריות של מה שאני רואה, לפיד ומיכאלי. את חושבת שמנהיגים צריכים במצב כזה, עם אחריות כזו, לפרוש יום אחרי?

אם אתה שואל אותי, אפרת, מה אני הייתי עושה…

מה את היית עושה?

אני יודעת שבמצב כזה הייתי לוקחת אחריות ואומרת, כן. אני לקחתי על עצמי את המטרה ואת המשימה, ככל שלא עמדתי בה, כן, אני הייתי מניחה את המפתחות.

משהו שמפריע לי כעיתונאי לגבי השיטה שלנו הפרלמנטרית זה שאני רואה בהמון מצבים חברי כנסת מצביעים על משהו שאין להם שום מושג על מה הם הצביעו. דמוקרטיה של זומבים במקום דמוקרטיה של מקצוענים שיודעים על מה הם מצביעים. איך משנים את זה? צריכים להגדיל את כמות חברי הכנסת כדי שיוכלו להשתלט על כמות העבודה? צריכים לייצר מנגנון שאתה לא יכול להצביע אם לא השלמת חומר ואתה חותם על זה?

אני יכולה להגיד לך איך אנחנו עובדים, אוקיי? כסיעה. אנחנו מתייחסים מאוד מאוד ברצינות לעבודה שלנו כאן, הפרלמנטרית, אני חושבת שזה גם ניכר בהתנהלות שלנו, של חברי הסיעה שלי. ביחד עם מנהלת הסיעה, אנחנו מסתכלים על החוקים שמובאים מדי שבוע, וזה בדרך כלל המונים, כן? אבל זה חלק מהתפקיד שלנו, להבין על מה אנחנו מצביעים, ולכן העבודה גם של מנהלת הסיעה וגם של היועצים שלנו, היא כן ללמוד את החקיקה שמגיעה לכנסת, ולתת סקירה לחברי הכנסת, לרבות ההמלצה שלנו האם להצביע בעד, האם להצביע נגד, בכל יום שני כשאנחנו יושבים בישיבת הסיעה.

אנחנו עוברים על החקיקה, ולאט-לאט נוצר כאן מנגנון שבו חברי הכנסת סומכים גם עליי כיו"ר הסיעה, וגם על המנהלת והיועצים, שעושים את העבודה נאמנה כדי להמליץ להם, כי בסוף חברי הכנסת עסוקים כל אחד בוועדות שלו, ואני לא מצפה מהם ללמוד 50 חוקים כשיש להם גם את העבודה המעמיקה בוועדות שלהם כדי לעשות את זה. ולכן יש פה עבודה קבוצתית, וזה נכון, לעשות עבודה קבוצתית, והרבה מאוד פעמים גם אנחנו, יש בינינו חילוקי דעות, ואנחנו מקיימים דיונים על ידי חוק כזה או אחר.

אבל על זה אני דיברתי, איפה מגיע האינדיבידואל של חבר הכנסת שנבחר? משמעת קואליציונית, הוא לא יושב בוועדה של החוק.

כן, כן, כן, כן.

בכל הישיבות. לא שומע, רק שנייה…

אבל שבי, אתה צריך לעשות.

אחד הדברים הכי מפריעים זה שאתם, סומכים עליכם, נאמר, בסדר? בואו נצא מנקודת הנחה שהאזרח סומך על מי שהוא בחר. אבל מי שהוא בחר לא היה בוועדה, לא שמע. לא שמע את הנציג האחד של העמותה ההיא, ולא שמע את הנציג הזה. איך אני יכול לבטוח בך שאת מצביעה על משהו שלא שמעת במהלך התהליך את כל העמדות, אלא את סומכת אולי על מישהו, אם בכלל, ולפעמים יש ועדות שאף אחד מהמפלגה שלכם לא נמצא, ובסוף מגיעים להצביע. זה תהליך הגיוני?

אז אתה, שוב, אני רוצה לעשות הפרדה בין איך שאנחנו פועלים לבין מה שאתה מתאר.

ראשית, מבחינתנו, כשיש לך נציג שאתה סומך עליו, ושהוא מסכם לך את העמדות, אתה לא צריך לשמוע ולקרוא את כל העמדות. מספיק כשאתה מקבל סיכום של הדבר הזה. גם כשאתה לומד חומר חדש, אתה, אני לא יודעת אם כשהיית סטודנט, האם היית בכל השיעורים, או שבסוף גם קראת את הסיכומים וקיבלת המלצות של מה היה שם.

אני חייב לומר לך שהציון שלי היה שלי, וכשאת טועה במשהו, זה לפעמים במיליארדים עבור אחרים.

אנחנו מתייחסים לזה ב… אז סליחה, לא, שבי, אתה ממש חוטא בעצם זה שאתה בכלל חושב שאנחנו לא מבינים את המשמעות של התפקיד שלנו. אתה מדבר איתי כשאני באמת מייצגת את עצמי ואת הסיעה שלי, אנחנו מבינים היטב ולוקחים ברצינות רבה ותהומית את התפקיד שלנו.

זה נכון, רואים את זה.

אני חושבת שבגלל זה, בגלל זה…

אני קצת מדבר איתך ומדבר לכאורה גם עם חברי כנסת אחרים מבחינתי.

אני חושבת שבגלל זה גם הציון שהסיעה שלנו מקבלת ציבורית מבחינה פרלמנטרית הוא מאוד מאוד מאוד גבוה.

אני לא דיברתי אבל רק עליכם, אני דיברתי על התופעה. איך מתמודדים איתה? איך גורמים לחבר הכנסת שלא יהיה חבר… את בעד נגיד הכפלה של מספר חברי כנסת כדי שיוכלו לעמוד במשימה?

תראה, השאלה של הגדלת חברי הכנסת היא שאלה שחוזרת בהרבה מאוד דיונים גם עם החברה האזרחית וגם עם אקדמאים.

כי אתם 120. גם כשהיינו ב-48' פחות ממיליון איש היו 120, היום אתם עדיין 120 על עשר מיליון תושבים.

נכון, נכון. ולכן השאלה הזו, היא חוזרת על עצמה. אני מוכרחה לומר שאין קונצנזוס בקרב גם חברי הכנסת.

דווקא בין המכון הישראלי לדמוקרטיה וקהלת יש קונצנזוס.

נכון.

פעם ראשונה.

נכון. שצריך להגדיל.

כן. השאלה שמה בין 200 ל-240.

נכון, נכון. אני חושבת שהשאלה הזו יותר נרחבת והיא נוגעת גם בשיטה של כן חבר כנסת נורבגי, לא חבר כנסת נורבגי, שככה זה יכול לשחרר את השר, להיות שר ולא להגיע לכאן לכנסת. ואני חושבת שזה גם נוגע לגודל הוועדות עצמן, והאם צריך, וזה חלק מהדברים שאנחנו רוצים לתקן בקדנציה הבאה, שכן יהיה קוורום ופורום בתוך הוועדות עצמן, שאי אפשר יהיה להעביר, נגיד, חקיקה, אם זה חוק-יסוד בוודאי, אבל אולי גם חוקים אחרים, בלי שיש לך מספר מסוים של חברי כנסת בוועדה עצמה.

כן, אפשר להגדיל פה את ההתמקצעות של חברי הכנסת, כדי שלא להגיע למצב כזה. אגב, כמו שאני נמצאת היום, שאני חברה בארבע-חמש ועדות במקביל, וברור לך שכשיש דיונים, ואפרופו, אתה בא ואתה אומר, איך את יכולה להצביע על משהו שאת לא נמצאת בו, לפעמים אין לך ברירה. כי אם באותו זמן יש לי חוץ מביטחון,

חוקה, אז זה מה שאני שואל, איך עושים ברירה? איך מייצרים ברירה?

אם יש לי חוץ וביטחון, חוקה, כלכלה ועבודה ורווחה שאני בכולן, ויש לך דיון באותו זמן, אז אתה צריך לדעת להפעיל את היועצים שלך שיהיו שם במקומך, או לדבר עם חברי כנסת אחרים שהם שותפים שלך, וביחד לעשות את זה. אין ברירה. אבל אני חושבת שכן, נכון יהיה לכנסת ישראל לעשות הרבה מאוד תיקונים, ובין היתר לבחון…

רפורמה במשותף עם האופוזיציה, אם אתם תהיו באופוזיציה, או שאתם תהיו בקואליציה.

המילה רפורמה מעוררת בי עכשיו רגשות רעים ועזים, אחרי מה שעברנו כאן בארבע השנים האלה. אני אקרא לזה תיקון הכנסת.

נדמה שהמנגנון במפלגה שלך בשבוע או שבועיים האחרונים, נראים שם ניצנים של חשש מהכוח של מועמדים. התיקון לחוקה שמאפשר לראש המפלגה שלכם לא לכבד תוצאה, ולהוריד כאוות נפשו שני מועמדים, הרי אין לכם אין סוף מועמדים ריאליים. ואתמול, אני יודע, את לא ממרץ, אתמול במרץ, אחד ממייסדי מרץ, במה שנראה כמו כיפה אדומה פוליטי, נזרק לכאורה מהתחרות, מהפריימריז של מרץ. זה מריח למצביעים שלכם כמשהו של מנגנונים מפא"יניקים סלש מר"צניקים, שכזכור מרצ נמחקה.

אז אנחנו עשינו הסכם מאוד מאוד אחראי בין שתי המפלגות, כחלק גם מהלקחים של הכישלון של הבחירות האחרונות. לא רצינו להגיע למצב כזה שבו אנחנו מגיעים לבחירות, ומישהו, סיעה, מפלגה, עלולה להיות במין מצב כזה. אז זה דבר ראשון. ההסכם נעשה באמת בצורה מאוד מאוד ברורה ונקייה ונכונה בעיניי. לא הייתי מעורבת בזה יותר מדי, ייאמר, אני חייבת להגיד.

התיקון לחוקה האחרון?

שוב אני אומרת, אני, מה שנקרא, לשמחתי, את כל זמני מקדישה למליאה ולכנסת, ופחות עוסקת בנושאים האלה, באמת, לשמחתי, כי זה מורכב, זה מורכב. אבל יחד עם זאת, דווקא אני חושבת, לפחות מההתבוננות שלי והלמידה שלי על הדברים מהצד, אני רואה, כולל גם מה שקרה השבוע.

עם מוסי רז?

מוסי ואבי, נכון? ואבי דאבוש.

ואבי דאבוש.

אני חושבת שאחד, תראה דווקא את הדברים החיוביים שקרו. ראשית, הם קיבלו תמיכה מקיר לקיר, אני חושבת, של כל המועמדים.

את תומכת בנושא? בערעור שלהם?

אני לגמרי, אני חושבת שאתה תראה שגם אני הוספתי את חתימתי, כמו רבים אחרים, כדי לבוא ולתמוך. אחד, זה, זה, זה. ואני חושבת שזה יפה. שתיים, יש במפלגה מנגנוני ערעור, וכולנו תומכים באבי ובמוסי. ואני מאוד מקווה שהמנגנונים בסוף, מוסדות, זה דבר חשוב. תראה, אני כל היום נלחמת למען מוסדות עצמאיים ותקינים ושלטון החוק, אז אני מכילה את הכל גם כאן. ואני מאוד מאוד מקווה שיימצא לזה הפתרון הנכון והראוי.

בתקשורת, לתיקון לחוקה קראו תיקון נאור נרקיס. יש איזה חשש, ככה לפחות מדברים בתקשורת, למיקום מאוד גבוה של נאור נרקיס, שייצר בעיה אולי עם חיבורים כאלה ואחרים, וכולי. והיה נאור נרקיס נבחר למספר שלוש ברשימה, והיושב-ראש מוריד אותו למספר חמש עשרה. את מתקוממת?

אני לא, אני אין דבר כזה.

או דוגמה אחרת, לא רק נאור נרקיס, כן? כל אחד אחר.

לא, אבל אתה מציג מקרה.

כן. היפותטי.

לא, לא, אתה, כאילו, אפילו הדוגמה של הלהוריד מישהו למקום חמש עשרה, אין דבר כזה. אין, זה גם בתקנון שלנו, אין דבר כזה. אם אני מבינה נכון, הראש, היושב-ראש יכול להקפיץ, להקפיץ מישהו במקום אחד או שניים. כלומר, אין דבר כזה שמישהו מידרדר מקומה, מ-3 ל-15, למיטב הבנתי, אוקיי?

אני הבנתי אחרת, שהוא יכול שניים, שניים עד שני מועמדים להוריד או לעלות כאוות נפשו. זה מה שאני הבנתי, ייתכן שאני טועה.

כאוות נפשו? אני לא מכירה את זה.

אני אבדוק את זה, בסדר.

אני גם לא נראה לי שזה אפשרי וחוקי, ולא, לא, לכן קשה לי, קשה לי להאמין.

את מוכנה לקפיצת בנג'י?

תקשיב, זה הדבר היחידי מכל ההרפתקאות שעשיתי בחיים, והיו לי הרבה מאוד, זה הדבר היחידי שלא הסכמתי לעשות.

אז זה לא בנג'י פיזי.

וזאת הבן שלי עשה את זה עכשיו.

זה לא בנג'י פיז.

יאללה, בואו ננסה.

זה שלב השאלה המהירה, שאני אומר שם של אדם או גוף כזה או אחר, ואת ישר יורה מה את חושבת, בלי לחשוב הרבה, עורכת דין רייטן…

כן, אני לא בטוחה שאני הבן אדם המתאים לעשות את זה. בואו ננסה.

אוקיי, מוכנה? הליכוד.

איבד את הדרך מזמן לחלוטין.

איתמר בן גביר.

פושע, עבריין.

שלי יחימוביץ'.

יוצאת מן הכלל.

טלי גוטליב.

כמו שקראתי לה היום, עבריינית ומייצגת עבריינים.

אפליית מזרחים.

אפליית מזרחים, ברור לי שזה פצע פתוח שעוד לא החלים.

שרה נתניהו.

לא רוצה להתייחס אליה.

אביגדור ליברמן.

אני חייבת להגיד שבתור שר אוצר ואני יושבת-ראש ועדת עבודה ורווחה, עבדנו מעולה ביחד, והוא ידע לתת לי את כל התקציבים שהייתי צריכה כדי לעזור לאזרחים.

אהרון ברק.

מסירת הכובע בפניו, ומאחלת לו בריאות.

גדי איזנקוט.

בהצלחה. בהצלחה לגדי. איש ראוי.

הרב עובדיה יוסף.

תגיד, מה זה המשחק הזה? מתי הוא נגמר?

הוא נגמר, תכף.

אני חושבת שהמפלגה שלו עושה לו עוול היום.

כן? נפתלי בנט.

תראה, היו לי איתו ימים טובים וימים רעים. כשהוא היה שר החינוך הייתי העורכת דין של אסון צפית, ומאוד מאוד מאוד כעסתי עליו כשהוא היה שר ביטחון. אחר כך, כשהוא היה ראש ממשלה, היה לנו גם על זה שיחה, ואני חושבת שהוא היה ראש ממשלה לא רע בכלל.

אפרת, תודה רבה רבה. חזרה למליאה.

תודה רבה לך. להתראות.

בהצלחה לכולנו.

הלוואי.